סימפטומים של לחץ

חוסר תיאבון. יש רעב פה ושם, אין ממש תאבון.

לופים בראש. דברים שרצים במעגל, ניסיון לזכור את כל הקצוות הפתוחים, תחושה של רדיפה מטורפת במעגלים אחרי הזנב.

תחלופה תכופה בין חרדה לאופוריה. לפעמים זה קשור למציאות, לפעמים לא.

ותהיה הנפילה שאחרי. כבר מזמן גיליתי שהלחץ מתפרץ באמת בדיעבד. חודשים אחרי שסיימתי את הבגרויות היה לי חלום חזור שבו אני מאחר לבחינה, לא מוצא את הכיתה, אובד במסדרונות בית הספר. אחרי התואר הראשון החלום התחלף לגילוי קורס חסר, בדרך כלל סטטיסטיקה, הו האימה. שלא לדבר על החלומות אחרי הצבא.

ואחרי שנגמר כל סיפור הגירושים, כשהכל נרגע, ישבתי ערב אחד בסלון של חברה, והתחלתי לרעוד מקור. תוך חצי שעה הגעתי לכמעט 40 מעלות, משהו שנמשך יומיים שלושה, למרות כדורים ומקלחות קרות. כולל הזיות קלות. ואז פשוט עבר. כאילו הגוף החזיק את עצמו כל זמן שלא היתה ברירה, ואז קרס והתפרק ברגע שהיה יכול.

ואני עוד לא באמת קרוב אפילו ליום הדדליין. אבל האמת היא שלא הייתי מוותר על זה. כמו שאמר הבוס: you wanna play, you gotta pay.