טרגדיית הגנגסטר של חלוץ, וחידון חצי רלוונטי

 

אם המלחמה היתה נגמרת תוך 4 ימים והכותרות בעיתון היו מדווחות על חיסול נסראללה, אף אחד לא היה מתעניין במדיניות ההשקעות של דן חלוץ. הרמטכ"ל אולי אשם בחוסר רגישות קיצוני, אבל סופג עכשיו סקילה תקשורתית על חטאים אחרים לגמרי

   

היה לי פעם מורה חכם להיסטוריה, שדיבר על החשיבות של סמלים. קחו את המהפכה הצרפתית למשל. כולם זוכרים את הבסטיליה, אפילו יש יום מיוחד שחוגג את נפילתה. אבל מה היה לנו שם בעצם? כשההמון הצרפתי פרץ פנימה, הוא ציפה למצוא נשק ואסירים פוליטיים. בפועל, הוא פגש שם בעיקר פושעים קטנים דרג ג'. אז מה. הבסטיליה היתה סמל, ולעזאזל (או שמא merde) עם העובדות.

 

גם בצה"ל דיברו על סמלים בתסכול בשבועות האחרונים, על החוסר ב"תמונת ניצחון". משהו שיילך טוב עם כיתוב תמונה מאצ'ואיסטי מתחתיו. זה לא קרה. תחת זאת, הצליח יהודה שרוני מ"מעריב" לייצר אימאג' אחר לגמרי – התמונה המטאפורית של הרמטכ"ל, דן חלוץ, מסיים תדריך מבצעי חשוב ומייד מרים טלפון לבנק ואומר בנונשלנטיות "תמכור".

 

בעיה של לוק

 

אף אחד לא מתווכח על העובדות. שרוני, עיתונאי ותיק ומוכשר, חשף כאן סיפור מצוין. 3 שעות אחרי שנודע על חטיפת שני החיילים בגבול לבנון, כשהשטח בדיוק התחיל לרתוח, מכר הרמטכ"ל חלוץ את תיק ההשקעות שלו בסניף תל-אביבי של בנק לאומי. חלוץ לא מכחיש. הוא גם לא מבין מה לא בסדר בזה.

 

האמת, הוא צודק. שיחת הטלפון הזו, שארכה מן הסתם לא יותר מדקה-שתיים, בטח לא פגעה בניהול המלחמה של מי שמצטיין בחלוקת קשב של, ובכן, טייס. הבעיה, כפי שהגדיר אתמול רפי רשף בתוכניתו בערוץ 10, היא אסתטית. המלחמה, שתגבה כל כך הרבה קורבנות ותפגע בפרנסתם של מאות אלפי אזרחים, מתחילה – וחלוץ ממהר למזער נזקים ולעשות לביתו ולחשבון הבנק שלו. זה חוקי, זה כשר, וזה לא רגיש ברמה של אוטיזם קשה.

 

תוסיפו לזה את מופעי הזחיחות של חלוץ בטלוויזיה, כולל אמרות השפר באנגלית שנכנסו בזכותו לשיח הישראלי (מי אמר I don’t care ולא קיבל סרבל טיסה?) ותקבלו פער לא נעים בין השחצנות החיל-אווירית של מפקד הצבא, לתמונות מין המציאות היומיומית עתירת ההריסות של תושבי הצפון בחודש האחרון. ולחלוץ, צריך לזכור, יש היסטוריה של אמירות בעייתיות עוד מתקופת הפיקוד על חיל האוויר. מי שלא קרא את התשובה שלו לשאלה על ההרגשה בעת שחרור פצצה (רעד קל במטוס), החמיץ חוויה מצמררת.

 

אבל לא זאת הבעיה של הרמטכ"ל. המורה שלי להיסטוריה אמר עוד משפט חכם: כשמנצחים לא צריך להסביר. אם חיל האוויר היה הופך את משגרי הטילים של חיזבאללה לפסולת מתכת עם ערך כספי סביר תוך שבוע, לאף אחד לא היה אכפת שחלוץ שחצן. אם חיילי יחידה מיוחדת כלשהי היו מארגנים לנאסרללה פרישה מוקדמת מן העולם, אף אחד לא היה מתייחס למדיניות ההשקעות של מפקד צבא הגנה לישראל. הוא היה יכול להגיד לאמנון אברמוביץ' מה שהוא רוצה, באנגלית, ולצאת גדול.

 

הגנגסטר משיקגו

 

כשחלוץ אמר "תמכור", הוא לא ידע שהמלחמה תתנהל כפי שתתנהל. אבל הכעס כלפיו עכשיו נובע בדיוק מזה, מתחושת התבוסה, הביזיון וההשפלה של מלחמת לבנון 2. כשנאסרללה מכריז "ניצחנו", ואסד רומז שאולי אפשר לארגן בחזרה את רמת הגולן בעזרת טילים לטווח בינוני, תיק ההשקעות של חלוץ הופך לסדין אדום במידה אקסטרה לארג'.

 

הגנגסטר הידוע תושב שיקגו, אל קאפונה, נכנס לכלא על עבירות מס. כולם ידעו שלסוכנים הפדראלים שעצרו אותו לא אכפת אם קאפונה לא הוציא חשבונית שוטף + 30 בזמן. הם חיפשו אותו על דברים אחרים לגמרי. כך, להבדיל כמה אלפי הבדלות, קורה גם לחלוץ. הוא סופג עכשיו את מטען האכזבה הקולקטיבי שהצטבר בחודש האחרון בכל שכבות העם, מיושבי המקלטים בצפת, דרך התקשורת, ועד לממשלה ולצמרת הצבא. הם כועסים עליו על כשלון הזבנג וגמרנו, על מטחי הקטיושות הבלתי נגמרים, על הסירוב התמוה של חיזבאללה להתקפל ולהיכנע. והקיטור הזה מצא סוף סוף את הפתח שדרכו הוא יכול לפרוץ בענן אוויר לוהט: תיק השקעות בינוני, ושיחת טלפון, בעיתוי רע מאוד, לבנק.

 

למרבה האבסורד, זה גם מה שעלול להביא להתפטרות הרמטכ"ל – לא בירור נוקב ויסודי של אופן ניהול המערכה וקבלת ההחלטות, ולא ועדת חקירה שתצביע על קונספציה שגויה או כשל בניתוח האסטרטגי של המצב בלבנון – אלא פקודת מכירה זריזה אי שם בתל אביב. זה מובן רגשית, אבל זה לא רציני. אם חלוץ יילך כרמטכ"ל, ולא בגלל ביצועיו כשחקן קטן בבורסה.

 

חידון

 

קשור לגמרי. תרגום חופשי, אתם צריכים לגלות באיזה שיר מדובר.

 

השעה 6 בבוקר, ואני האיש האחרון במטוס הזה שעוד ער

אתם יודעים, אני כמעט יכול להריח את הדם שנשטף לחופים האלו

של הארץ הזו שלא מסוגלת לשכוח את עברה

הרוח שנושאת את המטוס הזה היא רוח השינוי

שלוחת גן עדן ומכוונת לגהינום

מעל פסגות ההרים אנו עוברים, כמו כל שאר החיילים

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

9 responses to “טרגדיית הגנגסטר של חלוץ, וחידון חצי רלוונטי”

  1. נעמי says :

    עפ"י מה שמתפרסם היום ב"ידיעות" הכתבה ב"מעריב" שהציתה את כל האש התבססה על אי-דיוקים, וזאת בלשון המעטה. מסתבר שיש תיעוד לכך שחלוץ החל את הליך מכירת השקעותיו כבר בסוף יוני, עסק בנושא דרך האינטרנט בלילה שלפני החטיפה, וב-12 בצהריים רק החזיר טלפון לפקיד, בהתאם לשיחה שהורה למזכירה שלו לבצע כבר ב-7 בבוקר.
    לכן כל ההתלהמות הייתה מיותרת, ורק מחזקת את מה שכותב כאן נועם על כך כנראה מתחת ל"עליהום" יש עניינים אחרים לגמרי.
    בכל אופן, אף אחד לא אומר את זה, אבל נראה לי ש"מעריב" פרסם סוג של דיבה, מכיוון שהשמיט את רוב הפרטים שנוגעים להתנהלות של חלוץ , ובמקרה הזה "הוצאת דברים מהקשרם" זה לא סתם אמירה ריקה. מה אתם חושבים על הסיפור?

  2. נעם says :

    2 נקודות על הזיהוי, ועוד אחת על השנינות. בונוס.

  3. יעל says :

    Sweet Bird Of Truth

    6 o'clock in the morning & i'm the last person in this plane
    still awake
    Y'know I can almost smell the blood washing against the shores,
    Of this land that can't forget its past.
    Oh the wind that carries this plane, is the wind of change,
    heaven sent and hell bent!
    over the mountain tops we go, just like all the other GI Joes

  4. נטאשה says :

    בטוחה, בטוחה. ואפילו בדקתי ליתר בטחון. לכתבת, אפרופו, קוראים ורד לוי-ברזילי.

  5. נעמי says :

    אז אתה יודע מה, באמת מה שמובן מאליו לי לא חייב להיות מובן מאליו לכל אחד. אז הנה הסיבות, וכיוון שחלוץ לא מכחיש את העובדות לא צריך לחכות לוועדת חקירה:
    הרמטכ"ל ניצל מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כדי לגונן על עצמו מהפסד כספי. באותה שעה לא נהנו שאר האזרחים מהפריווילגיה הזו. אזרחים אחרים לא ידעו שאולי כדאי להם לצאת מהבורסה. חמור מהזה: תושבי הצפון לא יכלו להתארגן בינתיים, למצוא סידור לילדים שלהם, לנקות את המקלט, או להצטייד במזון.

    יותר מזה, בין הטלפונים החשובים שכח חלוץ לעדכן את פיקוד העורף, וכך המקלטים ושאר אמצעי המיגון לא הוכנו, והתוצאה – קריסה מוחלטת של החיים הנורמליים והכלכלה בצפון. חלוץ גם לא עדכן, כנראה, את הלוגיטיקה בצה"ל, ויעידו על כך חיילים שנלחמו ללא מים ומזון, ואף הונחו לבזוז בתים בלבנון כדי שיוכלו להתקיים.

    ההכנות הללו הן הן מה שהיה על הרמטכ"ל לעשות במידע, ולא למנוע את ההפסד (הזמני) של כמה אלפי שקלים.

    ונקודה נוספת: מכירת המניות היא גם אקט סמלי של חוסר אמון בהצלחת המבצע ובחוסן הישראלי בכלל. אבל זה באמת בתחתית הרשימה, כי ההשלכות המעשיות חמורות מספיק.

  6. נעם says :

    בטוחה נטאשה? ייבדק וישונה במידת הצורך. לכי לישון.

  7. נטאשה קטנונית says :

    "רעד קל במטוס", נאמר בתשובה לשאלה של העיתונאית ורד משהו (תכף ארבע בבוקר, ברור שאני לא זוכרת את שם משפחתה) בראיון ל"הארץ", לא ל"ידיעות אחרונות".

  8. עקיבא says :

    אז אני מבין מתגובתך שוועדת חקירה נועדה לעריפת ראשים בלבד. ובשביל מה לחקור בכלל אם נוכל לתלות את הרמטכ"ל כבר עכשיו.
    ואגב, עוד סקופ: בלילה מאוחר, כשחלוץ קפץ הביתה להתקלח, הוא עצר בדרך בסופר וקנה לחם קימל וקוטג'. זה אומר שבמשך עשר דקות הוא היה עסוק בעניינים שאינם קשורים לביטחון מדינתנו ולשלום חיילנו. לתלות אותו!

  9. נעמי says :

    אבל לא הבנתי אם אתה חושב שעדיף ככה, שיעיפו אותו מהסיבות הלא-נכונות או לא יעיפו אותו בכלל.
    לדעתי עדיף ככה, ואם נתאמץ מספיק חזק נוכל למצוא "עבירות מס" סטייל קאפונה גם אצל רה"מ ושר הבטחון. מבחינתי זה עדיף על לחכות לוועדת החקירה.

    יש למישהו רעיונות? לדעתי פרץ צריך לעוף על זה שהפעם הראשונה בקריירה שלו שהוא מדבר על הצורך במו"מ עם סוריה זה יום אחרי התבוסה, ובאותו יום עצמו שאסד נואם בו על זה שישראל הובסה ותתן את רמת הגולן אם תרצה ואם לא תרצה. זה בערך היום היחיד ב- 40 השנים האחרונות שבו ממש ממש אסור לדבר על שלום עם סוריה. לא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: