על פלייליסט ולהתחיל עם בחורות
הפוסט הזה לא באמת עוסק בסקס או בחורות. תיאום ציפיות שיהיה כאן.
יש לי פלייליסט בקפה דה מרקר ובפייסבוק. העליתי אותו לשם דרך playlist.com, אחלה אתר, בעקבות חברה בקפה. גיליתי שאני גולש לכרטיס שלה ומשאיר אותו פתוח בשביל הפסקול המשובח שהתקבל, והתחשק לי גם.
העניין הוא בבחירת השירים. חיפשתי כאלה שיתאימו אחד לשני – סוג של עריכה מוסיקלית – ויספקו פסקול לא מעצבן או תובעני מדי. אחר כך, כשעברתי עליהם, גיליתי שבחרתי רק שירים שיוציאו אותי טוב. כלומר שהגולש (ובעיקר הגולשת) שיגיעו לאחת הכתובות האלו, שמהוות מין חלון ראווה, יתרשם (תתרשם, נו) מטעמי המוסיקלי המשובח. ותחשוב עלי דברים טובים. למשל שיכול להיות מגניב לצאת לשתות איתי בירה.
זה נכון גם לשאלונים, וזה נכון לרשימת הספרים האהובים עליך, וכו' וכו'. אתה לא תכניס לרשימה טראש. מה שמכונה באמריקאית guilty pleasure. אני לפחות. לא הכנסתי לפלייליסט את acdc, מטאליקה, גאנס אנד רוזס וואן הלן. לא הכנסתי שני שירים של מיסטר ביג, להקה מזעזעת שהנפיקה שניים משירי הקיטש האהובים עלי. או את בילי ג'ואל. ויש עוד, מזעזעים הרבה יותר, אבל היי – יש לי תדמית לשמור עליה. מוניטין.
אין לי פתרון לעניין הזה. קצת מבאס אותי שגם לי את הצורך הזה ליישר קו ולעשות רושם טוב. אבל זה יהיה אידיוטי לא לעשות את זה. קצת כמו להתלבש רע בכוונה. אני כן רוצה להיראות טוב, למצוא חן, להרשים. השאלה אם אי אפשר קצת להרגיע, קצת לאזן. והנה הצעד הראשון: אחרי שאעלה את הפוסט הזה אני הולך להוסיף לפלייליסט את highway to hell. הל יס.
12 תגובות ל-“על פלייליסט ולהתחיל עם בחורות”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
רוקסט? בטוח שזו לא היתה הסוואה, המצ'ואיזם? לא היה גיי?
אבל גאנז אנד רוזס, מטליקה ומיסטר ביג הם הכי כייפים.
הבחור הכי גבר מאצ'ו שהכרתי החזיק דיסק אוסף של רוקסט באוטו, הנה לך דיסוננס.
הייתי מתעלפת מיד מגבר שהיה משמיע לי את בילי ג'ואל.
רק שתדע שאתה מפסיד ככה את הבנות הכי שוות…
סליחה, ממתי אהבת גלאם, טראש מטאל רוק \m/וואטאוור
מזיקה למוניטין ? עלייך להיות גאה בכל אהבותיך. נעם חינכו אותנו
better then that !
אאוץ'
כי הכתיבה שלו לא סקסית. די משעממת לדעתי
חשבתי ככה, בינתיים זה לא מוכיח את עצמו.
חורות ירצו לצאת איתך לבירה בגלל הפוסטים שאתה כותב.
כתיבה היא סקסית הרבה יותר מפלייליסט, לדעתי
סינדי לאופר, TLC, בריטני ספירז, אמינם. אפס קלאס, בחיי. אפס קלאס.
Highway to Hell זו בושה? מה נסגר איתך??
מה שבועז. לא הדוגמאות, העקרון:)
אם משהו יפה בעיניך, ונעים לאזניך, הוא יכול להיות משובץ ברשימה שלך.
אני, בגיל 30 פלוס מינוס, התחלתי לעשות הפרדה (מסויימת) בין דברים שאני אוהב לבין דברים שאני מעריך.
לפעמים אני אוהב מאוד את הדברים שאני מעריך (לנון, מינגוס, רדיוהד)
לפעמים אני לא אוהב את הדברים שאני מעריך (סאראמאגו, דויד גרוסמן, אלון אולארצ'יק)
לפעמים אני לא מעריך את הדברים שאני אוהב (במבה, שירי מיימון, כדורגל ישראלי)
השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך איפה נמצאים הדברים שאתה אוהב (בלי קשר להערכה זו או אחרת).