הארץ – לא משהו שמישהו חשב עליו?
אני אוהב את עיתון הארץ. יש בו כותבים מוצלחים, מדורים מוצלחים, ואווירת מכובדות אליטיסטית שעושה נעים בשכמות עם הקפה של הבוקר. אני פחות אוהב את מה שקרה לו באחרונה.
נעזוב את מגמת הידיעות אחרונותיזציה שעוברת על העיתון, ומתבטאת בתפיסה העריכתית ובשינויי כוח אדם. אני יכול להבין, וזכותם. אבל על מה לעזאזל חשבו שם במהלך השינוי שעבר על העיתון בשבוע האחרון? הלוואי ויכולתי להיות זבוב על הקיר במשרד של דב אלפון.
מילא הפיכת הספורט לטבלואיד. כבר קברתם את חלק ב' – עכשיו מחזירים אותו לחיים, ודוחפים לתוכו קמצוץ מגלריה? ועוד עמוד בידור נדחף לחדשות? איך הוא קשור לחדשות, ומי ימצא אותו בכלל? ועכשיו, אם אני רוצה לקרוא את מה שקראתי קודם בגלריה, אני צריך לפתוח שלושה מוספים שונים?
אולי יש כאן תאוריית סופרמרקט – אם נכריח את הקוראים להסתובב בכל המעברים, הם יקנו סניקרס ליד הקופה בסוף. זו גישה דומה לזו שנוקטים באתרי אינטרנט לא חכמים – בואו נכריח את הגולש להגיע לכל מיני מקומות בדרך הכי לא נוחה, ובדרך נדחוף לו עוד כמה עמודים, עם פרסומות פרחוניות. הידד.
אבל לגולש/קורא אין סבלנות. ויש לו חלופות, והרבה. כולל, למשל, האתר של הארץ, או וואלה, או בכלל חומר טוב אחר. הוא לא יישאר וישוטט במדפים בין שימורי גדעון לוי לקורנפלקס ארי שביט. הוא יילך. ורבאק – תחזירו את הנדלזלץ, אתם שם בשוקן.
כל הקונספט הוא שדה מארקר פורח, משמין, גדל ומתעצם מאוד מאוד על חשבון הגזע עליו צמח. בדיוק כמו כל טפיל שלא מבין שברגע שיחלוב את הנשא שלו עד הסוף והוא ימות, ימות גם הוא.
ההפך
"הארץ" הוא העטיפה של הדה מארקר
זה מה שקרה
ובטח זה גם רק עניין של זמן עד שגם שם יצמצמו והעיתון יהפך למשהו במשקל מפית נייר בודדת
כל כך הרבה זמן רציתי לזעוק על אתר הארץ.
מה הם חשבו שם במחלקת המחשבים???
וזה אחרי שהם הודיעו על שיפור מרשים.
תסכול מחדש כל סוף שבוע.
אפשר לקרוא את החלק הטוב ביותר: תגובות מזג האויר.
לפחות בעבר הלא רחוק, ואולי גם בעתיד.
העיתון ירד לגמרי ברמה…