פייסבוק לנגה, כללים, חוקים, דילמות
נגה רצתה פייסבוק, אמרתי לא, ספגתי את המטח הרגיל: רקיעות רגליים, לכולם יש, אתה לא סומך עלי. אני כן סומך עליה. הילד חנונית. ואחראית. הלכתי על מטאפורה אורבנית משהו: אמרתי לה שאני לא אתן לה להסתובב בחוץ בחצות הליל לא כי אני לא סומך עליה – אני לא סומך על האנשים האחרים ברחוב. בעיקר אם זה אלנבי, נגיד.
היא הלכה לישון ואני התחלתי לחשוב. עניין הצנזורה הטריד אותי. עד כמה זה יעיל? היא יושבת מול המחשב לא פעם כשאני לא רואה מה קורה, כשאני לא בבית. האם אני עלול ליצור כאן דפוס שבו היא גולשת למקומות בעייתיים בלי לספר? בהתחלה חשבון בפייסבוק בלי שאדע, ומה אחר כך? אתר שמוקדש לסיפורי ארוטיקה על האחים ג'ונאס והאנה מונטנה?
ההחלטה כרגע אומרת כך: נפתח חשבון פייסבוק ביחד. החברים שלה באתר יכולים להיות אך ורק ילדים מהכיתה, או קרובי משפחה. רק אנשים שהיא מכירה. כל צירוף חבר חדש או פעילות אחרת מצריכים אישור של אמא או שלי. היא לא פותחת מיילים מזרים, כמובן וכו'. היתרון: אני משדר לה שיש בה אמון, מה שלא מייצר צורך במסלולים עוקפי אבא. החיסרון – עוד קצת דלק למדורת הפראנויה והדאגה שלי. זה מה יש.
אם יש לכם הצעות – והיי, אתם טוקבקיסטים, בטוח שלחלק יש הצעות, ביקורת, או סתם דיעה מוצקה על כמה אני אידיוט – אתם מוזמנים, אני אשמח.
10 תגובות ל-“פייסבוק לנגה, כללים, חוקים, דילמות”
כתיבת תגובה
טוקבקים אחרונים
 | א. על קפה בלי צלב קרס |
 | arikbenedekchaviv על קפה בלי צלב קרס |
| arikbenedekchaviv על קפה בלי צלב קרס |
 | espressocup על קפה בלי צלב קרס |
 | noamres על קפה בלי צלב קרס |
יותר מדי סרטים 
אני אבא של הילדה, ברור שאני צריך לצנזר תכנים בלתי הולמים עבורה כי אחרת אין לזה סוף. אם אני "לא יכול לצנזר" את פייסבוק, למה אני "יכול לצנזר" סמים? ואלכוהול? ופורנוגרפיה? מאיפה הגישה התבוסתנית הזאת של "אני לא יכול לשלוט בילד אז עדיף לוותר מראש?"
לא, אין לי ילדים עדיין, אבל כן יש לי הרבה קשרים עם הרבה ילדים.
יש לי בפייסבוק כמה אנשים צעירים, כאלה שאני מכירה ואוהבת מאז שהיו פצפונים וגם קצת אחרים. לא בגיל הפעוט שלך, אבל זו בעיה.
יש, נגיד, נערה בת 14. ההורים שלה מכירים אותי וסומכים עלי ובחיים לא אשלח לה בפייסבוק משהו שלא הולם את הגיל שלה. אבל מה קורה אם אני מגיבה לתמונה או שאלון או משהו אחר אצל מישהו אחר מהחברים שלי? היא חברה שלי בפייסבוק ולכן היא יכולה לראות כל מה שאני עושה שם. לא שאני עושה מי יודע מה, אבל זאת בעיה. במקרה הספציפי הזה הילדה פשוט לא כ"כ פעילה בפייסבוק. במקרים אחרים- לא יודעת, אבל צריך לקחת אתזה בחשבון, לא התכנים שאנשים שאתה מכיר ומאשר הם הבעיה, אלא התכנים שאותם אנשים עשויים להגיב אליהם עם אנשים אחרים, לעיניה.
וגם, כמו שאיילת אמרה, השאלונים-פרסומות-קבוצות-עניינים שעלולים להציע לה מהפייסבוק עצמו, בלי שאף אחד מעורב בזה.
מצד שני, ברור שלעשות את זה יחד איתה עדיף בהרבה על פני מאחורי הגב שלך ובלעדיך.
מצד שלישי, לדבר ולחשוב ולהתלבט- גם בפניה וגם לא בפניה, כמו שאתה עושה עכשיו, נראה לי נכון בכל מקרה, זה לא נושא להקל בו ראש.
ואם היא כן שם, עדיף שתהיה שם גם ותשים עין.
בהצלחה…
החילונים. מה רע בקצת דרך ארץ, קצת אהבת ישראל, קצת תורה? במקום זה פעייסבוק ואתרי פורנו כל היום וכל הלילה.
אלה גבולות ברורים לגילאים מסוימים. בדיוק כמו בסרטים או משחקי מחשב שמתאימים / לא מתאימים לגילאים מסוימים.
אני לא חושבת שילדה בת 10 צריכה להחשף לסקרים נוסח "כמה אתה סקסי" או "מה התנוחה המועדפת עליך".
לא מאמין בצנזורה. אני חושב שכשאתה שם למישהו חומה מול הפנים, הוא ישר חושב איך לעקוף אותה. החוכמה היא לתת לילד, כך אני מאמין, בחירה חופשית – לא בכל המקרים, אבל ברובם – ולנסות ולהסביר לה מה טוב ומה רע.
אפשר גם לנצל את מגבלת הגיל שהזכירה חנה בכדי לרמות את האנשים שאתם לא רוצים שיחפשו בכלל את הפרופיל החדש, ולטעון לשנת לידה מופרכת עד כדי זיקנה. במשפחתי יש נערה או שתיים שהתרגיל הזה יושם לגביהן בהצלחה. אנשים שינסו לעשות חתך על נערות ישראליות בנות 12 פשוט לא ימצאו אותן. ואולי שווה גם לרמות בשורת המין הביולוגי.
עד כאן הפרוצדורה, ומכאן למהות: אין לי ילדים משל עצמי, כך שאני לא חושב שאני יכול לתרום תרומה אינטיליגנטית לשיחה. בכל זאת, אתרום תרומה לא אינטיליגנטית לשיחה ואגיד שאני חושב שבחרת בדרך הנכונה.
ו"שנת לידה 93…".
פייסבוק מאפשרים לפתוח כרטיס לשנת (נדמה לי) 93. רעות בת 8, גם היא רקעה ברגליים והתעקשה – וסורבה ע"י המערכת. לא התחכמנו עם המערכת, כי אם יש גיל שבו עוד אפשר לשרבב קצת חינוך לאתיקה – זה הגיל. אח"כ קשה יותר. היא פתחה במקום זה קבוצה בגוגל והזמינה אליה את החברות שלה. עוד שנתיים שלוש היא תוכל "לעלות כתה" לרשתות ילדים ונוער.
יותר ויותר אנשים תוהים בשאלה הזו בדיוק. יותר ויותר ילדים בכיתה ג' מציעים לי חברות בפייסבוק רק כי אני אמא של זאתי שאין לה.
ודעתי, עם כל הליברליות והמגניבות שבעניין היא שכנראה היתה סיבה שפייסבוק חסום עד לגיל מסוים. אגב, מה דעתך על זה שתצטרך לשקר בנוגע לגילה כדי לפתוח את החשבון? זה יעבוד גם באחלה פיצוציות…
הפרטית ביקשה. ביקשה ICQ, ביקשה אימייל וביקשה גם פייסבוק. לא כי לכולם, אלא רק כי לשני החברים הכי טובים שלה (והכי מגניבים בכיתה). אז היחיד שיקרה הוא אימייל וגם זה כנראה רק כשיהיה מחשב נוסף בבית (אנחנו בית בלאי עם מחשב אחד וטלוויזיה אחת) אבל במקום ICQ ופייסבוק היא נאלצת להסתפק בוובקינז, club penguin, מומו הפרה ומוגובי.
לא מספיק? חוצמזה, מה רע בזה שיהיה לה לאן לשאוף?
לעצמי: לא אידיוט בכלל.
מה שעשית מתבקש ולטעמי נכון
בהצלחה לנגה 🙂