הכביסה של אבי לן וקצת אתיקה
אזהרה: אם נכנסתם כדי למצוא רפש מושלך מצד לצד בתוך הביצה – ובכן, כמאמר ווסלי בנסיכה הקסומה, תתרגלו לאכזבות.
הדיון בנושא ביני לבין חבר התעורר קצת מאוחר. הקטליזטור היה האייטם על גל הפיטורים התורן במעריב. לא נעים להיות עובד מעריב בשנים האחרונות – הפסדים, התייעלות (ככה קוראים לזה כשבועטים אותך הביתה או מקצצים לך בתלוש) וחוזר חלילה. באייטם מרתק שעלה בדה מרקר מציין הכותב כי ב-10 הרבעונים האחרונים הגיש מעריב את דוחותיו הכספיים לבורסה ברגע האחרון – עדיף אחרי סגירת העיתונים. ולא, זה לא נבע מצניעות סמוקת לחיים נוכח דוחות משובחים. מעריב מדמם כסף כבר הרבה מאוד זמן.
במקביל סופג מעריב, ובעיקר המו"ל נמרודי והעורך הראשי דנקנר, מכות מכיוון חדש – הבלוג של אבי לן כאן, ב-notes. לן, עד לא מזמן העורך הראשי של nrg, אתר האינטרנט של מעריב, קרא לדנקנר ללכת הביתה בעקבות גל הפיטורים הקרב ובא, חשף את התנהלותו של עופר נמרודי בפרשת צנזור טור של לן על שרי אריסון, וביקר את נמרודי ודנקנר על גיוס מעריב לקמפיין של אולמרט בבחירות. 3 קטנות לצלעות, לא נעים.
הטוקבקיסטים לא איחרו להגיב, ולהאשים את לן בכיבוס הכביסה המלוכלכת בפרהסיה (חטא שעונשו, יאמר לכם כל פולני טוב, סקילה). הטיעון המרכזי (והכנראה מוצדק) הוא שלן לא היה מעיז לפרסם את הפוסטים האמיצים שלו אם על תלוש המשכורת שלו היה חתום עדיין נמרודי. גם אנשי תקשורת נחרצים למדי – יובל דרור למשל – התלבטו לגבי בלוטות האתיקה של לן. ובכן האם?
חרדתו של הרץ למרחקים ארוכים
הנה 10 האגורות שלי. אני לא מכיר את לן. מעבר לשלום-שלום במסדרונות ידיעות, או הסבה לאותו שולחן בישיבה וחצי, לא החלפנו מעולם מילה. אבל יש לי הרגשה שהטורים הנכחיים בבלוג שלו נולדו מתחושת דחיפות אמיתית, ולא מנקמנות בלבד.
נסתכל רגע על העובדות: לן פרש מ-nrg אחרי 7 חודשים. מדובר במי שערך את 24 בידיעות במשך יותר מעשור, שרד עורכים ראשיים, משברים כלכליים בעיתון, לחצים של המו"ל ואלוהים יודע מה עוד. אם לן קם ועוזב משרה אחרי 7 חודשים, זה אומר דרשני. קראתם משהו בפוסטים של לן על תקופת ידיעות? לא חשבתי ככה. ייתכן, אם כך, שלן באמת כותב מדם לבו. ייתכן שיש לו מספיק ניסיון בעיתונות, והוא נחשף בתקופת מעריב שלו לתופעות שלתחושתו מצריכות תגובה ציונית הולמת. הוא ראה דברים שמבחינתו היוו חציית קו אדום , וחש מחויב להתריע.
יגידו ציניקים שלן שורף גשרים עם מעריב כי ברור לו שסיכוייו לחזור לממלכת נמרודי קלושים, ונמנע מלתקוף את מוזס בתקווה לג'וב עתידי. אולי. אני גם לא בטוח שהפוסטים של לן אכן עומדים בכללי האתיקה החמקמקים (יש כללים ברורים לגבי פוסטים מעליבים על בוס לשעבר?). היית שם, קיבלת את המצב, אז אל תתבכיין. אבל יש כאן שאלה נוספת, גדולה יותר: מתי לגיטימי לשבור את כללי המשחק? אם לדעת לן נמרודי את דנקנר שיחקו מלוכלך, וממשיכים לנהוג כך על חשבון העיתונות הישראלית, האם מותר לו לשבור את הכלים ולהתחיל להתנהג לפי הסטנדרטים שלהם?
יש כאן שאלה שמצדיקה דיון רחב יותר, נפרד. מתי מותר לעיתונאי לעבור על כללי האתיקה? האם כשפוליטיקאי מנצל עיתונאי לספין באמצעות שקרים וחצאי עובדות, ואז מסתתר מאחורי חיסיון מקורות, מותר לעיתונאי לחשוף אותו, למשל? לדעתי התשובה חיובית – במצבים קיצוניים, כשהצד השני מנצל את מערכת הכללים הקיימת לטובתו באופן שפוגע במערכת, יש הצדקה לתגובה לא קונבנציונלית. הרחבה של כלל ההגנה העצמית, אם תרצו, שנכונה לעיתונות, לדמוקרטיה, ובכלל. נשמע הגיוני? טוב כאן מגיע החלק המסובך – להחליט מתי מותר ללחוץ על הכפתור האדום. לא קל.
לגבי לן בכל אופן: אני לא בטוח שמה שעשה לגיטימי – אני באמת לא מצליח להחליט – אבל לתחושתי לפחות הפוסטים שלו מקורם באומץ ובהלה אמיתית ממה שמתרחש לטעמו במעריב, ולא בנקמנות לשמה. ועל כך לפחות מגיע לו קרדיט.
8 תגובות ל-“הכביסה של אבי לן וקצת אתיקה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
הכתובת למעלה.
1
אבי לן התפטר. הוא לא פוטר מ-NRG
2
העיתונות הישראלית במשבר קשה ועמוק. המצב ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" לא טוב. הבעיות הן רבות ומגוונות. חיבור של הון ושלטון עם התקשורת, הערצה לרייטינג באשר הוא, ולא משנה מה מביא את הרייטינג הזה, ואי-רצון לשלם טוב לכותבים מעולים – שיכולים היו להעלות את הרמה.
כמו במערכת החינוך, גם בעיתונות. כשאתה משלם מעט כסף, אתה מאבד את התותחים שלך.
3
עבדתי 10 שנים בידיעות אחרונות. בשנתיים האחרונות אני כותב במעריב וב-NRG (ובעוד כל מיני מקומות שמשלמים שכר-סופרים. אין לי חוזה עם אף עיתון). לדעתי מעריב וידיעות אחרונות נמצאים בבעיה, אבל גם "העיר" הוא לא אותו עיתון נפלא שהיה לפני 15 שנה. אין מה לעשות. אי אפשר לעשות עיתון מעולה בלי עיתונאים מעולים, ועיתונאים מעולים עולים כסף, וכסף זה מה שהמו"לים לא רוצים לשלם.
4
אתיקה? אני לא נכנס לזה. יעשה כל אחד מה שהוא מבין. השאלה "האם אבי לן היה כותב את הדברים לו היה מקבל משכורת מנמרודי" היא שאלה מגוחכת. ברור שלא.
אבל מכיוון שאין יותר קשר עסקי ביניהם ואבי לן התפטר, הוא יכול לומר כל מה שעל לבו. אני, אישית, הייתי שמח לקרוא גם את דעתו על ידיעות אחרונות.
לא האשמתי את לן בשום דבר מסוג זה. כן האשמתי אותו, וליתר דיוק – אותו ואת רוב אחיו העיתונאים (וזה כנראה כולל גם אותך….) בכך שהם לא עיתונאים של ממש, שהם צהובונים עלובים, חכמים על חלשים, ואינם חושפים פרשיות גדולות באמת. הדוגמא שהבאתי היתה זו של התפוררות מערך המילואים של צה"ל וחוסר כשירות הצבא למלחמה, דבר שהיה ידוע מספר שנים לכל, וכמעט כל גורם תקשורת הוזן במידע בנושא מפורומי המילואים השונים אך התשובה היתה "אין עניין לציבור"…
אני בהחלט מבין למה התעלמת מהתגובה הזו. זה לא ממש נעים לשמוע את זה אבל מה לעשות – זו תמונת המצב.
שגם NRG וגם YNRT לא מתחדשים ולא מחפשים
להרחיב את עצמם מעבר למה שרוב הציבור מכיר ויודע והאכילו אותו שנים.
כשאין התחדשות יש הליכה לאחור.
כשאין פתיחות לחומרים חדשים, לאישים חדשים,
לסיפורים חדשים, לרעיונות חדשים,
נוצרת נסיגה בעכברים.
הנסיגה הזאת היא לטובת אתרים מסוג אחר שאין שם שמור לי ושמור לך ומשהו זז שם.
הדבר נכון גם לגבי האתר של עיתון הארץ שמקפיד על כתיבה איכותית אבל לא מתחדש.
לאנשים נמאס, יש עוד המון דברים מעניינים ברשת
העכברים יזוזו בקרוב בהמוניהם למקום שכולנו מכירים.
אבי לן לא פוטר מ"מעריב". בתגובה להתנהלות המו"ל נמרודי (שאין מקום לפרטה כאן) הוא התפטר מיוזמתו ושלח מכתב לעובדיו ובו הודיע על פרישה. רצוי לומר את זה.
במשך תקופת כהונתו כעורך nrg, עשה לן מהפכה רצינית בתחום התוכן. תחת שרביטו, נוספו יותר ויותר קוראים לאתר. הוא האיץ בעורכיו להכניס יותר וידאו לאתר, להכין יותר כתבות צבע, לא להסתפק רק בידיעות מהסוכנויות, בחדשות ובטורים אישיים.
מי שקורא את nrg היום מבין לאן הספיק האתר להידרדר תוך חודשיים, מאז עזיבתו. צריך פשוט לפתוח את מדד אלקסה (שהוא לא הכי אמין בעולם אך משקף מגמות). לפי נתונים (לרבות נתונים פנימיים ב-nrg), אחרי המלחמה האתר מאבד עשרות אלפי קוראים וחוזר לנתונים הגרועים של חודש אפריל – זמן מועט אחרי שלן בא להציל את המצב.
לן עשה גם כמה שגיאות מהותיות, כמו אי-התעקשותו על עצמאות מוחלטת של חטיבת התוכן והסכמה לניהול אתר בידי מנכ"ל כוחני; הוא מינה לתפקיד סגן עורך אדם חסר ניסיון עיתונאי, שהקריירה שלו הסתכמה בכתיבה במדור ספורט ב"העיר"; לתפקיד עורך חדשות הוא מינה "עיתונאי" מיובא מ"וואלה!", שכל ניסיונו בעריכת חדשות – וכתוצאה מכך, בשימוש כסגן עורך ראשי – מסתכם בהיותו ראש דסק בחדשות nrg. ניתן להוסיף עוד שגיאות, אבל האמת הפשוטה היא שלן הצליח להציל את nrg, ועם הסתלקותו – האתר מתחיל לקרוס.
השאלה האתית היא חשובה אבל מדוע שלא נשאל את עצמנו שאלות אמיתיות. האם בתקופת עבודתנו היינו מנסים לפרסם דברים כאלה? לן נלחם כמו אריה מול נמרודי, לפעמים הצליח, לפעמים לא. כולם יודעים כמה קלה ידו של הבוס הגדול בקרליבך לחתום על מכתבי פיטורים מהיום למחר.
הדברים שלן פרסם אינם רכילות. הוא לא כתב מי הרוויח וכמה, מי אמר נגד מי, מי רב עם מי, מה זה אמר להוא, איזה עובד פוטר ואיזה עובד נשכר. זה לא "וולווט".
אבי לן פרסם שלושה טורים עקרוניים: שניים על התנהלות העיתון השני בגודלו בארץ, וכיוצא מכך האתר שלו; ואחד על המחיר שמשלמים עיתונאים על ניהול כספי כושל ובזבזני. דבריו של לן מגובים במכתב ששלח לעובדי מעריב יו"ר ועד העיתונאים שם.
האם חשיפת מקרה של ניסיון בוטה של מו"ל ועורך ראשי להטות תקשורת לטובת מועמד ראש ממשלה, ומאבקו של עורך אתר האינטרנט כנגד ניסיון זה, הוא עבירה על כללי האתיקה? האם חשיפת מקרה בו טור נגד מיליארדרית הורד ונערך בגלל לחץ היחצ"ן שלה, הוא עבירה אתית? האם קריאה של עיתונאי עם עשרים שנות ותק במקצוע לעורך ראשי להתפטר, כי הוא מסכן את פרנסתם של רבים, היא כשל מוסרי?
רק בחברה רקובה ומושחתת, אדם בעל אומץ מוסרי נראה כעבריין, ונכונותו להגן על הרקורד שלו – גם במחיר שריפת גשרים עם העיתון השני בגודלו – נשקלת בכובד ראש במאזני האתיקה העיתונאית.
למה לן לא פרסם את זה אז והתפטר כשזה קרה? משום שהכי קל לשבור את הכלים וללכת. פחות קל להילחם על דרכך, וזה מה שהוא עשה.
אבי לן ראוי להערכה על אומץ ליבו. ראוי לשים לב כיצד הנמושות של nrg מפרסמים טור של גאידמק, אדם החשוד בפלילי שנגדו עומדת תביעה פלילית בצרפת, בניסיון לזכות באהדתו ואולי להכניסו כשותף בעיתון.
בתקופת לן, ספק אם זה היה קורה. אולם השחיתות המוסרית של ראשי קרליבך גורמת לקוראים להצביע בכיסם ובעכבריהם. מעריב יורד בתפוצה, nrg יורד במספר הקוראים, הרשת כולה עומדת על כרעי תרנגולת.
את המחיר ישלמו עיתונאים (חלקם הגדול פחות אמיצים מאבי לן) שיילכו לעשות טופס טיולים בקרוב, אם לא תהיה רוויזיה משמעותית בעיתון המושחת ביותר בישראל.
לא באתי לשפוט. כל אחד מדבר מהבטן שלו או מהראציונל שלו או משניהם גם יחד – כשניתן..
דבר אחד בטוח: "מה שרואים מכאן לא רואים משם", ונורא קל להתחכם מפרספקטיבה של זמן או של מקום, או של …מעסיק מתחרה.
אישית, לא הייתי בוחרת לכבס את הכביסה דרך הבלוג שלי. למה לשרוף קשרים (גשרים). גם כאן, מפרספקטיבה של 5 שנים, למדתי שאין לדעת.
ואינני צבועה. חזרתי ונעזרתי עם ראש מורם, ולא בשביל עצמי! כדי לעזור לאחרים
אבל, נו, אבי לן לא *עזב* את נרג', אלא *פוטר* ממנו. אז זה לא קצת משנה הכל?
אולי מר לן קדוש, אולי מר לן מנוול, אבל מה הקשר בין גילוייו לבין אתיקה? האם בקוד האתי של העיתונאים כתוב שאסור ללכלך עך מעסיקים לשעבר? ועוד דבר: קשה לי להאמין שבכל שנותיו בידיעות מר לן לא נתקל במקרים של התערבות הבעלים בתוכן משיקולים זרים. למה הוא לא כותב על זה אף מילה?