מה יש לי נגד כתבי ברנז'ה, ולמה מחקתי פוסט

אם אני לא טועה זו הפעם הראשונה שזה קורה, המחיקה. בדרך כלל אני הרבה יותר מדי בשליטה מכדי להעלות משהו שאתחרט עליו מספיק כדי למחוק אותו. הסיבה היתה בקשה מבחוץ, מחברה ששמה הוזכר, והעדיפה להישאר מחוץ לעסק. נראה לי הוגן בלבד למחוק.

 

הפוסט ההוא עסק במקרה פרטי של טיפול רשלני של אתר ברנז'ה בידיעה. יש לנו את אייס, את ערוץ הברנז'ה של וואלה, ואת זה של nrg. אני לא מתכוון להתעסק במי הכי טוב, ומי הכי גרוע (nrg, נו). מה שמרגיז אותי הוא החובבנות. התחושה שמדובר בערוצי רכילות, למעשה, אלא שכאן עסקינן ברכילות מסוכנת פחות. לפחות מהניסיון שלי, התוצרת של כתבי רכילות נבדקת היטב, כדי להימנע מטעויות ותביעות. כאן הסיפור שונה.

 

מינואר שנה שעברה עסקתי בהקמת מיינט, האתר של מקומוני ידיעות אחרונות. מאז ועד עכשיו, אני רואה שלל ידיעות באתרי הברנז'ה שלא מצליחות לדייק בעובדות הבסיסיות ביותר לגבי האתר. הם כותבים שמדובר במיזם של ויינט, למרות שמדובר באתר ששייך לידיעות תקשורת – כלומר אתר עצמאי, כמו זה של הכלכליסט למשל. הם כותבים על שלל אנשים שהיו "מיוזמי" או "מקימי" האתר, למרות שהיוזמה להקמתו שייכת לשלושה אנשים – יעל אדמוני, עורכת ידיעות תקשורת, אילן יצחייק, אז עורך המשנה של ויינט, ואני. משם זה כבר היה תהליך: בכל פרויקט כזה יש לא מעט שותפים, אין זכות מיוחדת לאף אחד, לדעתי. אבל באתרי הברנז'ה מיינט זוכה למקימים שחלקם בעיקר עברו במסדרון ליד חדר הישיבות, וזהו.

 

כל הפרטים האלה ידועים. כשמיינט עלה הוצאנו ידיעה לאתרים השונים, הכל היה גלוי וברור. זה לא מזיז לכתבי הברנז'ה. גם אתיקה כנראה לא נורא חשובה להם. כשאותה חברה הגיבה על אייטם בעניינה ב"אין תגובה", הם כתבו שהיא אישרה את הפרטים, מה שגרם לה עוגמת נפש לא קטנה. ואני לא רוצה לדבר על הטוקבקים המרושעים, חלקם על גבול הוצאת הדיבה ומעבר לו, שמאושרים באתרים.

 

אני לא חושב שיש בעיה עם מדורי תקשורת. פעם היה בהעיר אחד כזה, שהיה הדבר הראשון שקראתי בעיתוני שישי. תמיד היתה גם רכילות מהביצה, ותמיד קראתי אותה בשקיקה. אבל היה גם ערך מוסף, עיסוק בסוגיות עקרוניות, משהו. זה כנראה ההבדל בין מדור תקשורת למדור ברנז'ה. העיסוק הוא לא במקצוע, אלא באנשים. ובלי לדקדק בדברים אזוטריים כמו העובדות. מדכא.

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

15 responses to “מה יש לי נגד כתבי ברנז'ה, ולמה מחקתי פוסט”

  1. איתמר says :

    בנוגע להכללות הגורפות על רמת העיתונות הירודה בארץ
    תמיד היתה פה בעיה של מסורת כתיבה, שלא כמו בארצות הברית ובבריטניה למשל, אבל בהרבה תחומים המצב טוב בהרבה
    וגם בעולם, למרות שלל בודקי העובדות בעיתונים הגדולים והמכובדים, יש כל הזמן טעויות, אפילו מביכות. אלא ששם, בניגוד לישראל, העיתונים מודים בטעויות, גם אם זה כרוך בהשפלה

  2. בילי ב. says :

    הבעיה באינטרנט הזה ששום דבר לא נמחק באמת

  3. גם אני says :

    חייבת להגיד שחשבתי על זה בליבי, ושהגעתי לקרוא את התגובות, אני רואה שאני לא היחידה.

    לא שאני לא מסכימה שהרבה ממה שכתוב בעיתונות לא מדוייק, אני דווקא כן, רק במקרה זה הייתי מציעה לך לעשות בדק בית.

  4. רענן says :

    זו הסיבה שהיא ביקשה שתוריד את הפוסט. היא יודעת שהיא עומדת מאחורי הידיעה. היא קיטרה על זה בהתממות מזוייפת ולא חשבה שתלך ותכתוב על זה

  5. נעם says :

    מכיוון שאני כן מכיר, אותה ואותי, אני די בטוח.

  6. לא משנה says :

    קראתי את הפוסט המקורי. אני חייבת לומר שכל מי שקרא את הידיעה האמורה בוואלה חייב לחשוב לעצמו שהגברת קידמה את עצמה כמו שעושים היום הינוקות של התחום שהיחצנות העצמית היא חלק מרכזי מהתנהלותם. למי עוד יכול להיות אינטרס לפרסם נוסח כזה?
    לא מכירה אותה או אותך, אבל לא בטוח שהיא אומרת לך ולוואלה את אותו הדבר.

  7. נעם says :

    הבקשה לא באה מוואלה, אלא מחברה שהבאתי כדוגמה לעניין.

  8. אורית says :

    אני לא מבינה למה אתה מכבד את הבקשה של וואלה כשוואלה לא מכבדים את ההערות שלך.
    הכתבה המוטעית עדיין מופיעה בוואלה עם הטעויות שציינת.

  9. נעם says :

    אני לא בטוח שזה נכון. המון אנשים הגיעו לעיתונות בלי שום הכשרה, שלא לומר בגרות. דווקא בשנים האחרונות יש יותר אנשים עם הכשרה מחוגים לתקשורת, למשל. וכמובן ילדי גלצ, במחנה וכו'.

    לא שאתה לא צודק. יש בעיה עם המשכורות, עם הרמה – הכל נכון. אבל לתחושתי מפריזים בעניין, ובאמירות הגורפות על הבעיות של העיתונות בארץ.

  10. בועז כהן says :

    שים לב: אני לא טוען שאין עיתונאים טובים. כמובן שיש.

    אבל…

    1
    הם מעטים מאוד. והם מתמעטים והולכים. על כל עיתונאי מצוין שמפטרים (מסיבות כלכליות, כמובן), לוקחים בחצי חינם סטודנט שיגיד תודה בשביל הזכות לעבוד במערכת עיתון, במקום בשמירה

    2
    לפני 15-20 שנה היו מכשירים עיתונאים בצורה מסודרת ומאוד רצינית לקראת עבודתם. היו מקפידים לשנן להם כללי אתיקה בסיסיים, היו מחלקים להם ספרון העוסק בכללי לשון, היו בודקים היטב עובדות ושמות בטקסטים שלהם. זה לא קיים, במאה ה-21, ושוב: הסיבות הן כלכליות. עיתונים עסוקים בהישרדות ובמלחמות אגו ובתאוות בצע ובתאוות רייטינג וצילומי סלבריטיז – ואין זמן, ואין כוח, ואין חשק, ואין כסף להשקיע בדור הבא, או באיכות בכלל

  11. נעם says :

    לאורן ובועז – אני לא מקבל את ההכללה הזו. יש בעיה בעיתונות הישראלית, אבל יש גם לא מעט עיתונאים טובים, שבודקים עובדות, פועלים לפי כללי האתיקה ועושים עבודה מקצועית ורצינית.

    לדבורית – כל העניין הוא שביקשו ממני לא לפרט לגבי הסיפור הספציפי, ואני מכבד את זה.

    לרענן – נו, שויין.

  12. רענן says :

    את מי מעניין האתר המדשדש הזה

  13. בועז כהן says :

    אני מסכים עם אורן.

    העיתונות נמצאת כרגע במצב כה חמור, שכל אחד שהוא מומחה במשהו, ימצא טעויות איומות ונוראות בעיתונות, בתחום ההתמחות שלו.

    אריה מליניאק מצא שגיאות אצל כתב בכיר, שכתב פעם על כדורסל. רון מיברג מצא שגיאות אצל
    ה-כוכב של ידיעות אחרונות, שכתב על רוקנרול ועיתונות אמריקאית בשנות השבעים.

    ואני מדבר על שגיאות עובדתיות, כאלה שקל מאוד לבדוק אותן בימינו.

    אבל כשאין כסף לעורכים ברמה גבוהה, ואין כסף למגיהים, ואין כסף להכשיר כתבים בצורה נכונה – אלה התוצאות.

  14. דבורית says :

    אבל רגע, מה הסיפור? מה קרה?

  15. אורן says :

    אני חושש שאתה מפספס את הנקודה.

    במדורי הברנז'ה לא טועים יותר מבמדורים אחרים.
    כך נראית העיתונות הישראלית.

    במקרה זה אתה מכיר את הנפשות הפועלות, ולכן הטעויות מכות בך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: