ניצולי שואה באוגוסט?
מכל הסיפור המבזה הזה של ניצולי שואה שצריכים להתקיים על 80 שקל לחודש שממשלת אולמרט זורקת להם על הדרך, מה שהוציא אותי סופית מהכלים הוא ההתבטאות שיצאה מלשכת רה"מ, על גרירת הניצולים הקשישים להפגין באוגוסט. זו תגובה די חכמה של דובר – לא לתקוף את הניצולים, אלא את הגורמים הציניים שמנצלים אותם, וגוררים אותם להפגין בחמסין. בעיתון היום מיהרו להדגיש שאחד הספונסרים למצעד המחאה היה נעם לניר, מיליונר ההימורים ברשת. כאילו שהעובדה שאת הכסף הוא עשה מרולטה וירטואלית, מונעת ממנו להחזיק בדעה חברתית כלשהי.
זה ציני ומרושע. לא קל להפגין באוגוסט, בעיקר אם אתה קשיש. אבל גם לא קל לחיות על קצבאות מגוחכות, בעוני מנוון. רחמיו של אולמרט היו צריכים להתעורר קצת קודם, יחד עם המצפון, וזה נכון גם לכל מצקצקי הלשון שטוענים שהמחאה עברה גבול, ושזו "פורנוגרפיה של השואה", כמו שכתב נחום ברנע בידיעות היום. הם רוצים מחאה מאופקת, מכובדת, כזו שלא תרעיש או תפריע. מה לעשות שמחאות כאלה לא משיגות כלום באולמרטלנד.
האנשים האלה שרדו מחנות השמדה ואנשי אס.אס. הם יכולים לשרוד עוד חמסין אחד, כדי לקבל את מה שמגיע להם.
8 תגובות ל-“ניצולי שואה באוגוסט?”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
צריך לקבל.
לא להתחנן ל.
לא להילחם על.
לא לצעוד למען.
לקבל.
אמרת בעצמך.
מה לא ברור?
שאלתי את נופלת מגרייס, מה פירוש "זה אבסורד להתעסק בכסף".
ברור שמדובר בעיסוק בכסף. זה לא נעים להתעסק בכסף, אבל מה לעשות.
כל זקן נזקק צריך לקבל סיוע, ללא קשר לקורות חייו.
סטייה קלה מהנושא: אלה אמנם "80 שקל שממשלת אולמרט זורקת להם", אבל זה לא שהקצבאות היו קודם 1000 שקל ואולמרט ברשעותו קיצץ וקיצץ. זה נראה שוב כאילו אולמרט חוטף על מחדלים שהוא ירש. ואחרי זה – הוא רה"מ אז הוא אחראי על המצב, גם אם הוא רק ירש אותו. יכול להיות שכרגע קצת סתרתי את עצמי. קצת
דב, סבר פלוצקר נותן תמונה מעוותת של כלכלת-שואה. זו חוכמה קטנה מאוד להסביר שאם לא משלמים תשלומים מתשלומים שונים ביורו, אלא בשקלים, אפשר רק כך גם בעניין הקצבה לניצולים.
אתה באמת חושב שמישהו מהניצולים מבין מה פלוצקר אומר? על מה הוא מדבר? אנחנו יכולים בכלל להתחיל להבין מה מרגיש במוחו/נפשו ניצול שואה כשאומרים לו כן יורו, לא יורו, כן שקל, לא שקל.
לי נראה שזה מלווה בצמרמורת, חלחלה, תחושת ביזוי.
חמלה, כבר אמרתי?
העיסוק בכסף הרי הוא אבסורד בפני עצמו. וזה ה-עוול שנעשה להם, בראש ובראשונה: הבאתם ברגעיהם האחרונים של ניצולי השואה להתמרד דווקא על עניין כספי.
בושה שאין שנייה לה.
אין מילים.
זה מרתיח את הדם ומשהו שם מתחיל לבעבע איזו תגובה מילולית החוצה. אבל זה פשוט בלתי אפשרי.
אני תוהה האם ראה"מ ישן בלילות אחרונים. ואם כן, על מצע של אילו מחשבות.
האבסורד הוא כובד משקלה של הממשלה מול העובדה שהיא מחייבת להיות מתוחזקת ע"י אנשים חסרי חמלה.
חמלה היא מקל בגלגלי הפוליטיקה.
זה לא ישתנה.
זה לא השתנה מאז מלכות שלמה.
הבעיה היא לא שאין מלך בישראל, כמו שלא נכון לישראל שמלך יעמוד בראשה.
(ואם ראשה הוא ראש כזה, מה הטעם בשאר קיום גופה. מה הטעם. בקרוב עוד מלחמה על קיומה של המדינה. בכל מחיר? לא רוצה להישמע פנטית, אבל אולי לשם הגעתי – המדינה הזאת לא ראויה להתקיים בימים אלה. לא תחת שלטון יהודי, לא תחת שלטון מוסלמי, לא תחת שלטון נוצרי. מי שיאמר שהיא הובטחה לאבותינו, שיבדוק שוב את תנאי ההסכם. היא ניתנה על תנאי שלמעשה מעולם לא קויים)
ש"האנשים האלה שרדו מחנות השמדה".
התביעה לפיצויים מגדירה ניצולים באופן מרחיב ביותר, כולל אנשים שחיו בבולגריה או בצפון אפריקה וסבלם היה מועט יחסית, או אנשים שנמלטו מפולין לעומק ברית המועצות.
סבר פלוצקר פיזר מקצת הדמגוגיה שאפפה את העניין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3433271,00.html