הערת ביניים על בעלי כלבים מעצבנים
המלצרית התייאשה. לא היו לה האמצעים הטכניים המתקדמים שיאפשרו את סילוק ערימת השיערות שנדבקה לספה בבית הקפה השכונתי. ישבה שם כלבה, היא הסבירה בטון מתנצל.
אני מניח שהכלבה ישבה שם לא מתוך חיבה לאמריקנו, אלא כי לבעלים שלה זה נראה סבבה לגמרי. מגניב כזה. וזה מעצבן אותי. כמו שמרגיזים אותי טיפוסים שהולכים עם כלב בלי רצועה, או עם רצועה אבל בלי להחזיק אותה. כי לא, לא בא לי שהלשון שהכלב שלכם תחב בידידות לישבן כלבי אחר קודם תלקק אותי. ולא, כשאתם אומרים שהוא "הוא לא עושה כלום, הוא אוהב ילדים", זה לא מרגיע בן 3 צורח שנבהל מהחיה שזינקה עליו.
זו כפייה, כמעט אלימה. זה שאני לא מתרגש מהולכי על ארבע, לא אמור כמובן להשפיע על אף אחד. גדלו אותם בבית, רדו איתם לטייל ברחוב. אבל קחו אחריות, לא רק שקיות ניילון. מכיר את התאוריה על זה שמי שלא אוהב חיות לא אוהב בני אדם, והיא אידיוטית לגמרי, ולא מצדיקה את חוסר ההתחשבות.
הנה הצעה הוגנת: אני לא אשסה בכם תינוק מרייר שיפלוט לכם על השמלה, ואתם תשאירו את הכלב לידכם. נראה לי מתחשב מספיק.
7 תגובות ל-“הערת ביניים על בעלי כלבים מעצבנים”
Trackbacks/Pingbacks
- - 12/03/2017
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
על עסקה כזאת אני חותמת עכשיו, אבל זה כולל לא ללכת עם תינוקות למקומות ציבוריים כי הרעש יכול להיות בלתי נסבל. ואני כוללת בעסקה גם רעש שההורים מייצרים, שהוא לפעמים עוד יותר מפריע מהרעש של הילדים.
אני באותה מפלגה.
הכי מבאס זה להעיר, ואני באמת משתדלת בעדינות, לבעלי כלבים שמכניסים אותם למטבח של בית קפה(!!! שינקין 17, תתביישו). או לכאלה שמעלים את הכלב על מתקנים בגן מאיר כי זה מגניב להריץ שם כלב. להעיר להם ולקבל תגובה כמו "אבל הוא מאוד שקט, הוא לא עושה שום דבר".
צודק במאה אחוז, אני איתך בכל מילה, וחבל שלא כל בעלי הכלבים קוראים את זה.
הם דוחפים את האף, לא את הלשון 🙂 (וזה לא הופך את הלשון ליותר היגיינית, ולא אכפת לי מה אנשים אומרים על הלשון ה"סטרילית" של בעלי חיים. למרות שזה עדיין כיף כשהכלב שלך מלקק אותך ).
חוץ מזה, צודק ב-100% (ואת זה אני אומרת בתור בעלים לשעבר של כלבה שעירה במיוחד).
תרשה לי להתחבר דווקא להערה האחרונה: גם הורים בארצנו לא ממש מגלים התחשבות ולעתים נוכחות הילדים שלהם (למשל בבתי קפה) מעיקה ביותר.
לגמרי. כל מילה. ויש כאלה שמגדילים עשות ומורידים את הכלב לרחוב בלעדיהם. כי הוא הרי בוודאי יידע לאסוף את הגללים שלו, לא?