מטקות: רשמים מחוף הים
הרושם הראשוני הוא של מכונת כתיבה ישנה ועצומה. תקתוקים ונקישות של עשרות כדורים שפוגעים בהמון מחבטים.
זה מעצבן. עשרות אנשים שמייצרים 3-4 שורות של חובטי כדורי פלסטיק, וחוסמים את הגישה למים. אם אתה רוצה לטבול רגל במים המלוחים והקרים, אתה צריך לחצות כביש סואן של כדורים מטורפים.
ויש גם צלחות מעופפות. שלפחות לא עושות רעש.
המנומשת הציעה קמפיין תקשורתי נגד התופעה. הבעיה: כשאתה מתחיל לשחק בעצמך – עם תומר למשל – זה כיף.
היו המון בחורות ששיחקו. אולי זה שוביניסטי, אבל זה הפתיע אותי. ביקיני לא נראה מתאים למטקות, משום מה.
ויש אקססוריז. כפפות משונות כאלה, שכנראה משפרות את האחיזה.
לא ברור למה: זה מטקות. לא ספורט תחרותי, אין טקטיקה. רק כדור גומי שחור שצריך לעקוב אחריו. או כחול, במקרה שלנו.
לקראת הערב רוב המטקאים נעלמים. רק אנחנו המשכנו עוד קצת לשחק.
תגובה אחת ל-“מטקות: רשמים מחוף הים”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | arikbenedek על דמעות ומסע בזמן על הספה ש… |
 | לאה הראל על דמעות ומסע בזמן על הספה ש… |
| דמעות ומסע בזמן על ה… על כשמצאתי כמעט במקרה מכתבי אהבה… | |
| דמעות ומסע בזמן על ה… על פלייליסט מצבות | |
 | ינקול על בשבחי השעמום |
נפלא. זה בדיוק ככה: מעצבן עד שאתה מתחיל בעצמך