לא מצליח להבין את טוויטר
כבר כמה פעמים קרה שכמעט כתבתי פוסט על נושא שכבר טיפלתי בו בבלוג. זה לא אמור להפתיע את מי שמכיר אותי – אני סנילי לגמרי ונוטה לחזור על סיפורים שוב ושוב. ושוב. אבל זה קצת מדאיג, זה בטוח יקרה מתישהו. אולי אפילו בפוסט הזה.
אני מוטרד בזמן האחרון מטוויטר. הוא מאוד מצליח, טוויטר. ויש לי מנוי שם, כי אני פשוט חייב לפתוח כרטיס בכל דבר חדש כזה. Early adopter, או בתרגום לעברית: חנון מתלהב. אני רק לא מבין למה זה טוב. כלומר זה כמו שורת הסטטוס בפייסבוק, בלי כל שאר הדברים שיש בפייסבוק. יש לך 140 תווים לכתוב בהם מה שבא לך. ואתה יכול לעקוב אחרי מה שאנשים אחרים כותבים. ובינינו – גם את פייסבוק אני לא מבין עד הסוף.
מצד שני, אני מודע ליכולות חיזוי העתיד והסקאוטינג שלי. בצבא גרר אותי אבנר (שכבר כיכב בפוסט אחר, אני עוד זוכר) להופעה של חבר שלו. הוא התרגש נורא, וטען שהבחור מוכשר להפליא. ההופעה היתה בצוותא. ישבתי שם ותהיתי על מה הוא מדבר. על הבמה עמד בחור רזה ונמוך שאינפף שירי מתבגרים שטחיים. היה לי ברור שהוא לא יגיע רחוק.
לזמר קראו אביב גפן. זהו. מכאן נובע שרק בגלל שאני לא מבין מה הביג דיל בטוויטר, זה לא אומר כלום. אבל אני באמת לא. מיקרו-בלוגינג זה מונח נחמד ומגניב, שלא באמת אומר כלום. אני יכול להבין למה זה כיף לכתוב במשפט או שניים מה עשית או תעשה או איזו התחכמות. רק שזה לא ממש מעניין לקריאה.
כישרון חיזוי גרוע או לא: אני מניח ומקווה שזה גימיק שיגווע, או יותר טוב – ישתלב במשהו אחר. בתוך משהו כמו פייסבוק זה הגיוני. בזכות עצמו? לא סביר.
10 תגובות ל-“לא מצליח להבין את טוויטר”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
הגדרה מדויקת: "זה כמו שורת הסטטוס בפייסבוק, בלי כל שאר הדברים שיש בפייסבוק".
הנה קומיקס קטן שמבטא בדיוק מה שכתבת:
http://geekandpoke.typepad.com/geekandpoke/2009/03/18-months-ago.html
אני מאוד אוהב את פייסבוק. משדר לעולם שטויות ועדכונים במינימום מאמץ. אני משתדל לשמור את רשימת ה"חברים" של מצומצמת ולא מהסס לסרב להצעות חברות. אני משתמש בסטטוס של פייסבוק במקום בטוויטר, באמת שאין טעם להחזיק שני חשבונות שעושים דברים דומים כל כך.
פרנדפיד זה משהו אחרי לגמרי, זה פשוט מקום לרכז אליו את כל המידע שלך מאתרים כמו פייסבוק, טיווטר, פליקר וכו'. זה טוב למי שיש לו כמה חשבונות. מי שמרכז הכל בפייסבוק, לא ממש צריך את פרנדפיד
באמת נחוץ משהו גדול ומשמעותי שייקח את כל החארטה הזה ואת כל הזמן שאנשים שורפים שם, וימסור הכל לעניים. או משהו.
(כן, גם אני בפייסבוק, וכבר בזמן שמצאתי את ה"חבר" ה-88 לא היה לי ברור למה הדבר הזה טוב. צריך יותר חיים, ודחוף).
הוא מספק שני יצרים בסיסיים של בני אדם: הצורך להיות מקושרים עם אנשים אחרים והסקרנות האינסופית שיש להם לגבי אנשים אחרים ומה הם עושים. תוסיף לזה את העובדה שהוא הרבה יותר מיידי מכל אמצעי אחר ותבין למה אנשים מתמכרים אליו. הרבה אנשים רוצים לדעת מה עושים אנשים אחרים שהם מעריכים, ובמיוחד סלבריטאים שונים. זה הופך את האחר להרבה יותר מוחשי וכמונו, כזה שמתעסק בדברים שגרתיים כמו קניות בסופר. זה גם מאפשר חיבור בלתי אמצעי בין מפורסמים לאנשים אחרים בלי המסננות הרגילות של התקשורת ויש כאן הרגשת ניצחון על אצמעי התקשורת ההמוניים מצד האדם הפשוט.
צר לי לאכזב אותך אבל אם לא הצטרפת לטוויטר לפני שנתיים-שלוש אז אתה רק חנון מתלהב ולא מהראשונים לאמץ. למעשה, כך גילו לי, הדבר הבא הוא פריינדפיד ומי שנמאס לו מטוויטר כבר עבר לשם.
יש לי חשבון, עוד גיליתי מה לעשות איתו. כך שאין לי תובנות לחלוק עימך
הקונטקס הנכון לראות את פייסבוק, טוויטר ואפילו את הבלוגים הוא כזה:
אלה גישושים ראשונים. אלה דברים ראשוניים שמעוררים הרבה התלהבות למרות שבתוכו הם די ריקניים. אבל ברור שכל אלה הם היסודות עליהם יצמח משהו באמת גדול ומשמעותי שיאחד בין פייסבוק, טוויטר, בלוגים, והכל.
חבר מהצופים פגש אותי פעם ושאל אותי לדעתי. הוא רצה להקים רשת בתי קפה שתתמקד בקפה איכותי .
אמרתי לו: עזוב, מי כבר שותה קפה.
מזל שלא שמע בקולי.
זה היה הבעלים של קפה נטו…
וגםאני כמו אביגיל לא הבנתי מי ירצה לכתוב/לקרוא בלוגים.
אני טענתי בתוקף שלא יכול להיות שבלוגים יתפסו. מזל שאף אחד לא שואל אותי.
לא הבנתי מי ירצה לקרוא בלוגים ויותר מזה מי ירצה לכתוב בלוג
(אוי לבושה, כמה שנים טובות אחרי הצטרפתי לבלוגיספירה).
אבל טוויטר? את זה אני ממש לא מבינה 🙂