דו"ח קריאה: מתאגרפים, מנוי לספרייה ופלטונוב

יש קנס אם מאחרים

 

עשיתי מנוי לספרייה. בפעם האחרונה שזה קרה הייתי לדעתי בחטיבת הביניים. איכשהו נראה שהן פסו מן העולם, אבל לא. הספריות עדיין כאן. מה שגרם לי לגלות את זה לפני שנתיים היא חיבתה של בתי לספרים. לא הייתה שום אפשרות כלכלית לעמוד בקצב הקריאה שלה, אז ויתרנו על רכש ועברנו להשאלה. נרשמנו לספריה. במגדל שלום, שתי דקות מהבית.

 

כבר כמה פעמים נתקלתי שם בספר שצד את עיני. פעם או פעמיים לקחתי ספר מהמדפים שמיועדים לנגה, כדי להיזכר בחוויית קריאה מהילדות. היום מצאתי שם ספר של מייקל שייבון שטרם קראתי. אני מעריץ את קוואליר וקליי, וחיבבתי את ארגון השוטרים היידים. התחשק לי לקרוא. נרשמתי. המנוי הוא בחינם (בניגוד למחיר מלפני שנתיים – 59 שקלים לשנה. יאפ, לשנה). הספר מושאל לחודש. אם תשכח להחזיר או להאריך, אתה צפוי לקנס של חצי שקל ביום. מקסים. הספר נקרא gentlemen of the road, ועוקב אחרי צמד שכירי חרב יהודים בהרי הקווקז בשנת 950 לספירה. הוא יצטרך להשתחל בין צמד הספרים הבאים.

  

קומבינציה לראש

 

אהבתי את מיליון דולר בייבי. אני מאוד אוהב את קלינט איסטווד, ובאתי משוחד מראש, ועדיין אני טוען שמדובר בסרט מצוין. קראתי כשהוא יצא שהוא מבוסס על סיפור קצר מתוך אוסף סיפורים של אף.אקס טול, שם העט של מאמן איגרוף בשם ג'רי בויד. חלק נכבד מהקריינות ומהדיאלוגים התבסס על הסיפור במדויק. התחשק לי לקרוא.

 

 

השגתי את הספר לא מזמן. הוא מענג. מיליון דולר בייבי הוא השלישי באוסף, והוא מוצלח יותר מהסרט. מזמן לא נתקלתי בספר שגרם לי למחנק כזה בגרון. כל סיפור כתוב בסגנון קצת אחר, בהתאם לדמות שמספרת אותו. אחד מהם כתוב כולו באבוניקס, עגת השחורים שמוותרת על חלק מהדקדוק לגמרי. לוקח דקה או שתיים להתרגל.  ותשכחו מתקינות פוליטית, כמובן. התחושה היא כאילו מישהו מוביל אותך לתוך עולם אחר, קשוח, מחוספס, עם שפה וחוקים משלו. עולם שלא היית מוצא את דרכך אליו לבדך. זה הזכיר לי קצת את החוויה של קריאת סיפורי דיימון ראניון. הצצה מרגשת לצד השני של המתרס.

 

עולם אכזר, בעיקר

 

התחלתי לקרוא את מיליון דולר בייבי אחרי הסיפור הראשון ב"בעולם נהדר ואכזר" של אנדריי פלטונוב. הסיפור נקרא סמיון, והוא מתאר את חייו של ילד בן 7 שמגדל את אחיו הקטנים במשפחה ענייה להפחיד. משם זה רק מידרדר – מדובר באחד הסיפורים המדכאים ביותר שקראתי. הוא הבריח אותי מייד לנשום אוויר קליל יותר בספר אחר. פלטונוב מונח ליד המיטה, ואני עוד אחזור אליו. עדיף באור יום.

 

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

2 responses to “דו"ח קריאה: מתאגרפים, מנוי לספרייה ופלטונוב”

  1. חייש says :

    של פלטונוב. לקחתי את הספר הזה איתי לצימר לפני כשנה, ובעודי נופש וחופש קראתי את הסיפור הזה ורציתי למות.

  2. ליאור says :

    גם אני גיליתי אחת ליד הבית לאחרונה, ומאז היא איפשרה לי לעבור מלקרוא ספר אחד בחודש, ללקרוא שניים בשבוע..

    מה גם שסוף סוף אני יכול להרשות לעצמי לקרוא כמות לא מבוטלת של מדע בדיוני, שעד עכשיו הייתי ממעט לקנות.

    מה שכן באופן חשוד משהו יש בספרייה רק ילדות קטנות, ומבוגרים שנראים כמו סוטי מין. הילדות באו להכין עבודות לבית ספר, המבוגרים לעיתים רחוקות נראים עם ספר ביד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: