פתאום, אחרי 20 שנה
בהתחלה לא ייחסתי למכתב חשיבות – מעטפות שמגיעות למערכת ביום ראשון הן חיזיון נפוץ, זה היה היום האחרון שלי שם, וחוצמזה היה ברור שזה לא מכתב מעורכי דין. לא איום בתביעה או הדבר עצמו, אז כמה חשוב זה כבר יכול להיות.
a blast from the past
בתוך המעטפה החומה היתה עוד אחת, לבנה, מבלייזר. זרקתי את שתיהן והסתכלתי על חוברת הקומיקס הארוזה בניילון. היא נראתה לי מוכרת. ואז קראתי את המכתב המצורף. השולח קרא כתבה שלי בבלייזר, על קומיקס, ונזכר למי שייכת החוברת הזו ששוכבת אצלו בבית מאי שם בשנות ה-80. הוא לא התעצל, ארז אותה ושלח. לקומיקס קוראים the killing joke. כתב אלן מור, אחד המוכשרים בעסק. מצאתי אותו אי אז בקופסת הקרטון בחנות קטנה של ספרים משומשים ברעננה, שהיתה שייכת לזוג אנגלו-סקסים טיפוסי לפנינת השרון.
ניסיתי להיזכר באיש, אבל אין לי מושג. קוראים לו ניב. לא מצלצל מוכר. שאלתי את עמרי, אבל גם הוא לא הצליח להיזכר בו – בניב, שאבד אי שם בערימת הזכרונות המחוקים מהחטיבה-תיכון, נתקל יום אחד בכתבה שלי והחליט פתאום להחזיר באיחור של כמעט 20 שנה את הקומיקס שלי. מסוג הדברים שגורמים לך לחבב את החיים קצת יותר.
5 תגובות ל-“פתאום, אחרי 20 שנה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
אלן מור מאוד מוצלח, אין מה להגיד.. אני מחכה בכיליון עיניים לסרט "ווצ'מן," למרות שקראתי שהוא שוב הסיר את שמו מהקרדיטים בטענה שעשו לכתיבה שלו רצח אופי..
איזה כיף לקרוא עוד מישהו שאוהב קומיקס, הכוונה עוד מישהו שלא הלוך עם מכנסיים מעל הפופיק, ואוכל נזלת. זה בהחלט נדיר במחוזותינו.
עבדתי פעם בחברת תוכנה במקביל ללימודים האקדמים שלי. הייתי צריך להגיש פרויקט בג'אווה אבל הייתי ממש עמוס בעבודה ולא היה לי זמן לשבת על הפרויקט. כשהסברתי למנהל המחלקה את הבעיה שלי, הוא הציע שאני אדבר עם ג'קי כי הצוות שלו אוכל ג'אוה לארוחת צהרים. דיברתי. ג'קי והצוות הסכימו לעזור ואפילו נהנו. קיבלתי פרויקט מצוין ולאות הכרת תודה עשיתי להם מנוי לבלייזר לשנה.
אה, כן, וכשחתמתי עכשיו על חוזה עם סמינגו, קניתי לעצמי עוד גליון וירדתי עליו עם פיצה באחד מימי האבטלה הספורים שהיו לי.
לא היית זוכה לראות שוב את הקומיקס שלך ואז ולמיד יודע מה היה קורה לפילוסופית החיים שלך ולחיבה המתחדשת לקונספט הזה (של החיים).
כי כה זה גברים – נפגשים או במילואים או בבלייזר.
עניין של השקפה, הומור וסינון
למה בלייזר?
זה מסוג הדברים שגורמים לך לחבב את החיים קצת פחות