מסיבת הפיג'מות של נגה

השעון צלצל ב-8.30, אבל לקח לי קצת זמן להתאושש. דחפתי את תומר, שתפס חצי מיטה למרות מידותיו הזעירות, וקמתי. בסלון היו פזורות 5 בנות עשר בשלבי התעוררות שונים. תומר התחיל להתמתח. חמש דקות אחר כך הוא כבר עמד לידי על כיסא קטן, מערבל שתי ביצים עם חלב, שמן ותמצית וניל. עוד עשר דקות וערימת פנקייקים היתמרה על צלחת. פאסט פורוורד שלוש דקות והיא חוסלה. הבנות היו רעבות.

עכשיו עשר וקצת, הבנות מודדות בגדים, והאירוע לקראת סיומו. אני חייב לומר שאני מרגיש אב השנה. יום ההולדת של נגה נחגג במסיבת פיג'מות אצלי. היו פיצות, ממתקים, משחקי חברה, סרט רע של ערוץ דיסני והמון רעש. לא היו: ריבים, דמעות (כמעט, רק של תומר, אבל תכף על זה), הרס בלתי הפיך של הדירה. עבד מצוין. אחרי שבוע של תכנונים, ויום של מסע רכישות בשוק וסידור הבית.

ההבדל בין אירוע אמש לימי הולדת קודמים היה ניכר. כבר בתחילת הערב היה ברור שאני מיותר. שלא צריך מבוגר אחראי, הן מסתדרות מצוין. חשבתי שתומר ואני נימלט לרוני השכנה, נשב עם בירה על המרפסת. אבל הוא מכרכר סביבן, משתתף במשחקים, מתרגש כולו. בסביבות חצות. הוא כבר עייף ועצבני, מקטר בפולנית: "הן מדברות רק על דברים מהכיתה, ומה אני, כלום??"

בשלב די מוקדם אני עובר לרוני, אנחנו יושבים על המרפסת ומסתדרים. אני נקרא להזמין את הפיצות, ואחרי ביצוע ההזמנה אנחנו תופסים כיסאות, רוני ואני, ומביטים מהצד. מביס את יס דוקו בהליכה. זה מרתק להביט בבנות: משחקי הכוח, סימון טריטוריות, זיהוי הטיפוסים. מי מלכת הכיתה, מי מסמנת קו בחול ומצהירה שהיא החברה הכי טובה של נגה, מי מלאת ביטחון עצמי מהבית, ומי משחקת את תפקיד הליצן של החבר'ה. והכי חשוב לי – מי דואגת לשתף את תומר, לשמור אותו בתמונה.

נגה, קונטרול פריק שכמוה, שורדת את האירוע יפה. היא הכינה תוכנית משחקים מסודרת, וקצת קשה לה כשמתברר שאין סיכוי שיהיה זמן לכולם. היא מתגברת. רק הרבה אחרי חצות הן שוכבות לישון, ורק אחרי כמה הערות "שקט!" מיואשות שלי הן באמת נרדמות. תומר, ממורמר משהו, נרדם איתי במיטה, וכאמור משתלט על טריטוריה לא סבירה. בסוף גם אני נרדם.