על מתנחלים ועלבונות
הצלחתי לשים יד על מוסף הסופש של ישראל היום, וזכיתי בתמורה בחידוש מרשים לשפה העברית. אמילי עמרוסי מצטרפת בטור דעה במוסף לדמעות הקוזאק הנגזל של המתנחלים, אבל על זה יכתבו מספיק. מה שמעניין היא ההצהרה שלה שהמתנחלים לא נעלבו מהיחס הנורא שקיבלו, אלא "נצרמו".
זה מרשים. ניסיתי להיזכר אם נגה טענה פעם שתומר הצרים אותה באמצע משחק בפלייסטיישן. לא ממש. מצד שני, הם כנראה צעירים מדי בשביל פאסון וכבוד. עמרוסי לא לבד. יצא לי בזמן האחרון לשמוע מאי אלו אנשים שהם לא נעלבו – אבל. תמיד יש אבל. כי עלבון זה כנראה משהו שלא נעים להודות בו. אני לא בדיוק מבין למה. אולי הוא מרמז על חולשה, אולי הוא מעניק לצד הפוגע קצת יותר מדי כוח לטעמו של הקרבן בעיני עצמו, אולי הוא מתפרש כסוג של הודאה בטענות שהוטחו.
רק שזו מכבסת מילים. מותר להיעלב. מביקורת, מוצדקת או לא, או סתם הטחת רפש. אפשר להודות בפגיעה. מה זה נצרמנו, מעבר לטיפול נוסח יוצר חיות מבלונים בעברית? ניסיון לומר שלא היה לנו נעים באוזן, אבל זה לא חצה אפילו את קו עור התוף? ניסיון לטעון שלא היה לנו נעים, אבל לא מזיז לנו?
עלבון היא תגובה אנושית בסיסית. לא מזיק להודות בה. אל דאגה, זה לגמרי בכבוד שלכם.
10 תגובות ל-“על מתנחלים ועלבונות”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
ההתנחלות שלי בת 30.יושבת על אדמות מדינה שהסוכנות מעוניינת שייושבו. הפלסטינאים שחיים על ידי מתפרנסים מהבנייה הזאת – הקפאון הזה, אגב, הורס לחלקם הגדול את הפרנסה.
לא היה אכפת לי בכלל למחוק את המחסומים- לולא מדי פעם היו נתפסים חגורות נפץ וסכיני קומנדו.
הקפאת בנייה שאושרה כבר, ושאנשים השקיעו בה עפ"י חוק המוני כספים, היא פשוט חוצפה.אזרחי יו"ש מקיימים את כל חובותיהם למדינה, ונמאס להם להחשב סוג ב'.צורם, מעליב, זה ממש לא משנה.
רשימות הפך לקן צרעות שמאלניות,
זן נדיר של צרעות שבסופו של דבר עוקצות למוות את עצמן.
שצריך לעשות למתנחלים צרימה תודעתית
לא מוצלח, כי השתמשת בבניין הפעיל (אם נגה השתמשה ב"הצרים") ואילו המילה "נצרמו" היא בבניין נפעל.
יש בעיה אמיתית בשימוש ב"נפעל" כבניין סביל לכל דבר ועניין, שכן הבניין הזה, בדומה לבניין התפעל, מתאר הרבה פעמים פעולה רפלקסיבית ולא סבילה. יש הרבה פעלים שמשתמשים בהם רק בבניין נפעל ולא בפעיל שלו – פעל (בניין קל). דוגמאות? נפרד, נרטב, ניתַק.
וגם בשורשים שבהם יש שימוש גם בפעל וגם בנפעל כדי לדבר על הפעולה זה לא בדיוק פעיל וסביל כמו בצמדים אחרים כמו פיעל ופועל או הפעיל והופעל.
אבל מה לנו כי נלין על עמרוסי? השימוש הנוראי הזה הוכנס הרבה קודם לשפה בשורש אחר לגמרי ובכל פעם שאני שומעת את המילה הזו – שאיש כבר לא תוהה על קנקנה, אני נחרדת – נחדר. (ובדרך כלל – נחדרת.) פיכס. שיבוש לשוני כאילו אקדמי מכוער להפליא.
אז מה בין עלבון לצרימה? עלבון מול אחינו האהובים, הטייסים, צרימה כשזה מגיע לתקשורת, או לאחינו האהובים פחות, השמאלנים? אני לא בטוח שאני מבין.
בכל מקרה, הוויכוח ימין-שמאל כאן הוא עקר, ומלא בעשבים שוטים, תגי מחיר ושאר ירקות. האמירה שלי הפעם לא כוונה דווקא לנושא ההתנחלות, למרות שכן – העמדה שלי ברורה למדי.
זה באמת נורא נורא מעליב כשהורסים בניה לא חוקית, אבל תארי לך משהו אחר- אותנו זה נורא מעליב לראות את כל כספי המסים שאנחנו משלמים כאזרחים שומרי חוק זורמים לבניה בשטחים הכבושים.אכן, דמעות הקוזאק הנגזל, וזה לא אירוני. זה כל כך נכון.
שלום נעם
שמחה מאוד לקרוא את התגובה שלך.
חבל שאתה לא עוקב באופן קבוע אחר העברית הקלוקלת שלי, כי בדיוק לפני שבוע כתבתי טור שלם (!) על העלבון שחשים המתנחלים.
חזרתי שם כמה פעמים, להנאתך, על המילה עלבון.
שלך
הקוזאקית הנגזלת
קישור:http://news.walla.co.il/?w=/2680/1618750
שלא לדבר על פלסטיני או שמאלני חס ושלום טפו טפו השם ירחם.
כל עניין תג המחיר הזה, תבינו,הוא פשוט תגובה לגיטימית על היצרמות
הרב זלמן מלמד גם. מאד ניצרם עכשיו מהעובדה שהוא התבקש לצאת את ממלכת יהודה, ולהגיע למדינת ישראל לפגישה עם שר הבטחון
ירד עליהם גשם ולא ירטבו? יבקשו מהם לציית לחוקי מדינת ישראל ולא יצרמו?
בני אדם! רבאק! קצת אמפטיה…
זה לא פשוט- אנשים רגישים המתנחלים. הם נצרמים בקלות, למשל כל בוקר כשהם עוברים ליד המחסומים שם מעכבים את הפלסטינים, הם נצרמים לגמרי.