פורנו 1: סקס בספרי מישל וולבק

הכותרת קצת יומרנית, מודה. קראתי את "פלטפורמה" של וולבק, ועכשיו אני באמצע "החלקיקים האלמנטאריים". הספר מצוין, מוצלח אפילו יותר מפלטפורמה, שהרשים אותי עמוקות. הוא גורם לי לחשוב, הוא נוגע בתחלואי העולם המערבי, הוא נועז, הוא מעניין. בפלטפורמה וולבק תוקף את נושא תיירות המין, בחלקיקים את תחלואי החברה, בשניהם יש התייחסות לא אוהדת לדת. והמון המון סקס.

 

וולבק מתעסק לא מעט במין. לדידו, אם הבנתי נכון, החברה המערבית עובדת על כסף ומין, וזהו פחות או יותר. הוא כותב על ההשתעבדות לפולחן הגוף, לפלסטיקה. על מין בתשלום כמוצא אחרון של חברה מעוותת, ועל הצביעות הגדולה סביב הנושא. בשני הספרים יש גיבורים דחויים, שלא מצליחים לשחק את המשחק החברתי ו"להשיג" נשים. שניהם מוצאים לעצמם פרטנרית שקצת דומה להם – אאוטסיידרית גם היא, חובבת סקס, נטולת מעצורים ועכבות. לרגע לפחות יש שם מעין גאולה דרך המון המון מין משוחרר.

 

העניין הוא שהשימוש שוולבק עושה בסקס קצת ציני לטעמי. יש לא מעט תיאורי מין מדכאים או עלובים בספרים שלו – אבל גם לא מעט תיאורים שאין דרך להגדיר אותם מלבד מחרמנים. והחשד המתגנב הוא שוולבק משתמש בסקס כמקדם מכירות. שכל תיאורי המציצות, ירידות, חילופי זוגות – כל אלה נועדו בין היתר להשאיר את הקורא מרוצה, מסוקרן, מגורה. השאלה היא איך בדיוק זה מתיישב עם הביקורת של וולבק על החברה. אולי יש כאן הפוך על הפוך –  שימוש באותו כלי שהוא מוקיע כדי להבהיר לנו עד כמה הוא אפקטיבי. אבל אני בספק.

 

זה קצת מזכיר את הקלישאה על השחקנית שמוכנה להצטלם בעירום רק אם זה נכון באמת לסרט. הגוף שלה בסופו של דבר ימכור כרטיסים. כנראה כמו שהזיונים אצל וולבק ימכרו יותר ספרים. זה לא מוריד מהאיכות ומהערך של היצירות שלו. רק סתם, קצת, מטריד אותי.

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

4 responses to “פורנו 1: סקס בספרי מישל וולבק”

  1. אזרחית says :

    אתה גס רוח ומדבר בשפה מגעילה.
    התגובה שלך ממש דוחה.

  2. אביגיל says :

    תודה, נועם שהזכרת לי שאחרי כמעט חודשיים בלי ספרים במקסיקו הגיעו לידיי שני ספרים של וולבק- פלטפורמה ואפשרות של אי. משהו בכתיבה שלו אכן מתעתע. ביקורתי ונותן תחושה של תחקיר ורצינות ויחד עם זאת מצחיק ועם תחושה אמיתית וכן גם מחרמן. מאוד. הייתי בקובה והטיול ממש נצבע לי כמו בתיאורים בספר (לדעתי הייתי ממש באחד מאתרי המלונאות שהוא תיאר) ולכן יכולתי לראות את העצב ואת המוכנות של כל אחד למכור את גופו תמורת כסף. (כתבתי על זה באתר שלי) גם אני תהיתי אם הכתיבה המושכת שנתקעת בראש היא הפוך על הפוך כפי שכתבת ולא יודעת. אולי כמו בימים מסויימים של החיים, לפעמים מרגישים שבאמת רק מין או התחפרות אישית תביא את הגאולה ולעיתים דווקא תקשורת פשוטה ואפילו עם כלב או מבט החוצה הם הם טעם החיים הגדול. ולפעמים רק ייאוש. ככותבת אני חושבת שהוא הצליח מאוד! גם לכתוב מחרמן זה בכלל לא קל ואם זה מה שיגרום לאנשים לקנות ספרים טובים, דיינו. המחשבות שלו על ההמשכיות של המין האנושי שוות את זה.

  3. אסתי says :

    אני לא אוהבת את הספרות של וולבק. אני חושבת שהוא סופר חשוב והכתיבה שלו חשובה, אבל מעולם לא הצליחה לגעת בי או לרגש אותי או להיות ברירת הקריאה שלי, מצד שני ממש לא מבינה למה מדברים תמיד על תיאורי המין הבוטים/מחרמנים (כן/לא)
    בכל מקרה מאחר ואתה אוהב אותו, אז הרשני להמליץ לך על ניקולא פרג ועל "הייתי מאחורייך" שלו. לדעתי הוא מאוד מאוד מושפע מוולבק ויש לי הרגשה שתאהב.
    אגב, הוא מגיע לארץ כאורח יריד הספרים וביום שני יש מפגש חגיגי איתו נדמה לי שבתולעת או בלבונטין (לא ממש זוכרת אבל יכולה לברר)

  4. אלעד-וו says :

    זה לא אמור להיות לא מחרמן. להאשים את וולבק בצביעות זה בערך כמו לדבר על האם דנה אינטרנשיונל צריכה לשמור על תומתה ולהיזהר לא לאבד את בתוליה כדי שתמצא שידוך טוב. הוא לא משחק במשחק הטיפשי הזה. הוא צועק ויורק על החברה ועל עצמו. אכפת לו אם הקוראים שלו עושים ביד? עוד יותר טוב, הם צבועים אם הם לא עושים ופתטיים אם כן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: