צבעי הפופ של הכדורגל

אני מניח שהדיון הושפע מהשעה – קצת אחרי אחת בלילה, בין רביעי לחמישי, אחרי סגירת עיתון – כלומר יום עבודה של 14 שעות, בקירוב. לא בדיוק זמן לשיחה אינטליגנטית. מה שהתפתח במקום הוא ויכוח על מיקומם של שני שחקנים חשובים בתרבות הפופולרית על הגריד: כדורגל מול רוק. זה התחיל מחידון שהריץ עלי נהג המכונית, צבעי החולצות של קבוצות כדורגל. חיפה (ירוק) ובני יהודה (כתום) עוד ידעתי. פתח תקווה? אין לי מושג. קבוצות בחו"ל? לא ידעתי שיש ערים כאלה באירופה.

כדי להרגיע את צחקוקי שביעות הרצון שלו שאלתי אותו מי היה הגיטריסט של לד זפלין. התשובה מעוררת הרחמים היתה "תן לי אות ראשונה". כשהענקתי באצילות נפש את j, הוא ניסה: "ג'יימי משהו? ג'וליאן?" אין כבוד למורשת.

וכאן התעורר הוויכוח המטופש האמיתי – מה חשוב יותר. האם יש יותר אוהדי כדורגל בעולם, או אולי דווקא רוקרים. חשבנו על התערבות, אבל איך בודקים את זה? והאם אפשר בכלל לערוך השוואה בין שני נפילי תרבות ההמונים האלו? לא יודע. מבחינתי בכל אופן, מר ג'ימי פייג' השפיע על חיי הרבה יותר מכל פלה או מראדונה וואנאבי שהתרוצץ על מגרש אי פעם.