ולווט לעניים – wtf בגלריה
עיתוני החג היו מייאשים במיוחד. לפחות לי לא היה כוח כמעט לעיין בהם. וזה רק אני. מי שלא אוהב מוסיקה למשל, כמו שאמרה המנומשת, עלול לחטוף דיכאון מול ידיעות אחרונות, עם כתבת שער על עטיפות אלבומים בידיעות תל אביב, ופרויקט מופלץ של 500 השירים הישראליים הכי טובים בשבעה לילות. מחכים למשיח? באמת? זה אפילו לא השיר הכי טוב של שלום חנוך, בחייכם.
אבל בקטגוריית הביזאר זוכה ללא עוררין הפרויקט של גלריה על נטלי פורטמן, האלילה החדשה. למה אלילה? לא ברור. למה עכשיו? גם לא. פורטמן, שחקנית נחמדה, לא יותר, בטח לא כוכבת על כמו אנג'לינה ג'ולי, או שחקנית אופי משובחת, מקבל 3 כפולות עם דברים הזויים כמו בית חלומות שתוכנן עבורה. למה? ואיפה משיגים את החומר שבו השתמשו במערכת גלריה לפני שהגיעו להחלטה הזו?
ומנגד, המלצה: כתבה מרתקת על פרשיית רצח בבוהמה של פעם. על "נערת רוק של עולם הספרות" שרצחה את אשתו של מאהבה, המשורר רפאל אליעז. סיפור מרתק, שכתוב מצוין.
11 תגובות ל-“ולווט לעניים – wtf בגלריה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
| פריבילג אבל אופטימי… על אופטימיות זהירה | |
| פריבילג אבל אופטימי… על הדגל ואני: זה מורכב | |
| פריבילג אבל אופטימי… על הכל עוד אפשרי | |
 | noamres על הדגל ואני: זה מורכב |
 | espressocup על הדגל ואני: זה מורכב |
יותר מדי סרטים 
הכי ביזאר. אנשים לא החלטיים, הבלוגרים האלה.
ובאמת לא הבנתי את כל המהומה
מילא אם היה ראיון שאליו היו מתלווים שני אייטמים. אבל ככה?
כלומר: אני מאוד מחבבת את פורטמן, אבל מה מקור הסגידה הזו?
מה נסגר עם הבלוגים? יום אחד כותבים פה ויום אחר שם?
ופרט לשאלה או שתיים, הראיון עם הלית לא נגע כלל לתקיפה.
גלריה אכן קטסטרופה. גם אני שפשפתי את העיניים לנוכח ה"פרוייקט" . חוץ מזה היה לי קצת זמן בחג והעפתי מבט גם במוסף גלריה השמנמן והצבעוני מלפני שבוע, וגיליתי לחרדתי שבכתבה של שי גולדן על הסופרנוס/מאד-מן הוא מבלבל בין הסופרנוס לבין סרט סוג ב' עם בילי קריסטל ורוברט דה נירו – סצינת המין האוראלי עם האשה החוקית שגולדן מתאר לקוחה מהסרט (איך קוראים לו?) ובסופרנוס עצמה הייתה סצינה הפוכה לגמרי, וטוני היה דווקא מבסוט לאללה.
באמת נמאס כבר מכל רשימות ה-500 הגדולים, זה נראה לי כמו עצלנות עיתונאית- הרי הרבה יותר קל להמציא איזו רשימה מלשכנע מישהו מעניין להתראיין. עם זאת אין לי בעיה עם מוסף שלם שמתעסק במוסיקה יש מספיק קוראים שמתעניינים במוסיקה.
הכתבה שנתת לה לינק אליה על הרצח של אשתו של רפאל אליעז באמת מרתקת. הייתה כאן מישהי שכתבה שגם זאת רכילות, ולא באמת כתיבה על ספרות, אבל מי שרוצה לקרוא ספרות שיחפש אותה בספרים לא בעיתונים, לא?
אני בכל מקרה מודה- אני קוראת עיתונים גם בשביל הרכילות.
חוץ מזה שמחה על שובך למשכנך ברשימות (או שמעולם לא באמת עזבת?)
המון אנשים מוכשרים, אפס נשמה. חנפנות לשמה
תת רמה וגחמה של איזה מוח אחד שלא קשור לכלום, כבר לא קוראים את זה
מצטרף לדעתך. נדמה לי שההפיכה בגלריה הושלמה, ברגע שיוציאו משם את אורי קליין ממש לא יהיה מה לקרוא.
על ה"רצח בעולם הספרות", היא דרך לדבר כאילו על ספרות ולמעשה על משהו אחר וצהוב.
ולא רחוק מזה נמצא הביזאר של הלית ישורון. הרי לכתוב "סתם" על ספר חדש עם מבחר משירת אבות ישורון זה מאוד לא סקסי. מה עושים? שמים תמונה גדולה ומוקפדת של בתו, הלית ישורון (גם בעמוד הראשון), וסיפור תקיפתה לפני כמה שנים. עכשיו זה ילך טוב. אם לא יקראו על אבות, לפחות קיבלנו תצלום של הלית.
תת ביזאר: מעצב גופנים (!) שעיצב גופן (!!!)לפורטמן. מילא שהוא לא יודע איך היא נראית, הוא לא ראה את הסרטים, לא מכיר את הפרסונה, ועיצב אות שלא מתקשרת בכלום לדמות הקולנועית שלה.
ההסבר: נטלי קוראת עברית. נטלי ודאי תקרא הכל, ותראה איך רונית ידעיה מתחנפת יפה ואולי תעשה איתה סרט.
ביזאר, מילה מצוינת. גם פאתט הולך.