תנו לעשות ילדים בשקט, רבאק

קצת נשבר הזין מפוסטים ומאמרים על למה לא ללדת ילדים/למה כן. מצד אחד – המקטרגות, שמצהירות תחת כל עץ חצי רענן למה הן לא יהפכו לאמהות. מצד שני, מקדשות השחלות שרואות בעסק שליחות. די.

 

הורות היא עניין אינדיבידואלי, כמו רוב הקיום האנושי. אנשים עושים ילדים משלל סיבות. יש בזה אנוכיות, יש בזה טעויות, אין בזה חוקיות. ההטפה האחרונה, של יעל ישראל, ששולחת את כולנו לסטאז' בהורות, היתה כבר קצת יותר מדי. הורים שנלקחו מז'ורנל ההורות הגדול יכולים להיות איומים, כי החיים ישתבשו להם, כי הילד ייצא, כמו שאמרו בחמישייה הקאמרית, מעצבן. הורים בלי מטען אינטלקטואלי גדול מדי (ובלי סטאז') יכולים להיות חמים ואוהבים, ולתת לילד ביטחון עצמי ובריאות נפשית.

 

בסופו של דבר זה בעיקר גנים ואהבה, לעניות דעתי. לא הקרבה מטורפת של הורים – אף אחד לא צריך להקריב ולסבול בשביל הילדים שלו, הורים לא מאושרים יגרמו לילדים שלהם להיות לא מאושרים. הם קולטים הכל, הממזרים הקטנים. לא צריך סטאז', וכמו בלא מעט תחומים אחרים, הניסיון להיות מושלם מביא לתוצאה ההפוכה – משתק, מסרס, תוקע.

 

שורה תחתונה: אם מישהו לא רוצה ילדים – שלא יעשה. אין חובה כזאת, לא כולם מתאימים להיות הורים, וזה בסדר. מותר לפחד מזה, להירתע, או סתם לא לחוש חשק עז לפרו ורבו. לא חייבים לבנות תאוריות מורכבות סביב העניין, למרות שזה בטח מעביר את הזמן, וממלא פוסטים. ושיהיה ברור – אני לא מדבר על שיתוף ברגשות. הבעיה שלי מתחילה כשהכותבים מייצרים תאוריה חובקת עולם, שלפיה גם אני אמור לנהוג, כדי להצדיק את הקטע הפרטי לגמרי שלהם. כשהם חושבים שהם עלו על איזו אמת קוסמית שרלוונטית לכולם. זה נכון גם לצד השני: אפשר לרצות ילדים בגלל שזה בקוד הגנטי שלנו, ומסיבות אנוכיות לגמרי – לא חייבים לבנות סביב העניין שלל הצדקות. פשוט לכו עם זה. הם בוכים מלא בלילה, אבל חמודים לאללה. מניסיון.

 

 

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

22 responses to “תנו לעשות ילדים בשקט, רבאק”

  1. נעם says :

    בעצם יש כאן משהו כל כך נכון – משהו טבעי, שלמעשה מצריך פיקוח מבחוץ. בוא נלך עם זה הלאה. זוגיות. יש המון אנשים שפוגעים בבני הזוג שלהם. חלקם מכים, חלקם סתם גורמים נזקים נפשיים. הבה נייצר רשיון לזוגיות. אולי בעצם גם לחברות סתם. לכולם יש חבר טוב שפגע בהם קשות פעם, לא? הרי פיקוח כזה, אח גדול, הוא פתרון אידיאלי לכל כך הרבה בעיות. איזה עתיד נפלא. לתת בידי ועדה של קומיסרים סטייל סטאלין לקבוע לנו מי יוכל לצאת לדייט, ומי יוכל להיות הורה.

  2. יעל ישראל says :

    חלילה לא מתיימרת להבין בטיפולי פוריות, אבל יש לי חברות בגילי, אמצע שנות הארבעים, שמאוד רצו ועשו ועברו שבעה מדורי גיהינום. אחת עשתה אחרי גיל 45 חמישה ילדים בשתי הריונות. אחרת הרתה טבעי אחרי ארבעים. עוד שתיים בהפריות, והשאר אימצו.

    נשים, או גברים שמאוד רוצים ילדים, ולא משנה מה הסיבה לכך, עושים הכול בשביל הזה, ממש הכול. אני עצמי ראיתי איזה תופעות לוואי חברותיי מוכנות לעבור (כולל סכנת חיים, גם את זה ראיתי), כדי להיכנס להריון. אינני סבורה שזה נאצל או משהו, אבל אכן סבורה שכאשר מישהו רוצה משהו מאוד הוא משיג אותו ביי הוק וביי קרוק, למרות כל הסבל הכרוך בכך.

    ואגב, אם את רוצה את הנתונים, הסיכויים לאישה מגיל 45 עד 49 להרות טבעית זה פחות ממה שאת אומרת. 0.03 אחוז בלבד. במקרה אני עורכת מגזין רשת רפואי ומקבלת את כל הנתונים. זה באמת אפסי, אבל נשים רבות עושות כמעט הכול למען זה, כולל נשים שלוקחות ביצית מאחות או חברה ומשתמשות ב"רחם להשכיר", ועוד. בקצרה, אין ספק שהכאב והעינויים שנשים מוכנות לעבור כדי להרות בגיל מבוגר, מראים משהו על הצורך הענקי שישנו כאן, שמעמיד בספק את טענתי שיש להגביל ילודה. או יותר לדייק: לדעתי צריך, אבל הצורך האנושי הוא גדול מאוד, ואותו אני מבינה.

    וחלילה לא העזתי או ניסיתי להעמיד את טיפולי הפוריות בצורה כזו, כאילו מדובר במשהו מהשרוול, ולפגוע בכך בנשים שעוברות זאת וחווות סבל וכאב רב. אם זה מה שהבנת מכך, אני מבקשת ממך סליחה גדולה מאוד, ואם את עוברת זאת בימים אלה, אני מאחלת לך הצלחה רבה והורות נהדרת. .

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says :

    בשביל עתונאי זה לא רע
    אולי גם תצליח להכניס לאתונות דברים שאינם
    סופר פופולריים

  4. אומגה says :

    אל תתקני אחרים בנושאים שאת לא מבינה בהם.

    ניכר שאינך יודעת באמת דבר וחצי דבר על טיפולי פוריות ועל סיכוייה של אישה בגיל 40 ויותר להיכנס להריון. כמובן שזה לא מפריע לך לשלוח בהתנשאות את בת המחלוקת שלך ("מותק", כלשונך) להתעורר, ללמוד ולהפסיק להתייחס אלייך כאל "זקנה מצומקת". נראה לי שאת קודם כל זו שצריכה ללמוד משהו על הביולוגיה הנשית.

    אז ככה, יעלוש, בובה-מאמי: לאישה בת 40 יש סיכויים של פחות מ-1 ל-3 להיכנס להריון. "פלאי הטכניקה", הלוא הם טיפולי הפוריות, מגדילים במידה מסוימת את הסיכוי, אך לא בכל-כך הרבה. עדיין למעלה ממחצית הנשים בגיל 40 ומעלה לא יצליחו להיכנס להריון. רוב טיפולי הפוריות נכשלים, את זה לא סיפרו לך אולי. רק מיעוטם מצליחים. הנשים בנות ה-65 שמביאות לעולם ילדים הם מקרים חריגים שמובלטים בעולם ע"י התקשורת. רוב הנשים שינסו להיכנס להריון בגיל 65 לא יצליחו בכך.

    ובדרך להריון, טיפולי הפוריות מסכנים את האישה בסרטן ובבעיות בריאותיות אחרות. יש נשים שמוכנות לקחת את הסיכון, וזו זכותן. אבל לומר משהו כמו "ברגע זה יכולתי להיכנס לטיפולי הפרייה ולהביא ילד, לו רציתי" זה משפט קל דעת של מי שאין לה מושג במציאות. טיפולי פוריות זה לא איזה קסם שעובד בטוח, צ'יק צ'ק ובלי בעיות.

    בקיצור, צאי ולמדי. אם את לא רוצה ילדים – יופי לך, אבל כשזה מגיע להרצאות על פלאי הטכנולוגיה של טיפולי הפוריות – אין לך מושג ירוק וכדאי שלא תפזרי פה מידע שגוי. אישה החל מסוף שנות ה-30 שלה חווה ירידה דרסטית בפוריות, אנחנו עדיין יצירי הטבע גם בשנות האלפיים (אולי בעוד 200 שנה זה יהיה אחרת. עכשיו ממש לא), וזה משפיע לרעה על סיכוייה של האישה בגילאים האלה ללדת, גם עם טיפולי פוריות, נקודה. כל רופא יגיד לך את זה.

  5. יעל ישראל says :

    באורח רוח ובמתינות, וגם הבנתי. וטוענת שזכותך המלאה לבוא ולהטיף לנו "תנו לעשות ילדים בשקט". מצדי אפילו תטיף לעשות עשרות ילדים. זכותך המלאה.

    רק מנסה להסביר לך שגם אצלי מדובר בהטפה שזכותה במקומה. בעוד שאתה טוען שהפעם זה היה אצלי "יותר מדי", מוגזם. זו כבר ביקורת לא על דבריי, שזה אחלה מצדך, אלא על זכותי להטיף כמה שאני רוצה ואיך שאני רוצה, ואין זכותך לומר לי שזה מוגזם.

    כמוך, אני מטיפה את דעתי הלא פופולרית, שאגב, מעולם לא התיימרתי לקחת עליה זכויות יוצרים או מקוריות, כי אינה חדשה, אלא רק הוספתי את תובנותיי האישיות.

    ובכן, אני מטיפה את שלי בבלוגי הדל, הטף אתה את שלך בבלוגך הדל. זה הכול. רק לא לרמוז השתקות. מעבר לכך, אני מאוד בעד זכותך להטיף שילדו איך וכמה שרוצים. אבל לא קולטת מדוע מתנפלים עלי כשאני מטיפה, ואפילו בקולניות, לא להביא ילדים. כמו שאומרים הילדים הקטנים: "זכותי".

    ול"גברת ציפורניים שלופות", שלא התביישה להכניס לעניין את אבלי הפרטי שאינו קשור כלל לעניין!, חבל שגם את מכחישה ומתנפלת, אולי יכולת גם את ללמוד משהו ממני. מה רוצה לומר לך בזה? כפי שאת אומרת זאת עלי, ניתן לומר זאת גם עלייך בהפוך. יענו, כשם שאני לא מוכנה להבין את עמדתך להבאת ילדים "טבעית", כך גם ביכולתי לומר לך שאת אינך מוכנה להבין את . התיאוריה שלי נגד הילודה האוטומטית. זו זכותך המלאה, וזו זכותי המלאה. אינני טוענת נגדך בעניין דעתנו החלוקות, אלא רק בעד זכותי להשמיע את דעתי בלי שיתנפלו עליו. זה הכול. דמוקרטיית העם לכל.

    ובקצרה, מה רוצה לומר בזה לשניכם, בלי ציפורניים שלופות ובלי חרבות? רבק, כדברייך, נעם, אכן איש באמונותו יחיה, איש באמונותו יטיף. אין צורך להפוך את זה לריב אישי עם הטחת עלבונות אישיים. ולגבי התיאוריות המהוללות, העתיד כבר יראה מה נכון.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says :

    יותר,גסת רוח יותר. אלימה וזולה במילים שלך, הכאב שלך שקוף יותר. שתדעי. שלך הפרטי על עצמך, לא על ילדי העולם .
    את כל כך עסוקה בלצעוק החוצה שאת לא מסוגלת להבונן בעצמך פנימה.להבין את הנקודה ממנה את לא רוצה שיהיו לנו ילדים. כמה שאת שקופה.

  7. נעם says :

    ברור שמותר להטיף. וברור שמותר לי להגיב ולהביע דעה. אני לא חושב שבאמת קראת את מה שכתבתי, ואם קראת לא ממש הבנת. אני לא בעד או נגד הבאת ילדים לעולם, ולא ממש מתפלא על העמדה הלא ממש מקורית שלך – אני מכיר אנשים שלא מעוניינים בילדים, ומכבד את עמדתם. מנגד, אני לא חושב שאת מכבדת עמדות שונות משלך, בגלל הוודאות המוחלטת שיש לך בצדקתך. וזה קצת עצוב.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says :

    בציפורניים שלופות. לא היה לי ספק. חבל. יכולת להרויח תובנה. אולי.

  9. יעל ישראל says :

    למה שאנשים יעשו ילדים כמו שיורקים או מחרבנים? הרי יש כאן תוצאה, זה לא כמו לגרבץ או להתרחץ או להשתין. אנחנו מזדיינים ומשריצים כמו כל פעילות פיזית אחרת שנגמרת בנו עצמנו, אלא שכאן נולד יצור חדש ומופלא, רגיש ועדין, שיש המון אנשים שלא מסוגלים בשית לגדל אותו בלי להרוס אותו.

    אתה הורה טוב? אחלה. עליי. בכיף, כמו שאומרים. אבל אולי השכן שלך הוא הורה איום ונורא? מי קבע שהורות היא טבעית? כן, אני בהחלט בעד פיקוח ילודה שילך ויתפתח בוודאי, גם אם זה נראה לנו כרגע כמו אח גדול מבעית. יש הרבה הורים טובים. ומנגד יש גם הרבה הורים חראים. צריכות להיות הגבלות על ילודה, וצריך ללמד הורות, וגם אפשר. וזה שכולם קבורים באיזה הזיה פרימטיבית של ילודה אוטמטית, לא הופכת אותה לנכונה.

    אז לא, אם זה היה תלוי בי,לא הייתי נותנת לך לעשות ילדים בשקט. תזדיין עד כמה שאתה רוצה, יש ברוך השם אמצעי מניעה. אבל להגיע לשלב הבא, ילדים, כבר לא באופן אוטומטי ו"טבעי".

    כפי שכבר כתבתי כמה פעמים: זה כרוך בדיני נפשות. לא בדיני הזרעות.

  10. יעל ישראל says :

    מותק, אנחנו שנות האלפיים. תתעוררי. ברגע זה יכולתי להיכנס לטיפולי הפרייה ולהביא ילד, לו רציתי. או בעבר הקרוב, עד לפני שנים ספורות, בלי טיפולים, סתם הזרעה מלאכותית או זיון סתמי. (אולי גם היום, היו גם מקרים בגילי הקשיש, אבל אני לא לוקחת סיכון).

    שימי לב שאת מדברת אלי כמו שדיברו לרווקות חשוכות ילדים לפני שהגיעו כל פלאי הרפואה (ואני כבר לא מדברת על טווח האפשרויות לאמץ מחו"ל שלא היה פעם). הרחמים וההתנשאות שלך נעוצים כאן דווקא, בכך שאת רואה עצמך גברת פוריה ואותי כמין זקנה מצומקת. הרי היום גם נשים בנות שישים וחמש מביאות ילדים.

    העניין אצלי נובע מבחירה, לא מחוסר ברירה ומצוקה. ועם אותו בן זוג מהולל ובר מינן שלי לא רציתי להביא שום ילדים (ולא רק איתו), אם את כבר חייבת להשתמש בטרגדיה שלי ולפרוט אותה לפרוטות.

    בקיצור, צאי ולמדי, יש אנשים שלא רוצים להביא ילדים. וסיבותיהם עימם. הניגוד ביני לבינם כלל כךך אידיאולוגיה, אולי כי אינם מכירים ורוצים להכיר ילדים, בניגוד למקרה המסוים שלי, שבעקבותיו נוצרה בי תובנות הוריות. אצלי התפחתה אידיאולוגיה מסוימת, וזכותי להטיף אותה בבלוג, וכמו שנאמר כאן, ואף אחד לא חייב להיכנס.

    ואגב נועם, גם אתה מעצבן אותי בהתנשאות ההורית שלך. אז מה? מה אכפת לי? תדבר עד מחר. זכותך. וזו זכותי לדבר עד מחר. אין לי בעיה אם זה שאני מעצבנת אותך, יש לי בעיה עם זה שאתה רומז שבגלל שאני "מעצבנת" אני צריכה לשתוק.

    מדוע

    לשתוק? דבר אתה עד מחר. אני אדבר עד מחר. מי שמעניין אותו ואולי נוגע בליבו, שיקשיב. אין כאן מחנות. בלוגים הם במות אינדווידואליות להתבטאות אישית, ומצידי, ככל שיתרבו הדעות וההטפות כן ייטב.

    ואגב, נועם, משהו ששכחתי לומר. ההטפה והתיאוריה שלך היא הרוב, המיין סטרים, ההטפה והתיאוריה שלי היא המיעוט, השוליים (תתפלא, יש עוד הסבורים כך), מי יודע, אולי בעתיד זה ישתנה, ואם לא בגלל הסיבות שאני מונה, הצער על כאב הילד, אז בגלל ההתרבות הדמוגרפית המטורפת. אני טוענת שבעוד מאה שנה זה יהיה גלובלי ומקובל להביא פחות ילדים, יותר מתוך שיקול זהיר, עם לימודי הורות וכל הבוגראס.

  11. גלה says :

    משפט כנל:
    (אוו, תודה שאת נותנת אישור שחש לנו כוונות טובות לפחות)
    סותר משפט כנל:
    אין לי כוונה להכאיב ולהעליב

    ברור שגם מצידך ישנה יהירות

    נראה שהדיבור על ילדים מייצר תגובות רבות, וכמובן שכל אחד לוקח את זה למקומות האישיים שלו,

    ונשתמש בסיפור הזה כדוגמא אבל זהו כלל שלא ניתן להתכחש לו::
    אם משהו מאד מכעיס אותנו, כנראה שזה נוגע בנקודה רגישה

    כנראה שהמגיבה ליעל באמת מרגישה רגשות אשם בנוגע לגידול ילדייה, או שאינה מוכנה להודות בכך שבפנים היא יודעת שעושה להם נזק

    וכנראה שיעל ישראל באמת לוקחת את עניין החתולים והילדים בצורה קיצונית – שמתבטאת לא בעיסוק בהם, כי אם בתשדורת שהיא שלא כמו רבים אחרים חושבת עליהם באמת, משום שהיא מרגישה חסך בעניין

    תחשבו על זה

  12. גלה says :

    אני מסכימה איתך באופן חלקי בעניין הצורך להביא ילדים לעולם, כמו צרכים רבים, כמה שננסה להשתמש במח הלוגי השתלטן שלנו לא יעזור – זו גנטיקה, כך אנחנו בנויים

    בעניין הקרב מטורפת של ההורים, סטאז', ושאר הטענות –
    נראה לי שהייתה אי הבנה

    לא דובר פה על שום הקרבה, נקודת המוצא היא שהורה אומלל מגדל ילד אומלל וש"הקרבה" אינה באה בחשבון

    כן: התחשבות, הקשבה, כבוד, הערכה וכל מה שחשוב לכל אדם באשר הוא

    כי כפי שאמרת – הם קולטים הכל
    וזו הייתה הכוונה – לדעתי.

    ועוד, אין כזה דבר "ילד מעצבן"

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says :

    "זו לא הטפה אצלי, זו זעקת כאב גלובלית. חשבתי ששמים לב" את כותבת באותה יהירות ואטימות טיפוסית.
    לא שמים לב. את נקראת כמו אשה שכבר לא יהיו לה ילדים, גם בגלל גילה ומתוך מצוקה רגשית אמיתית וסיפור חיים לא פשוט מפתחת לעצמה תיאוריות בלי לשים לב למובן מאליו, שזה נורא עצוב שהחיים הובילו אותך לשם, ושאם, וסליחה על הבוטות, אהובך הגדול לא היה מת, יתכן שהיית היום במקום אחר לחלוטין, עם שני בייביז על הידיים ואושר גדול בלב. צר לי על הדברים שאולי מכאיבים מאד, אבל ככה זה נראה מהצד.
    אולי כדאי לקרוא רגע ונשום ולחשוב לפני שתעני לי בפוסט שוצף. הכוונות שלי לא רעות, ולא נגדך.
    אבל נמאס. את הקדושה שדאגות העולם על כתפיה , היחידה עם מונופול על רגישות ואכפתיות,ושאר האנשים בעולם,הם חארות שעושים נזק, גם אם יש להם כוונות טובות (אוו, תודה שאת נותנת אישור שחש לנו כוונות טובות לפחות), כולל אלה שמגדלים את הילדים שלהם בלב קרוע מאהבה וכוונות טובות, הם? חארות חסרי רגישות, שמים זין. שמרסקים את הנשמה של הילדים. ככה את נקראת ובגלל הגישה המתנשאת שלך, בגלל הנימה האגוצנטרית שלך, בגלל שאת מבוהלת מדי לראות את האמת של עצמך, בגלל שאת משוכנעת מתוך הסבך הרגשי שלך, מתוך הפתרון האידיאולוגי הרופף שלך שאת את הקדושה המולכת על הדאגה לילדים וחתולים אי אפשר לקרוא אותך עם טיפה אמפטיה ופתיחות. בגללך. לא בגללנו.

    אין לי כוונה להכאיב ולהעליב, כמו שלך אין רצון להעליב אותי כשאת כותבת איזה הורים מחורבנים אנחנו לילדים שלנו, אבל אני מאמינה לגמרי במה שכתבתי. כמוך.

  14. נעם says :

    זכותו של כל אדם להטיף, זה לא הופך את זה למתנשא או מרגיז פחות. יש הבדל בין הטפה להבעת דעה. לא צריך לסגור חוגים או לוותר על ייעוץ – רק לשמור על פרספקטיבה והבנה של האינדיבידואליות והשוני.

  15. יצחייק says :

    אתה לא חייב להקשיב.

    בלוגים הם "פינת הנואם" בהיידפרק הבלוגספירה.

    אל תיכנסו אל מי שלא מוצא חן. וזהו.

  16. יעל ישראל says :

    זו לא הטפה אצלי, זו זעקת כאב גלובלית. חשבתי ששמים לב.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says :

    מה הטענה שלך בעצם? האם אפשר לסגור את החוגים לחינוך, לפסיכולוגיה וכו'?. האם אין מקום לתאוריות בחינוך? האם הורה לא יכול לקבל עזרה מקצועית ולהיות הורה טוב יותר?
    יכול להיות שאתה הורה בלי שום תפיסה או אמירה חינוכית. קצת עצוב, אבל האם זה אומר שכולנו חייבים?

  18. יעל ישראל says :

    ברגע זה בדיוק פתחת כאן תיאוריה, לא חדשה אומנם, אבל תיאוריה, הטפה מהסוג השני: "הטבעי". זה היא "טבעית" כביכול, זה שהיא מקובלת מאז בריאת העולם אולי כדרך העולם, לא הופכת אותה ל"לא תאורה". חשוב לך על עולם שבו הנורמה היתה למעט מאוד בילדים, אזי רשימה כמו שלך היתה הופכת להטפה מהסוג שאתה קורא לרשימות שלי.
    תחשוב על זה לרגע, כל אקט אנושי בסופו של דבר מקורו בהטפה ובתיאוריות. מי כתב ומצטט את התנ"ך בנוסח "פרו ורבו"? בני אדם. לפני אלפי שנים.

    סתם, רק כדי שתיקח החשבון שהפוזיטיב הוא תמיד הנגטיב. אתה עקרוני ומטיף לא פחות ממני.

  19. אנה says :

    לפעמים קטע פרטי- הוא תיאוריה. לפעמים קטע פרטי הוא הטפה. אני מעדיפה את הראשון.

  20. תא says :

    אם לא מסבכים אותם שלא לצורך.

  21. ויקי says :

    כמו החשיבה שלך – איזה מגניב זה היה, ראב ראבאק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: