סטימצקי, צומת והמחיר האמיתי של ספר
אני מאוד אוהב את הכתיבה בטור של אריאל הישפלד ב"הארץ", אבל יש לי בעיה קשה עם הטור האחרון שלו. הירשפלד מצטרף למבקרי סטימצקי וצומת ספרים, על שלל מבצעיהם – 4 ספרים במאה, ספר ועוד שניים חינם, חמישה וצנצנת עוגיות, וכו' וכו'.
אם הבנתי נכון – אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם – הירשפלד טוען שיש כאן זילות של הספרות. הרשתות מקדמות ספרים לפי אינטרס מסחרי, לא איכות. הן מכריחות את הוצאות הספרים למכור בזול, ומסכנות את יציבותן, והן גורמות לקונים להתנהג כמו בסופרמרקט, כאילו הם צורכים מוצר, ולא רוכשים יצירת אמנות.
הדבר הראשון שהטריד אותי הוא היחס לקורא. כשאני הולך לקנות ספר, אני בדרך כלל מגיע לחנות כשאני יודע מה אני מחפש. בחנוכה חירפתי את נפשי והגעתי לחנות של צומת בסנטר כדי לקנות לנגה ותומר ספרים, מתנה לחג. ידעתי איזה כותר הולך למי מהם, והגעתי לצומת כדי לבדוק אם הם משתתפים במבצע. התוצאה: נדחקתי בין המון אנשים, וקניתי ארבעה ספרים, במחיר נמוך ממה שהיו עולים לי השניים שרציתי בחנות אחרת. השניים הנוספים היו כותרים שידעתי שאני רוצה לקרוא – אחד כי ידידה התלהבה ממנו מאוד (חצי אח) והשני, בזכות ביקורות נלהבות בעיתונים וספר קודם של הסופר (שמי הוא אדום). שולחנות ספרי המבצע העמוסים היו אמצעי, לא גורם משפיע.
כלומר הקורא אינו בהכרח אידיוט שנכנס לחנות ושולף את הספר הראשון עם מדבקת "4 ב-100" עליו. וגם אם הוא כן, יש כאן עוד אחראים. אולי התקשורת, שלא מייצרת מספיק ביקורת ספרים, או שלא סוקרת ספרים באופן אובייקטיבי. אבל האם הוצאת "ידיעות ספרים" משפיעה על הביקורות ב-7 לילות? עיון אקראי בכמה גליונות של המוסף יגלה שספק אם הדבר נכון. כבר קניתי ספרים של הוצאות אחרות בזכות 7 לילות. אולי בכל זאת, יש לקורא גם כלים לבחור.
אם התקשורת כן עושה עבודה כמעט סבירה בעניין. ואם הקורא אינו כה טיפש, הוא ינצל את המבצע, לא רק יילכד במלכודת שהוא מניח לא. זה יגרום לו לרכוש עוד ספרים, שאולי לא היה קונה – ולא היה קורא. זה חושף אותו לסופרים חדשים, התנסויות חדשות. לא משהו רע בהכרח.
לו היו כל הספרים נמכרים במחיר מלא, הייתי קונה פחות, קורא פחות. בין תשלומים על דיור לבין הוצאות על הילדים, סכום הכסף שנותר לנפש מוגבל. במצב הנכחי צומת וסטימצקי מרוויחות – ומה לעשות, הן עסק כלכלי שצריך להרוויח – והקוראים נהנים מנגישות גבוהה לספרות. שנו את המצב, ואתם מדירים את רגליהם של לא מעט אנשים מחנויות הספרים, והופכים את הקריאה לעניין לעשירים בלבד.
אין לי תשובה מוחלטת לגבי הפגיעה בסופרים. אבל אני בספק אם במצב הקודם הם הרוויחו הרבה יותר. אם מחירי הספרים יעלו, וסופר יקבל יותר עבור מה שכתב, אבל פחות אנשים יקנו את הספר – המציאות לא תשתנה באמת.
אני חושב שספרים צריכים להיות נגישים, וזמינים. ולכן, ברובם, גם זולים. ומצב שבו יותר ספרים יימכרו ויותר אנשים יקראו, יהיה טוב יותר לכולם.
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
אסתי – הם של כנרת כמובן, מה שלא באמת מעניין אותי. אלו ספרים שרציתי.
וליפתח – אני לא כזה נבון, ואנשים אינם כה טיפשים. ואלו שכן – ובכן לא בטוח שירכשו דווקא ספרות גבוהה ומוצלחת. ואולי המחיר כן מסייע להם להיחשף לדברים חדשים, וזה לא דבר פעוט ערך.
הבעיה, לדעתי, בטיעון שלך היא בכך שאתה מחמיא לאנשים בטענה שהם נבונים כמוך. רוב האנשים, כשהם נכנסים לחנות ספרים, לא באמת יודעים מה הם רוצים. וכשזה המצב, המבצעים הדרמטיים גורמים לכך שהמחיר יהיה השיקול המשמעותי ברכישת ספרים ולא שיקולים אחרים, מעט יותר עניינים. שיקול המחיר לא היה קיים לפני מספר שנים.
בנוסף (ואני מדבר בראש ובראשונה אל עצמי כרגע), אני לא בטוח מה הערך ברכישת ספרים שלא ייקראו לעולם.
על שאלתי מאילו הוצאות ארבעת הספרים שקנית במבצע
השאלה מה החלופה. אני מסרב לראות רק את השלילי במצב. ותוהה אם יש חלופה במסגרתה ספרים עדיין יהיו נחלת הכלל.
שבאופן מפתיע ביותר "חצי אח" ו"שמי הוא אדום" הם מהוצאת…. כן,כן. הוצאת זמורה ביתן כנרת דביר וכו'
מאיזו הוצאה שני הספרים שלשמם הגעת לצומת? מעניין
וזה כמובן מעבר לדיון אליו לא התייחסת כלל של מחיקת התרבות בארץ כתוצאה מהפיכת ענף הספרים לשוק.
הוא כתב על "שוק ספרים" שמוכתב כולו ע"י שיקולים מסחריים ומכתיב טעם ממוסחר, על מחיקת הוצאות קטנות שאינן חלק מהקרטלים, ועל היעלמות צפויה של מפעלים ספרותיים איכותיים, שלא ישרדו בתנאי השוק הנוכחיים. תרבות כשוק, מוכתבת ע"י האח הגדול עם הכסף…
גם אני לא הבנתי מה יש להירשפלד נגד זה שאנשים קונים ספרים.
בעיני יש בזה משהו מן האליטיזם האינטלקטואלי שלא רוצה לשתף במשחק התרבותי את מי שלא מוכן(או יכול) להוציא הרבה כסף על התרבות שלו.
אבל כל זה לא משנה. הספר הדיגיטלי המפציע יהפוך את כל הדיון הזה לתיאורטי ממש בקרוב.
תראה, אני לא מבינה גדולה בכלכלה, וגם לא במולו"ת אבל. אני בהחלט מבינה מה אריאל הירשפלד מנסה להגיד לנו, ואתה לא ממש עונה לו לעניין. נכון שלנו הקונים והקוראים זה כיף, וגם אני לא עומדת בפיתוי, לרכוש ארבעה במאה, איך אפשר? אבל כשבוחנים את זה מהזווית של הספרות העברית, אז מה שקורה כאן זה סוג של קרטל, כלומר, יש כמה הוצאות גדולות שמשחקות במשחק והקטנות הולכות ונמוגות, הפלורליזם והמגוון נשחקים. זה כבר עצוב. אין לי פיתרון ואני לא יודעת אם סוג של מרד צרכנים יעזור בעניין, לשוק הזה יש כנראה כוחות אדירים ונותר רק לקונן על התוצאות.
ברור שהמחירים ה"מומלצים" של ספרים הם מופרכים. 80 ש"ח, 140 ש"ח על ספר של 600 עמודים… הכיצד? בעשרות שנים האחרונות עלויות ההפקה של ספר ירדו. הרווחים של הסופרים בטח לא עלו ובטח לא בצורה שמשקפת את העלייה ברווחים. כמו לטיטולים, לספרים יש מחיר רגיל לפראיירים ולעשירים, ובפועל מוכרים כל הזמן בהנחות מפוברקות.