אולי דווקא מותר וכדאי להשוות לשואה
איכשהו בפולמוס סביב הסרט של יונתן סגל (מאוד בקיצור – פורסם שהסרט, "אודם", ממומן על ידי קרן הקולנוע הישראלי ומשווה בין הכיבוש לשואה) נתקבעה אקסיומה אחת ברורה: אם הסרט שסגל מנסה ליצור משווה בין השואה לפלשתינים, אסור לממן אותו מכספי משלם המיסים. הוויכוח הוא האם הסרט עושה את זה או לא. לא לגבי עצם הלגיטימציה של ההשוואה.
על ענייני התקשורת כאן – התנהלות עיתונאית ראויה וכו' – כבר כתבו במקומות אחרים, למשל פה. אותי מעניין משהו אחר. למה בעצם אסור להשוות לשואה?
כשהייתי חייל קראתי את "הזהו אדם" של פרימו לוי. ספר לא קל. לוי מתאר את חייו והישרדותו במחנה עבודה באושוויץ, בשנה האחרונה למלחמה. בין היתר הוא מספר על טקטיקת הישרדות פשוטה במחנה: היצמד לאסירים ותיקים, כאלה שהצליחו להישאר בחיים ולכן מן הסתם ישפרו את סיכוייך. איך תזהה אסירים ותיקים? לפי המספר על הזרוע. אחרי שקראתי את החלק הזה, הרגשתי צמרמורת קלה בכל פעם שנושא המספר האישי וה"צעירות" ביחידה עלה. המנגנון נראה לי פתאום דומה מדי.
הנקודה היא שהשואה, בניגוד למונח שטבע ק.צטניק בעדותו במשפט אייכמן, לא התרחשה בפלנטה אחרת. היא היתה מעשה ידי אדם, היא היתה אנושית. וככזו, אפשר להשוות בינה לבין אירועים אחרים. לא לקדש אותה ולהפוך אותה לאירוע לא מציאותי, חד פעמי, שלא יכול לחזור על עצמו. כי תנו לבני אדם את התנאים הנכונים, ואת הדיקטטור הנכון, ותראו איך הם משחזרים ומשדרגים את כל העניין יפה יפה. בכל זאת, המדע התפתח והכל, ורצח עם, גזענות וסתם שנאת האחר, אף פעם לא יצאו מהאופנה.
אם מוציאים את השואה מהמשוואה, מאבדים כלי שיכול להיות תמרור אזהרה במדרון חלקלק. אולי ההשוואה בין כביש שליהודים מותר לנהוג בו ולערבים לא לאפרטהייד מקוממת, אולי היא גם לא מדויקת לגמרי, אבל היא לא מופרכת. ונכון – אין השמדת עם בשטחים, ואין שום דבר דומה לקלגסי האס.אס. אבל יש גזענות, ויש אפליה, ויש אלימות מיותרת וקטלנית, ויש את כל הדברים האיומים שיוצאים מבני אדם כשהם מקבלים עמדת כוח מול מישהו אחר. שימו בצד את השאלה אם הכיבוש מוצדק או לא – הוא משחית, קשה לי להאמין שמישהו יכול לטעון שלא.
ההשוואה לשואה לא באה לומר שמה שקרה אז זהה למה שקורה עכשיו. היא באה להוות תמרור אזהרה: אם לא נראה את הבעייתיות במצב עכשיו, יש סיכוי שנגיע, בעוד לא הרבה שנים, לחברה ומשטר הרבה יותר מדי דומים לדיקטטורות הפשיסטיות של העבר האפל. אולי זה לא רע שהקרן הישראלית תממן סרטים שמציגים גם צדדים לא נעימים בחברה הישראלית. אולי זה אפילו התפקיד שלה, בחברה דמוקרטית, לתת ביטוי לכל הדעות, גם למעצבנות ולפרובוקטיביות, ולא רק להפיק סרטי תעמולה פרו ישראליים – עוד משהו שמשטרים שאנחנו לא אוהבים להשוות את עצמנו אליהם עשו מצוין. ממה שאני זוכר משיעורי אזרחות, זו מהות הדמוקרטיה.
13 תגובות ל-“אולי דווקא מותר וכדאי להשוות לשואה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
ק.צטניק אף חזר בעצמו מהדברים שאמר על ה"פלנטה האחרת".
צימרמן אמר. אז אמר. כאשר משווים בין שני עניינים הרי שהם בני השוואה, קרי – שייכים לאותה הקטגוריה. מה נעשה והכיבוש והשואה לא נמצאים באותה הקטגוריה.
השואה היתה בגרמניה? ומה על כל יתר המדינות בהן הושמדו יהוידם באירופה? ועזוב אירופה, אלו סתם אשכנזים – מה על תוניס ולוב? ידענותך המופלגת בעניין מאירה באור יקרות את המשך דבריך….
לא יודע אם שמת לב, השואה היתה בגרמניה. גרמניה זה באירופה. או לפחות ככה זה היה בפעם האחרונה שהסתכלתי על המפה.
עכשיו לרעיון שדיעות הורגות, הרעיון הזה נכון רק חלקית. לפעמים דיעות הורגות ולפעמים לא.
בוא נגיד שעל מנת שמשהו יתקיים צריך שמישהו יכתוב את זה או יאמר את זה, אבל זה עדיין לא אומר שאם מישהו אמר את זה זה יתקיים. אני מקווה שאתה מבין את ההבדל.
אז כן מותר להשוות לשואה, הבעיה הגדולה מתחילה כשכול פעם שמווים משהו לשואה כולם עושים מזה עניין, אז השוו? אם נגיד משווים את הטבח בארמנים לשואה האם זה אומר שזה אותו דבר? האם אם משווים את האפטהייד למשטר הנאצי זה אומר שהם אותו דבר? זה רק אומר דבר אחד, זה אומר שמשווים.
להשוות בין הפלה לבין השואה
מה דעתכם?
לחילופין בין חובת גיוס לבין החיילים הגרמנים
רק מי שלא חווה או הוא או בן של מי שחוה
מסוגל לחשוב על השוואה
וזה לא רק הכמויות
זוהי התכנית לחסל עם
לא ידוע לי – אולי לכותב הנכבד או לצימרמן כן ידוע
על תכנית כזו
מה ששיעמום מסוגל לעשות לאנשים – לא יאומן
אינשם, אם משלם המסים הישראלי לא מממן אז אין סרט? אף אחד אחר בעולם לא מממן סרטים?
מה שכן, בלי המסים שלי מן הסתם אודי אלוני או אייל סיוון לא היו עושים סרטים – כי אלו לא במאים, אלו עסקנים קטנים.
לפני כמה זמן צפיתי בהצגה (המצויינת, לדעתי) "דור שלישי", שמדברת על הקשר הכמעט גורדי בין מי שהם דור שלישי לקורבנות השואה, מי שהם דור שלישי למבצעי השואה ומי שהם דור שלישי ל"נכבה". לפני ההצגה עצמה התקיים פאנל בהשתתפות פרופ' משה צימרמן, שאמר דבר נכון מאוד: כשמבצעים השוואה למשהו, אין הכוונה לכך שיוצרים זהות בין שני צידיה של המשוואה. כשאשר מבצעים השוואה אפשר לעמוד הן על הדומה והן על השונה. בעצם (ואת זה כבר אני אומר, לא פרופ' צימרמן), כאשר קופצים אנשים ומתרעמים "מה אתם משווים בין מה שקורה בשטחים לבין השואה? אנחנו לא ממיתים אנשים בגז!" הם עושים בדיוק את אותו הדבר: משווים לשואה.
דעות הורגות !!! האדונים המוסלמים בחברה המזרח תיכונית בה היינו היהודים כולנו סוג נחות של יצורים יודעים זאת הכי טוב ראוי ללמוד אמת זו מהם. אזי או שדעתך הנשמעת יוצרת רוצחים שימליכו אותך או ישלטנו אותך, ראה בין לאדן משמיע הדעות. או שבשביל להשתיקך יקפדו ראשך בחרב כבסעודיה או יהרגו אותך לאט בדרך משעשעת אחרת – כברצועת עזה.
ופדרו ואימרה כבודם במקומו יעמוד.
ואימרה קרטש משווה בין הקומוניזם לשואה.
גם הסופר הפורטוגלי פדרו פשישאו שם את הקומוניזם ואת הנאציזם באותו סל .
אז מה?
זה אומר שזה נכון? זה אומר שזו דעתם
בכל זאת. מי שמאמין שהברושורה שהגיעה ללפיד יצאה לפני שניתיים וכולם כבר שחכחו ממנה ובכלל המפיץ פותר ואחיו הגדול יצא לגימלאות וכבר רואים שהיא צהובה מזוקן ויש בה חורים של תולעים שיפנה אלי אישית אחרי ההצגה יש לי גשר למכור בברוקלין.
גם מי שמאמין שהעובדה שעד לרגע זה לא נתפרסם התסריט שכמובן כל לקטור קרא בקפדנות כל דף וכבוד המנהל קרא כל דף פעמיים זה בגלל שהקצפרק הסתבך בשלבנקוק וכתוצאה מהקזבלטות הכלב אכל את המחברת גם הוא (היא )יפנה אלי אישית אחרי ההצגה יש לי עוד גשר למכור.
נעם,
צודק מאוד!
שזה מעולה – אם לא נממן, לא יהיה סרט, והדעה המציקה לא תופץ. זו לא סתימת פיות אקטיבית, סתם השתקה פסיבית. גאוני.
שמא תרענן את זכרוני, איזה "סרטי תעמולה פרו ישראליים" מימנה הקרן הישראלית?
צריך לתת זכות בטוי לכל דעה, אבל אין חובה לממן אותה.