ג'ימייל נחטף: האקר טורקי על הענן שלי

כמו לחזור הביתה ולגלות שהמנעול הוחלף, הדלת נעולה, ואיש לא עונה כשאתה נוקש. ככה זה הרגיש.

בקיצור: האקר טורקי פרץ לחשבון הגוגל שלי. הוא לא עשה הרבה – נכנס לבלוג הישן שלי בבלוגר וכתב דברי נאצה, וזהו. 24 שעות הייתי נעול מחוץ לחשבון הג'ימייל שלי, חושש לגורל המידע שמאוחסן בו, וזהו. לא נזק היסטרי.

אלא שזה היה מטלטל. כל מי שחווה פריצה הביתה, גניבה של רכב או כל אירוע דומה מכיר את התחושה: עלבון, בהלה שנובעת מפלישה לתחום הפרטי שלך.

אחרי תהליך ביורוקרטי מייגע החלפתי סיסמה, וחזרתי לחיק הג'ימייל בענן שלי. למעלה הופיעה הודעה אדומה על חשד לפריצה. הקלקתי לפרטים וקיבלתי הודעה על כניסה מכתובת ip מטורקיה. התייעצות עם חבר הייטקי אישרה את מה שחששתי ממנו – אין מה לעשות עם הכתובת, אין אפשרות לנקמה מתוקה.

אני מאוד מחבב את עניין שירותי הענן, אבל התקרית הקטנה הזו היתה מעין צלצול השכמה. לא שלא חשבתי על זה קודם: לא מעט ספרי מדע בדיוני מציגים עולם שבו אנשים איבדו את היכולת להתמודד עם הטכנולוגיה, לרוב אחרי מלחמת עולם או אסון אחר, והעולם מידרדר לאיטו, כשהאנושות מוקפת אמצעים מתקדמים שאין לה מושג איך לתקן אותם או להשתמש בהם. הענן הוא בהחלט בכיוון: יותר מדי מסמכים ותמונות שלי קיימים היום בשרתים של גוגל, ועלולים להיעלם מחר. כן, אני צריך להפסיק להתעצל ולהתחיל לגבות.

טורקי מאניק.