דיקטטורת המדע ועצבים טכנולוגיים
השמש, טען תומר בדרך מהים, מסתובבת סביב כדור הארץ. אחרי התלבטות ניסיתי להסביר לו שזה לא נכון, שהכוכב שלנו מסתובב דווקא סביב השמש. אבל הפעוט סירב לקבל את העניין. "ככה למדנו בחוג מדע בגן", הוא אמר בחשיבות, "ומדע זה מדע!".
המדע הוא סוג של חלופה נאורה לדת. אם מחקר מדעי קבע משהו, אז זו האמת המוחלטת, ובאמת שמיותר להתחיל להתווכח וכל הג'אז הזה. רובנו המוחלט מבין רק את הכותרת, ולא באמת טורח לבדוק את האותיות הקטנות שמעבר למשנה. כי זה מדע. אין לנו את הכלים לבדוק את המדענים ולגלות את הטעות, אם יש כזו.
באופן דומה אין לנו דרך לבדוק רופאים. או אנשי מחשבים. היה לי דיון-קיטורים כזה עם סמנכ"ל השיווק של אחד ממקומות העבודה שלי. כולם מבינים בתוכן ובשיווק. כולם בטוחים שהם יודעים איזו כותרת צריך לתת, או איזה קמפיין ימכור את הארגון הכי טוב. אבל כשזה מגיע לטכנולוגיה הם סותמים את הפה. הם לא מבינים בזה, אין להם מושג אם הג'יבריש שהגיק ממחלקת מיחשוב פלט עכשיו באמת מבהיר למה הפיתוח הקטן שהם ביקשו ייקח חודש, או שאין לו שום משמעות בשפה כלשהי. ככה זה וזהו, ולך תתווכח.
מה שמעורר אצלי קנאה גדולה. אני גם רוצה את המעמד הנחשק הזה של כהן דת שמדבר חופשי ודיסקרטי עם אלוהים. ואם מישהו יעז לחלוק עלי, אני אומר לו שהיי, מדע זה מדע.
6 תגובות ל-“דיקטטורת המדע ועצבים טכנולוגיים”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
את קיומו של אלוהים אי אפשר להפריך, בדיוק כמו שאי אפשר להפריך את קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת. זה לא גורם לך להאמין בה.
מי שמשוכנע לחלוטין שדת ומדע לא יכולים לדור בכפיפה אחת אז או שאין לו מושג בדת או שאין לו מושג במדע ובד"כ הוא בור בשני התחומים.
אגב, לשיטתך, כבר הפרכת את קיומו של אלוהים? כי אם לא אז זו עדיין תאוריה קבילה. לפחות כמו האבולוציה או מכניקת הקוונטים.
משעשע שהתגובה שלך נשמעת קצת כמו של כהן דת. משהו מאוד חזק, חד משמעי, ריגשי.
ברור שאתה רואה כל מי שלא "איתך במדע" כהדיוט שלא יכולה להיות לו אמירה ראויה להתיחסות.
אני מבינה לגמרי את המקום המדעי שממנו זה בא
אבל העודבה היא שרובנו לא מבינים במדע באופן שיכולה להיות לנו אפשרות לחלוק עליו, ויחד עם זאת הוא משפיע עלינו לחלוטין ובכל הרמות. בעיני לפחות זה מקום מטריד.
ברור שהדיון הוא על התפישה של המדע אצל "האדם ברחוב".
התפישה השגויה "מדע=דת בלבוש אחר" מובילה לתובנות שגויות. למשל:
– "כל אדם חופשי להאמין במה שהוא רוצה. אתה מאמין באבולוציה (או בתורת היחסות, או במכניקת הקוואנטים)? אני מאמין בקב"ה, ואיש באמונתו יחיה".
– הטענה הקודמת בלבוש אחר – תיאוריה מדעית אינה עניין להוכחות וטיעונים רציונלים, אלא ל"אמונה".
– כל פרכה המתגלית בתיאוריה מדעית מסוימת => ביטול המדע כולו, כי מדע מתיימר להיות שווה ערך לדת, וזו כידוע אינה טועה לעולם.
– כל הדיוט יכול לחוות דעה על כל תאוריה מדעית, כי כידוע מדובר ב"אמונה", ובאמונה (או העדרה) כל אחד מבין.
– מדע ודת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. קיומו של אחד מחייב את דחיקתו של האחר(ת). "אתה מאמין בדארווין או בקב"ה?"
אתה חושב שאני מגזים או מתלהם? גגל "בריאתנות" מול "אבולוציה", או בדוק את התגובות על ספרו האחרון של ריצ'ארד דוקינס ("יש אלוהים?", או במקורו האנגלי "אשליית האל").
הכוונה היתה כמובן ליחס של האדם ברחוב למדע, לא למדענים עצמם. הנטייה לקבל את מה שמוגדר כ"מדעי" כאילו היה דבר אלוהים חיים.
במובנים מסוימים, לא יכולת לטעות יותר בהתייחסות למדע.
המדע הוא היפוכה של הדת.
תיאוריות מדעיות שלמות נזרקות לפח האשפה של הרעיונות בגלל ממצא סותר אחד (מאומת כדבעי). אין דבר שישמח מדען יותר (וישלח אותו להזמין כרטיס לשטוקהולם) מגילוי ממצא כזה.
כל תיאוריה מדעית עומדת למבחן (לכן היא "תיאוריה", לא בגלל שהיא תלושה מהמציאות), כל הזמן, בפני כל מדען שיחליט לבדוק אותה.
אין "אמת מוחלטת" במדע – יש תיאוריות מבוססות היטב, שהפרכתן תפתיע מאד (ולרוב – גם תשמח מאוד) את עולם המדע.