הסרט הכי טוב שלא תראו על מסך גדול השנה

זה פשוט עצוב. הסרט הכי מקסים שראיתי השנה, אולי העשור, לא יגיע להקרנות בארץ. מה שבאמת עצוב, הוא שכנראה בצדק.

מדובר במר שועל המהולל, the fantastic mr fox. עיבוד לספר ילדים מקסים בפני עצמו של רואלד דאל, שעשה ווס אנדרסון. ובעיני הסרט הכי טוב של האיש. בערך 10 דקות אחרי תחילת הסרט היה לי ברור שאני חייב לראות אותו שוב, עדיף על מסך גדול. האנימציה – אנימציית בובות מקסימה (stop motion) – מתוקה ומקורית. הדיבוב – ג'ורג' קלוני, מריל סטריפ, ביל מארי ושאר קבועי אנדרסון – מעולה. והתסריט: מדובר בסרט למבוגרים שגם ילדים ייהנו ממנו, לא להפך.

בקיצור: מדובר בסרט חכם, עשיר, מקסים ומקורי ויזואלית ובכלל. שלא יוקרן בארץ. ובצדק. בדקתי קצת נתונים: התקציב של הסרט היה 40 מיליון דולר, כולל הפקה, יחסי ציבור וכיבוד. ההכנסות – בארה"ב והעולם ביחד – עומדות נכון להיום על קצת פחות מזה. למה בעצם שהמפיצים יביאו אותו לארץ? איך בדיוק הם ימכרו אותו? האנימציה מיושנת. הוא לא ממש לילדים, בטח לא לקטנים. כמה אנשים כבר יילכו לראות אותו? ומי קובע מהי יצירה איכותית, ולפי איזה טעם נשפט סרט, וכו' וכו'.

כמובן שהביטחון המוחלט שלי שהסרט משובח לא רלוונטי לכלום. מה שקובע בסופו של דבר הוא שיקול כלכלי קר. המפיצים בארץ עובדים לפי שיקולי השורה התחתונה בקופות, ואפשר להבין אותם. אם יש סיבה לכעוס על מישהו, זה על סינמטק תל אביב. הסרט יוקרן פעם אחת בחולון, ופעמיים בסינמטק ירושלים. סינמטק תל אביב? כרגע כלום. הייתי מצפה מסינמטק לעשות בדיוק את זה: להביא סרטים מסקרנים ומוצלחים שלא מגיעים לארץ. אבל בינתיים נסתפק באוזן השלישית, ובפיראטיות מפוקפקת. תראו את הסרט הזה – הוא מקסים מדי מכדי שתרשו לעצמכם להחמיץ אותו.