אין לחזור לאחור
הניסיון לשחזר סיטואציות משמחות נדון בדרך כלל לכישלון. קצת כמו הניסיון של ד"ר פרנקנשטיין לברוא אדם. כנראה שחסר מרכיב כלשהו, בלתי ניתן לכימות, מדידה או חיזוי כדי לייצר את הקסם.
לפני שנה בערך הלכתי להופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר, להקה חביבה עלי מאוד. הלכתי כי קיבלתי כרטיסים חינם. הייתי בטוח שהקספרים הם להקת עבר, שאין למה לצפות, ובטח שאין טעם לשלם. טעיתי לגמרי. הגענו להופעה שנייה לפני שהיא התחילה. האולם היה מפוצץ, הקספרים היו כבר על הבמה, ובשעתיים הבאות קפצתי וצעקתי ורקדתי. היה ברור שהם נהנים להופיע, הם היו חדים ומדויקים, היה כיף.
בשישי האחרון הלכתי להופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר. התירוץ היה סינגל חדש. היה דרעק. הם עלו באיחור של שעתיים, והיו אולי מלאי אנרגיה, אבל אני חושד שגם עמוסי קצת יותר מדי אלכוהול. לא מדויקים, לא מאופסים. היה מבאס. ויקר – על ההופעה הזו דווקא שילמתי.
יש לי נטייה לנוסטלגיה, ולרצון לחזור למקומות שהיה לי בהם טוב. אני מניח שאני לא לבד בעניין הזה. ויש גם צורך לא לוותר על דברים, להשאיר את העוגה שלמה בעודי נוגס מהפרוסה השנייה. אני מגלה שזה לא עובד שוב ושוב, ולא רק בענייני הופעות חיות. המציאות מאשרת את העניין כל פעם מחדש על חשבון המצח הדואב ממפגש בעוד קיר. אולי צריך להפיק מזה סוף סוף לקחים.
אין לחזור
לאחור
"קח תחתום בפינה"
צלי גדי
על האש
ופירות העונה
ואת מחייכת
שיניים צחורות
ריקוד המוות
לאור הנרות.
ואם זו כוס תה שממש יודעת למצוץ?
נחמד לפגוש את כולכן כאן
אני קצת טיפשה ומכוערת, אבל לפחות לא רעה, כמו אתה יודע מי 🙂
לא הבנתי את המשל על התה
זה אומר שהוא הומו או לא?
היית צמא. הכנת לעצמך כוס תה. כוס התה באה לך בדיוק איפה שהיית צריך ועשתה לך נעים בכל המקומות הנכונים. בא לך מיד כוס תה נוספת. עצור!
כוס התה השנייה לעולם לא תהיה כמו הראשונה. חבל שתתבאס. שתה מים או משהו.
אולי לא צריך להפיק מזה לקחים, אלא לקחת רק את הטוב שמזה. ולא לבדוק כל הזמן מה עושים.
אבל לא בטוח. מה אני מבינה.
לפחות אני לא רעה, כמו אתה יודע מי.