כנופיית הסופרים ומלחמתה ב"ידיעות"
מחאת הסופרים על מעבר מדור הספרות של ידיעות ל-7 לילות היא בכיינות אליטיסטית. בסופו של דבר, מדובר בצעד שאמור לעודד כל חובב ספרות שפוי
אני מאוד אוהב לקרוא. זו לא חייבת להיות ספרות יפה – כלומר, אני מאוד אוהב את מריו ורגס יוסה, אבל יכול ליהנות גם מסטיבן קינג. לקרוא את מישל וולבק ואז לעבור לספר מדע בדיוני מוצלח של ניל סטיבנסון . אפשר להתווכח על מה זאת ספרות טובה ומה לא, אבל בכל אחד מצמדי השמות האלה ברור מי שייך לקטגוריה האליטיסטית, ומי יתויג אוטומטית כ"בידור" בלבד.
כילד הגעתי ללא מעט ספרים שאהבתי דרך העיתון, או הטלוויזיה. אחרי שקראתי כתבה על הפיכת ההוביט של טולקין לסרט מצויר, רצתי לחפש אותו בספרייה של כפר סבא. לעולם של נרניה התוודעתי בעקבות סרט הטלוויזיה הבריטי. ואלו היו מן הסתם אבני היסוד להמשך מנהגי הקריאה שלי, שכללו קלאסיקות לצד ספרי מתח של אליסטייר מקלין, ואיזה פטריק קים פה ושם לעיצוב הורמוני ההתבגרות.
לא מזמן קראתי ידיעה בערוץ הברנז'ה של וואלה על חבורת סופרים שהעבירו מכתב מחאה לידיעות אחרונות. הנדון: העברת מדור הספרות למוסף הבידור 7 לילות. העיתון הנפוץ במדינה, הם טוענים, מזלזל בתפקידו התרבותי. הוא מכווץ את המדור ומעביר אותו לאכסניה מכובדת פחות.
מדהים כמה אוויר חם אפשר לאגור בכמה שורות טקסט. כי מה שיש כאן הוא אליטיזם נפוח ומלא חשיבות עצמית. מילא זה שהעיתון של המדינה הוא לא קומיסר תרבות. נתעלם גם מהעובדה שלהארץ יש מדור ספרות נרחב, שמן הסתם פונה למילייה הזה. הבעיה כאן היא לא עם הגדרת התפקיד, אלא עם העובדות. מוסף הספרות של ידיעות שוכן היום בקצה המוסף הפוליטי. לא בדיוק אכסניה מתאימה – מה לטורים של ברנע והתחזיות המאיימות של פישמן, ולספרות? 7 לילות, מוסף שיש בו גם מדור אמנות, ושעוסק במוזיקה וקולנוע – פופולריים אולי, אבל תרבות בכל זאת – מתאים הרבה יותר.
אבל הרבה יותר חשוב: ספרות לא אמורה להיות טריטוריה צחיחה ומשמימה שמיועדת רק ליודעי ח"ן, לאקדמאים, והבה נאמר זאת גלויות – לפלצנים. מוסף ספרות צריך לעסוק בספרים מכל ההיבטים, כולל ביקורות על ספרים שנועדו לכאורה להיות בידור בלבד. כמה מגדולי הסופרים התחילו את הקריירה בכתיבת סיפורים בהמשכים לעיתון, כדי להתפרנס. מוסף ספרות צריך להיות נגיש לכולם, כדי להפוך את הספרים ואת הקריאה לתענוג שחולקים בו כמה שיותר אנשים. מוסף אליטיסטי אולי גורם אורגזמת חשיבות עצמית לשומרי הסף מטעם עצמם של התרבות, אבל לא ממש מחבב את האמנות הזו שכל כך חשובה להם על שאר בני התמותה. כי סביר להניח שילדים, כמו שאני הייתי כשגיליתי כמה מהספרים האהובים עלי עד היום, קוראים את לילות קצת יותר מכפי שהם קוראים את הסקרים של מינה צמח במוסף לשבת.
המעבר של מוסף הספרות לאכסניה חדשה, ואולי גם למדיניות עריכה חדשה, נראה לי צעד נכון וטבעי, שיכול להפוך את הקריאה לפופולרית יותר ולחשוף את קוראי ידיעות לספרים שלא היו מגיעים אליהם בדרכים אחרות. אני חושב שעל זה צריך לברך. לא לקטר.
5 תגובות ל-“כנופיית הסופרים ומלחמתה ב"ידיעות"”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
בפרט לא זה של ידיעות אחרונות, אני מצטרף למחאתם של אנשי הרוח והסופרים על הזניית התרבות העברית על ידי העברת לבור האשפתות הרדוד והשטחי עד אימה, המכונה "7 לילות".
המדור בידיעות כמו בהארץ דומה מאוד לחוג מקורבים שנותנים במה אחד לשני ומדובר בעשרים שלושים איש לכל היותר שמחמיאים אחד לשני.
לאורך שנים ארוכות, ומה שקובע זה הקשרים האישיים.
גם בהארץ כמו בידיעות יש שמור לי ואשמור לך, מקורבים שקודחים בקלחת ומחשיבים את עצמם דרך הפירסום במדור ספרות בעיתון.
מהבחינה הזאת ורק זאת, לא שווה לקרוא את המדור הספרותי, של שני העיתונים, חד סיטריות , מגמתיות וחוצפה של אנשים שבטוחים שהם המציאו את הספרות .
בראנז'ות לא מתות אלא מתחלפות.
רק לפני שני עשורים היו שם כמה עמודים מכובדים בכל סוף שבוע. כיום זה סתם מקבץ של רשימות, בלי כל ערך ספרותי, וכמובן רשימה של רבי מכר, שהמספרים בה מעידים על סך הספרים שהוזמנו על ידי החנויות ולא כמה ספרים אכן נקנו. כמה טוב שאפשר לקרוא באינטרנט, בעיתונים זרים, מאמרים מעמיקים על ספרות וספרים
גם בהשוואה להארץ, וגם בהשוואה למדור של מעריב.
יש לי תחושה שהמעבר יחמיר את המצב.
אגב, באתרי החדשות (ואלה, וינט) הספרות תופסת מקום שולי ביותר במדור התרבות.