דו"ח השכר במגזר הציבורי: אתם מקנאים, תודו

מעניין לבחון את הכותרות על דו"ח השכר של עובדי המגזר הציבורי. לא תמצאו שם דיווחים על הנפוטיזם במגזר, או על תשלום על משרות לא קיימות ושעות נוספות פיקטיביות. מה שכן תמצאו הוא כמובן את שיאני השכר. מי הרוויח כמה. זה מה שמעניין, זה מה שמעצבן.

 

אבל בואו נפרוט את העצבים הללו לפרוטות. מה שמרגיז אותנו – ואת העיתונים הכלכליים – הוא לא המנכ"לים והרופאים. אפשר להבין שכדאי שהאנשים שאמונים על הבריאות שלנו, או על ניהול החינוך של ילדינו, יקבלו שכר ראוי יחסית למגזר הפרטי, כדי למשוך את האנשים הטובים והנכונים. מה שבאמת מרגיז הוא נהג האוטובוס בחברת החשמל שמרוויח 41 אלף שקל. או הסדרן בנמל חיפה שמביט בתלוש כל חודש ורואה שם את הסכום המרשים 64 אלף שקל. זו כבר שערורייה.

 

זה מטורף: אדם עובד בחברת החשמל כנהג עשרות שנים, ומקבל משכרות שמאפשרת לו – אבל ממש מאפשרת לו – לחיות כמו שצריך. לממן לימודים גבוהים לילדים, לצאת לחופשות, לחיות ברווחה. זה לא סביר. הרי אדם כזה, במגזר הפרטי, היה צריך להופיע בעיתון תחת כותרות אחרות לגמרי. כתבה על העוני למשל, עם ציטוט על איך אחרי 30 שנה באותה חברה הוא לא מצליח לגמור את החודש, ועכשיו גם מועמד לפיטורים – כי אין לו קביעות, וסוגרים את המפעל. זה סביר. עם זה אנחנו יכולים ללכת לישון בשקט.

 

שימו לב לטור הזה בדה מרקר, עוד עיתון שמקדש טייקונים וסטארט אפיסטים. הוא מתאר בצבעים קודרים כיצד הצליחו עובדי המגזר הציבורי לשפר את תנאיהם לאורך השנים, ולייצר ביטחון תעסוקתי – כך שגם במשבר הכלכלי האחרון תנאיהם לא נפגעו. כמה מכם סבלו מפיטורים או הורדת שכר במשבר, ותהו בינם לבינם אם זה לא הפתרון הקל של המעסיק, שנותר מרופד ואמיד? האם אין משהו חיובי באיגוד עובדים חזק שדואג לחבריו? רק שלילה?

 

התרגלנו – לא מעט בסיוע העיתונות הכלכלית מעריצת הקפיטלזים – לעולם שבו האדם הפשוט לא אמור לזכות בשכר ותנאים הוגנים. אנשי היי-טק, עורכי דין פרטיים, מנכ"לים – להם מותר. הם יכולים לגרוף משכורות עתק, ולחיות כמו שצריך. כל השאר, צריכים להיאבק. להסתפק בשכר שכמעט בלתי אפשרי לפרנס איתו משפחה ובתנאים סוציאליים בסיסיים עד עלובים. ואם זה לא מספיק, לחיות תחת איום מתמיד של פיטורים, כי על קביעות וביטחון תעסוקתי אין מה לדבר. זה סדר הדברים הטבעי, הפנמנו אותו כבר.

 

במגזר הציבורי מקבלים גם עובדי צווארון כחול שכר ראוי, תלוי ותק, ותנאים סוציאליים נאים. במקום לקנא ולרגוז, כדאי לעצור ולחשוב רגע. אולי זה המצב הטבעי, הצודק, שאליו צריך לשאוף. אולי אחרי שנתקן את העיוותים שכן קיימים במגזר הציבורי, כדאי להתפנות ולתקן את עיוותי הענק שקיימים במגזר הפרטי מוכה הקפיטלזים. אולי.

אודות noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

22 תגובות ל-“דו"ח השכר במגזר הציבורי: אתם מקנאים, תודו”

  1. ביטוח לאומי אומר:

    אין לי בעיה עם זה שאנשים מרוויחים הרבה, במיוחד עם זה בסקטור הפרטי, אך ברגע שאנו נכנסים לסקטור הציבורי או בחברות נסחרות – שם את השכר משלמים האזרחים, נדרשת חקיקה.

    במרבית מדינות העולם טייסים מרוויחים כמו נהגי אוטובוס (ולא כמו נהגי אוטובוס בארץ), עובדי נמל מרוויחים משכורת טובה, אך לא בכפולות ביחס למשכורת הממוצעת בשוק… ועוד דוגמאות רבות אחרות… וכל זאת ללא שביתות ואיומים מצדם שאף פוגעים עוד יותר במשק.

  2. אלון אומר:

    מי עדיף שירוויח: עשרות רבות של פועלים, או נוחי דנקנר (למשל).
    ועוד – מאתר העוקץ: איציק ספורטא: "נראה שעדיין נתונים המגיבים להשראתה של התפיסה שהשירות הציבורי ובכלל הממשלה היא הבעיה והמשק הפרטי הפיתרון לכן לא משנה כמה אדם משתכר בשירות הציבורי כי תמיד זה יהיה יותר מידי. פחות מכך במגזר הפרטי שם לפערי השכר יש היגיון כלכלי ולכן הוא מוצדק מראש, ומנכ"ל יכול לקבל שכר העולה עשרות מונים על שכר העובדים בלי שמישהו יראה בזה משהו שלילי. לא משנה שגם השכר בשוק הפרטי הוא על חשבון הציבור הן משלמי המיסים והן מחזיקי המניות מקרב הציבור, ראו מקרה אפריקה ישראל. צריך גם לזכור שחלק מהנעשה בשירות הציבורי חשוב לאיכות החיים הרבה יותר מאשר בשוק הפרטי. מה חשוב יותר שירותי תקשורת סלולארית או שירותי בריאות?"
    http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4553

  3. נעם אומר:

    בכנות – נשבר לי הזין מכל אלה שכותבים לי שאני יודע שמה שכתבתי זה שטויות וכו'. אני לא יודע את זה. הרעיון פה טיפה יותר מורכב – יש כאן שני מצבים אבסורדיים. באחד העובדים מנוצלים ומרווחים רע, בשני הם מרוויחים קצת טוב מדי. מה שזה צריך ללמד אותנו, הוא יש לא מעט דברים טובים בהתארגנות עובדים, ובעבודה בשכר הוגן. אפשר ללמוד מזה. אני לא חושב שהנהג צריך להשתכר דווקא 40 אלף. אבל אולי אחרי 30 שנות ותק, עם תוספות כאלה ואחרות, זה יכול להגיע לסכום דומה, וזה בסדר.
    ולא, לא בא לי להיות נורא מקורי. כתבתי את דעתי. אפשר פשוט לנסות להבין ולהתמודד ולחשוב.

  4. רונית אומר:

    ופשוט בא לך להתחיל ויכוח
    אין שום הגיון בשכר מטורף כזה לאדם שאין לו שום יתרון יחסי על חבריו, המונח "שכר הוגן" או "שכר ראוי" הוא תמיד יחסי, ובמקום בו האנשים שמחנכים את הילדים שלך מרוויחים כמו קופאית בסופר, לא מוסרי שנהג פרוטקציונר ירוויח עשרות אלפים ועוד מכיסי. אין לי ספק שאתה מספיק אינטליגנטי לדעת את זה, אלא שכמו תמיד, בא לך למשוך קצת אש ולהיות נורא מקורי.
    ולגבי הכותרת, שאף היא מעידה על בגרותך הרבה – נכון, אנחנו מקנאים, וזה טבעי. הייתי שמחה להרויח סכום כזה בעד כישורים שאני יודעת לא ינוס ליחם. אבל זה לא אומר שבגלל זה אנחנו חושבים שזה דפוק.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) אומר:

    השאלה היא איך בן אנוש מפנים תפיסה מתמטית כלכלית מוחלטת ומשתמש בה בהתיחסו לבני אדם אחרים.
    הטוקבק שלך הוא פשוט לא יאמן.
    אם היה אפשר להעלים עובדים שיוצאים לפנסיה וכך לחסוך את הפנסיה שלהם, זה בכלל היה מאוד משתלם לעולם העיסקי.
    ונעם יקירי – מתי עברת לצד שלי? ואני לא ידעתי.

  6. שי אומר:

    יתכן ששכר מינימום אינו מוצדק
    וגם השכר הנוכחי אינו מוצדק
    אז איפה נמצא הצדק ?
    במקום בו נמצא השכל הישר
    יש מראית עין שעשויה לגרום לעובדי ציבור אחרים
    שעושים עבודה לא פחות קשה ומקבלים שכר מינמום להרגיש מקופחים
    האם אתה יכול להבטיח שכר כזה לכל נהגי האוטובוס
    לכל פקידי קבלת הקהל ולכל עובדי הציבור
    ?

    אם כך למה דווקא לעובדי הנמל או לעובדי חברת החשמל ?

    הממן הוא אותו ממן – משלם המיסים

    אם כך האם לא יהיה צודק לקחת את אותו כסף

    ולחלק אותו בצורה שווה
    בין כל נהגי ההסעות שבשרות הציבור
    בין כל פקידי משרד הפנים ופקידות העירייה

    האם צודק שנהג הסעות בחברה פרטית שמשתכר 4000 ש"ח יממן במיסים שלו את משכורתו של נהג ההסעות
    של חברת חשמל
    שמרוויח פי עשר ממנו
    ?

  7. נעם רשף אומר:

    זה טוקבק נהדר, הוא מתמצת את הבעיה במצב הקיים. ברור שאפשר למצוא מישהו שינהג את האוטובוס בשכר מינימום. השאלה היא לא אם זה כלכלי, אלא צודק. אם הקריטריונים היחידים הם רווח והפסד, או שיש גם את העניין האנושי הפעוט והקטן, את הקונספט של צדק חברתי.

  8. dugmanegdit אומר:

    כדי להיות נתב נדרשת בעיקר פרוטקציה. בכל שנה משתחררים מצה"ל כ-20 איש שכל אחד מהם יכל בקלות רבה להפוך לנתב תוך שנתיים-שלוש. משום מה, אין קליטה רבה כל כך של נתבים בנמלים שלנו. אני חושב שאת המקור לגובה השכר של הנתבים אתה יכול למצוא שם!

  9. dugmanegdit אומר:

    האם מה שעושים האנשים האלה שווה כזה שכר. האם חברת חשמל באמת חייבת לשלם כזה שכר כדי להחזיק את נהג האוטובוס הזה, משום שאין עוד נהג כמותו בעולם, ותשלום שכר נמוך מזה משמעו אובדן הנהג הנהדר ללא תחליף, או שמא היו יכולים להסתפק שם בנהג אחר ששכרו מחצית ואולי רבע מכך. קרי – האם הערך הוא באמת בערך שיש לעבודתו של האיש בעיני אחרים, ובחוסר היכולת למצוא עובדים טובים כמותו, או שמא הערך נמצא בעניינים אחרים שאינם קשורים לתפקידו ועבודתו. מכך גם נגזר היחס הסלחני לשכר הרופאים והמנכ"לים – קרדיולוג או מומחה כלי דם טוב יכול לעבור לארה"ב ולהשתכר שם שכר שווה או גבוה יותר (כחצי מליון דולר בשנה לקרדיולוג מומחה עם נסיון של כ-5 שנים והרבה יותר מכך למומחה בעל שם עולמי) או לעבוד באופן פרטי בישראל ולהשתכר שכר דומה. כך, שאם אנו מעוניינים שרופאים מומחים ינהלו מערכות רפואה ציבורית, זה השכר שצריך לשלם להם. אני ממש לא בטוח שנהג האוטובוס שהזכרת עונה על הקריטריון הזה!

  10. יואב אומר:

    הנה, הנהלת הנמל מסבירה מעט על הנתב, ועל ידידו, הסדרן הרב תכליתי (67,948 ו-58,148 בהתאמה):
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=tle20090121_07

    לא השתכנעתי.

  11. גיל אומר:

    אינו סדרן אלא נתב. צא וחקור מה עושים הנתבים ומה דרוש כדי להיות נתב ואז נדבר שוב. אולי 64 זה הרבה, אבל אם הנתבים יקבלו 45 זה יהיה סביר לגמרי.

    לגבי נהג האוטובוס – צודק לגמרי, אבל זה יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל כמו שכבר אמרו לפני כאן.

  12. שי אומר:

    שמתחרות זו בזו בטוח היינו משלמים פחות

  13. יואב אומר:

    הסקטור הציבורי הוא המקום היחיד שאפשר לשנות בו? לפי דעתי נשארים בסקטור הציבורי בעיקר בגלל הקביעות. אידיאלים יש גם בחוץ.

    ואולי אפשר לחלק את משכורת הסדרן (שוב, 64 אלף ש"ח) לארבע(!) משכורות של 16 אלף ש"ח ולכלכל ארבעה אקדמאים שלמים במשרד ממשלתי אחר כמו משרד הבריאות (שגם בו יש סדרני תרופות, אני בטוח).
    ואני לא בטוח שהיינו משלמים תעריף דומה אם חברת החשמל הייתה פרטית. מה שכן, אני מניח שעובדיה וסדרניה לא היו מקבלים חשמל חינם.

  14. עמרי אומר:

    אשתי עובדת בחברה פרטית ובתוקף תפקידה נפגשת עם עובדי משרד הבריאות והיא חוזרת מהפגישות הללו מזועזעת ממש. שלושה אקדמאים, מובילים בתחומם, יושבים בחדר קטן, ישן ועלוב ומרוויחים משכורת מצומקת ועלובה. הרבה מהם נשארים בסקטור הציבורי רק בגלל אידאלים, כי זה באמת המקום היחיד שאפשר לשנות בו. העיקר שתפסו את נהג האוטובוס ואפשר לשנוא את עובדי חברת חשמל.

  15. איתי אומר:

    הנהג היה מקבל 5,000, אנחנו היינו משלמים את אותו תעריף, או גבוה יותר, וטייקון כלשהו היה מגלגל את ההפרש לכיסו ומצ'פר את ההנהלה בבונוסים ותנאים (לא שנראה שלהנהלה הנוכחית יש על מה להתלונן).
    זאת טענה די פופוליסטית, אבל לדעתי נכונה.
    זה לא מצדיק את השכר של נהג האוטובוס, אבל לא בטוח שהאלטרנטיבה טובה יותר

  16. יפתח אומר:

    הריטואל השנתי הזה של רשימת שיאני השכר לא נועד אלא להשניא את השירות הציבורי על הציבור ולהצדיק את הקיצוצים המתמידים שעורכים על תקציבו.
    הרי זו רשימה של פתולוגיות שלא ניתן להסיק ממנה דבר וחצי דבר. רוב מכריע של עובדי הציבור מקבלים משכורות צנועות ביותר, ובחלק לא קטן מן המקרים מבישות ממש.
    ובעניין השפעת המשבר הכלכלי על אנשי המגזר הציבורי – עובדי המגזר הציבורי דווקא שילמו את מחיר המשבר – במסגרת עסקת החבילה שהממשלה הגיעה אליה עם ההסתדרות – וזאת אף על פי שמדובר באנשים שלא נהנו משנות הגאות או השיגעון שקדמו למשבר.

  17. יואב אומר:

    20 אלף ש"ח נטו? יש לנו מושגים שונים על רווחה כנראה. הלוואי שכולם היו מרוויחים טוב, הלוואי שלא היה עוני, והקפטיליזם נוראי מהמון בחינות, אבל זה המכנה המשותף של החברה כיום. ומה שקורה בשוק הציבורי צריך לשקף את השוק הפרטי. אם לא – זה שוד. המשכורות, השעות, המשרות – הכל נובע מאותו דבר. מהעובדה שהדין וחשבון שניתן במגזרים האלה הוא חלקי. יש שם כסף, ותמיד יהיה שם עוד כסף. בגלל זה הצמיגים בוערים בכל דיון על הפרטה.

  18. נעם רשף אומר:

    אם חברת החשמל היתה פרטית, שנינו יודעים שהנהג לא היה מקבל 15,000 אלא 5,000. אולי.

    שוד הקופה הציבורית הוא במינוי אנשים לא ראויים, בשעות נוספות ומשרות שאין בהן תוכן וכו'. וכן, גם במשכורות מנופחות בחלק מהמקרים.

    מנגד, אין פסול בכך שאדם שעובד 30 שנה באותו מקום, גם אם זה "רק" כנהג, לא ירוויח 20 אלף שקל נטו בחודש. זה לא משכורת של סוויטה פאריזאית, זו משכורת של קיום ברווחה. וזה הוגן וראוי.

  19. יואב אומר:

    אם חברת החשמל היתה פרטית, האם נהג האוטובוס היה מרוויח את הסכום הזה? האם אי אפשר היה למצוא נהג אוטובוס שירוויח משכורת רעב איומה של נניח, 15000 ש"ח? האם הסדרן בחברת החשמל שמסדר ומסדר ומסדר כל היום באמת ראוי לכזה שכר?
    זו לא צרות עין, זו מחאה (שקטה מדי) על שוד הקופה הציבורית. אותה קופה שגובה ממני עשרות אחוזי מס על כל הכנסה זעומה ממכירת ספרים.
    המשכורות האלה לא שונות משמעותית מהסוויטות של ברק ודומיו בסלון האוירי של פריז. יש בהן משהו סלוני. משהו אוירי. משהו פריזאי.

  20. שרון רז אומר:

    גם אני שמתי לב לזה וחשבתי על זה, גם למספרים עצמם
    בגדול אתה צודק, אבל יש הבדל בין 41 ל-64
    41 שזה נאמר לפחות 20 נטו זו משכורת שמנמנה ויפה, וסחתן עליו, אולי מגיע לו, שיחיה
    64 זה כבר לפחות 30 נטו ואני לא בטוח שיש סיבה טובה לתת לסדרן כלשהו, עם כל הכבוד, סכום כזה, אבל אינני מבין בזה, לך תדע, אולי הוא עובד 24-7 בשמש…
    בכל מקרה המרחק כאן רב גם בין שני הסכומים הללו ובמיוחד לעומת הסכומים שמקבלים מנהלי בנקים וכל מיני אנשי כלכלה, אבל זה מגזר אחר…

  21. נעם רשף אומר:

    תגיד – זה באמת נראה לך טוקבק אינטליגנטי וראוי? או שהשם שועי אומר הכל.

    באמת הייתי שמח לדיאלוג, טיעונים, משהו, ולא סתם עוד טוקבקיסט גס רוח ממוצע. חבל.

  22. שועי. אומר:

    בעצם זה ברור גםבלי ההודאה שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: