מבזקפופ – רוק דרומי, קפקא יפאני וקצת הוליווד

כמה דברים שקראתי/ראיתי/שמעתי בזמן האחרון וששווים בדיקה – פוסט ראשון אחרי שבועיים של בריאות קלוקלת באופן מרגיז ביותר. תמוגר השפעת לאלתר.

1. רוק דרומי: דרום ארצות הברית כמובן. אני שומע שוב ושוב ושוב את האלבום האחרון של להקה בשם drive by truckers. יש לו שם לא פחות מגניב מזה של הלהקה –  brighter than creation's dark. קודם כל יש כאן דיל לא רע – 3 במחיר של 1. ללהקה יש 3 סולנים-כותבים – יותר נכון זמרת ושני זמרים – והתוצאה היא אלבום שכולל קאנטרי רך, גראנג' קשה, ורוק נעים נעים. נשמע קצת כמו לינרד סקינרד מעורב בניל יאנג עם טיבול של מיק ג'אגר מלמעלה. השירים מקסימים, מין סיפורים קצרים נוגעים ללב, וגם אם אף אחד בארצנו לא נוסע בפיק אפ עם רובה ציד בקבינה, הרי שסיפורים על חלומות לא מוגשמים, לוזרים ותסכול הם אוניברסליים. מומלץ בחום, וגרם לי לשלוף גם את האולמן בראדרס ואת לינרד סקינרד מהמדף.
   
2. אניגמה יפאנית ואלימות אמריקאית. סיימתי את קפקא על החוף של הארוקי מורקמי, ואני עדיין מתאושש. הספר יפהפה, גורם לך לחשוב, מלא בתובנות מעניינות, סיטואציות ביזאריות ודמויות עגולות. אבל הסוף שלו השאיר אותי לא מסופק. אני לא בטוח אם אין כאן החמצה, וחוסר יכולת לעמוד בשאפתנות של מהלכי העלילה. או שאני מפספס כאן משהו. אבל הספר שווה קריאה בכל מקרה, הדרך מקסימה, גם עם הסיום שלה קצת מאכזב.
   הספר הבא הוא blood meridian של קורמאק מקארתי. ההתחלה אלימה ומהפנטת, ומסמנת דברים טובים.
   
3. הסרט הראשון של בן אפלק. "נראתה לאחרונה" הוא התרגום המבאס ל-gone baby gone (לא, אין לי הצעה יותר טובה). משחק מעולה, עלילה ותסריט מצוינים (לפי ספר של דניס ליהיין, האיש והמיסטיק ריבר), סרט משובח באופן מפתיע. שווה לראות.
   
4. הטריילר החדש של איירון מן. זה נראה כמו סרט שהולך להיות מגניב להפליא. הומור זה דבר חשוב, ולרוברט דאוני ג'וניור יש את זה בענק.

   עוד טריילר, שקצת מאכזב אבל הסרט עצמו נראה מבטיח הוא doomsday. הבמאי הוא ניל מארשל הבריטי, שעשה שני סרטי אימה מאוד מוצלחים ומקוריים למדי, ושווה פוסט בפני עצמו. אחרי הטריילר שווה לראות את הקליפים המצונזרים. אפשר למצוא אותם גם באתר הסרט, שם צריך להכניס שם, מיקוד ותאריך לידה כדי להוכיח שאתם בני 18 ומעלה. אני תמיד הולך על ברנדן וולש והמיקוד 90210.

   
   

5. אבודים. העונה הרביעית, בינתיים, מצוינת. הרעיון של פלאש פורוורד במקום פלאש באק מתגלה כהברקה. ולחשוב שכמעט פרשתי באמצע העונה השלישית.