סקס, בריטים והיפ הופ – דברים שאני שומע עכשיו

 בלי שום סדר או היגיון, דברים שמתנגנים על המערכת וכדאי לכם מאוד לשמוע גם.

1. התקליט של הארקטיק מונקיז. בהתחלה לא הבנתי על מה כל ההייפ. בשמיעה שנייה לעומת זאת זה כבר ממש נשמע סתם. איפשהו בשמיעה רביעית, אחרי שבוע-שבועיים שלא התקרבתי, הבנתי שזה גאוני. רוק בועט, מילים קצת לא שגרתיות ומבטא בריטי מצוין. מעולה. ולא נמאס עדיין.
   
2. דף לפארד – yeah! – להקת הפופ-מטאל (או hair metal, אחד הכינויים החביבים עלי) שחיבבתי מאוד בתיכון, הוציאה אלבום קאברים לקלאסיקות גלאם-רוק. יש כאן גירסאות לשירים של דיוויד בואי, ליזי הרזה, הקינקס ועוד, וזה מאוד מגניב ועושה נעים בגב.
   
3. אורסולה ראקר – דיוות היפ הופ שאוהבת ללחשש מלוכלך. חייבים לתת קרדיט – הגעתי אליה בעקבות סיכום אמני ההיפ-הופ הכי טובים ב-2006 בוואלה.
   
4. פיונה אפל – המלכה, כבר כתבתי עליה מספיק. שולתתתת!
   
5. ג'סטין טימברלייק. זה כבר נכנס לקטגוריית "אם מישהו היה אומר לי ש". למה הכוונה? אם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני אקדיש זמן לדיסק של היפיוף מלהקת הבנים, שהנקודה החיובית היחידה שאפשר למצוא אצלו היא (היתה) קמרון דיאז, הייתי מצחקק בבוז. אני סנוב מדי. אבל הדיסק הזה מגניב מאוד, כנראה בעיקר בזכות המפיק, טימבלנד. שימו לב ל-lovestoned, אם המשפט המופלא-מצחיק she looks just like a model, except she's got a little more ass.
   
6. סנופ דוג – gangsta and rythem. בסילבסטר הייתי במסיבת רחוב בפלורנטין. זה היה די מקרי – ליוויתי את ר', ידידתי המופלאה, הביתה, וראינו מודעה על אחד הלוחות. הלכנו לבדוק. זה היה בצומת של ויטאל ופלורנטין נדמה לי (יש צומת כזו? אל תתפסו אותי בנ"צ). המון אנשים מצוידים בבירה, מעיל וצעיף רקדו לצלילי מוסיקה שחורה מצוינת, עד שהגיעו השוטרים. בין היתר היה גם את drop it like it’s hot. מכאן כבר לא היתה ברירה. מוסיקה עצלה ונעימה עם מילים שלא פעם חורגות מהבעייתי אל השוביניסטי-אלים, אבל הניגוד הזה הוא חלק מהקסם.
   
7. ביסטי בויז – מאותה מסיבת רחוב. חזרתי לתקליטים שלהם שעוד היו לי ולחברים בפורמט של קלטות, בימי הפרה-היסטוריה של התיכון שלנו. לא התיישנו בננו-שנייה.
   
8. ליאונרד כהן – לפני שבוע הגעתי לסעוד נפשית (רחמים וחיבוק) חברה חולה. ברקע היו סוזן ועוד הרהורים נוגים של האיש, אז חזרתי אליו קצת.
   
9. rage against the machine – הראשון, שוב בגלל וואלה (הלינק נגוז ונעלם, איך אין חיפוש פנימי באתר שטוען להיות המוביל בישראל, איך). עוד בועטים במרץ. ומה עם אלבום הסולו של זאק דה לה רוחה?
   
10. אין לי בשלוף, וזה בלוג, לא חייב מספרים עגולים. הידד.