בלי נאמנות, אין עוגיות
אם יש משהו שמקפיץ לי את הפיוז, זה סיסמאות חלולות, דמגוגיה בשנקל. כבר החלטתי לא לכתוב עוד פוסט מהז'אנר הזה – הטוקבקים האידיוטיים באמת עושים לי חלושעס בברכיים – אבל בדרך לעבודה ראיתי שוב את השלט של ליברמן, והתעצבנתי.
בלי נאמנות אין אזרחות זו אחלה סיסמה. כולנו יכולים להסכים איתה. כמו שכולנו בעד חיסול הטרור, למי שזוכר את ריקוד המקרופונים החינני של אריאל (אני ישן) שרון. רק שאז, כמה מעייף, צריך לבדוק מה הפרשנות לנאמנות. איכשהו נראה לי שליברמן מפרש את המילה קצת אחרת מאחרים. הפגנה דמוקרטית נגד פגיעה באזרחים בעזה, למשל, בטח מכשירה אדם לבילוי של כמה שבועות בלי משפט ועורך דין באיזה תא מצחין פלאס מכות יבשות.
נורא קל להתחבא מאחורי ססמאות. קחו למשל את הפייבוריט של הטוקבקיסטים בזמן המלחמה. יש רופא עזתי ששלוש מהבנות שלו נהרגו? הוא אשם, כי הוא בחר בחמאס. וגם אם לא בחר, אז מה. שיישא בתוצאות של הבחירות הדמוקרטיות שם. כאילו שמישהו כאן היה מוכן לשאת בתוצאות של בחירת איזה ביבי לשלטון. אנחנו נורא רוצים לנקות את המצפון, וזה מובן, אבל קצת בעייתי, מה לעשות.
יש בריחה מכל מורכבות, מכל דבר שיש בו יותר מרובד אחד. הכל שחור לבן. כל הערבים – כולל מאות הילדים שהורדנו בעזה יפה יפה – אותו דבר. למה להבדיל. למה לא לעשות דמוניזציה ולגמור עם זה. גם כל השמאלנים אותו דבר. והימנים גם. למה להתעסק עם כל הספקטרום, אם אפשר ללכת על שני צבעים ברורים בלבד.
אולי אני צריך לנקוט מדיניות ליברמן גם בבלוג. רק אזרחים נאמנים יורשו להגיב, וכל טוקבק שמתנגד לשלטון היחיד הנאור שלי כאן יזכה למחיקה, שלילת תעודה כחולה ואולי אטימת עמוד הבית. שווה בדיקה.
6 תגובות ל-“בלי נאמנות, אין עוגיות”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
הבעיה המרכזית היא שכל כך קל להשתמש במשפטים כאלה שנשמעים כל כך נכונים וטבעיים, אבל נהיים מאד בעייתיים ברגע שאתה מנסה להשתמש בהם בעולם האמיתי.
מי יקבע מי הוא פטריוט?
מי שמאד עסוק בזה בדרך כלל הוא אדם שיקשה עליו להבין שגם הבנאדם שמוחה נגד פגיעה בזכויות אדם הוא פטריוט…
ה"אני ישן" בהקשר של אריאל שרון הוא די נמוך.
הצטערתי לראות אותו.
ועכשיו תנסה לקרוא שוב את הססמה של ליברמן ולראות איך היא מתיישבת עם הטיעון התמוה שלך.
אני אחסוך לך, היא לא. איך זה קשור?
אני בטוח שהיית סומך את ידיך על הסיסמה שלו.
שלום ובטחון (או בטחון ושלום) זו לא סיסמא ?
זכויות אזרח זו לא סיסמא.
זה רק בחירות, לא צריך להתרגש.
כדי לקבל אזרחות אזרח מתבקש לעבור בדיקות וגם מבחנים, תלוי במדינות.
מהרגע שקיבלת אזרחות או שנולדת אזרח, אין עליך שום חובת נאמנות לשום רעיון או מדינה. יש עליך חובה לציית לחוקים, אבל גם אותם אתה יכול לשנות באמצעות הצבעה או השתתפות בפוליטיקה.
הסיסמא של נאמנות היא סיסמא חלולה, ואין שום אפשרות לבדוק מהי נאמנות, כפי שאי אפשר למדוו אהבה או שינאה.