הרולד פינטר מת

אני מניח שאחרים יכתבו עליו בצורה טיפה יותר מוצלחת או מתוחכמת. בסך הכל עשיתי עליו סמינריון בתואר ראשון בספרות, לפני כ-200 שנה. סמינריון שאני זוכר ממנו מעט.

אבל בכל זאת הרגשתי צמרמורת של צער כשראיתי את הידיעה על מותו. כשקראתי בפעם הראשונה מחזה שלו לא הבנתי כלום. אבל באמת כלום. לקחתי את הקורס הספציפי הזה משיקולי מערכת וסקרנות קלה. אחרי קריאת המחזה – "החדר" – התייאשתי. מה הוא רוצה?

הקסם הגיע אחר כך. כשלמדתי לפענח את הקוד, את השפה הפינטרית. המעבר הזה, מטקסט סתום וחסר משמעות למחזה מבריק, היה מרהיב. ההבנה של משחקי הכוח והשליטה באמצעות השפה הייתה מרתקת. זה היה אחד הקורסים הבודדים באוניברסיטה שהותירו בי חותם. וזה גרם לי להיות אסיר תודה. וקצת עצוב היום.