ארי שביט על ג'וליאנו מר, וגם גלן בק נדחף באמצע

זה לא קורה לי הרבה, או בכלל, אבל כשקראתי את מאמר הדעה הזה של ארי שביט מצאתי את עצמי מהנהן בהסכמה. בקליפת אגוז: שביט נכנס בשמאלנים שמהמהמים בשקט מתחת לשפם קצת אימרות אבל על ג'וליאנו מר, כי הוא נרצח על ידי פלשתינים. אם אלה היו מתנחלים – ובכן, אללה איסתור. השמאל היה שופך את חמתו. הטיעון של שביט הוא שהשמאל הנאור בארץ עוצם עיניים מול גילויי גזענות, הומופוביה, שנאת ודיכוי נשים ועוד שלל מאפיינים לא אסתטיים של המדינות סביבנו. יש בזה משהו, מלמלתי מעל הקפה.

שזה גם מה שגלן בק, המטורף שזה עתה נזרק סוף סוף מפוקס, אומר, בעצם, בקטע שישמח כל ימני עם זקפת קומה. וזה כבר מדליק נורה אדומה. מילא שביט, עיתונאי לגיטימי, אבל להסכים עם בק? אין מצב.

העניין הוא כזה. קל לבוא ולומר שאנחנו מוקפים חיות אדם ועוד שלל תיאורים שמפלרטטים עם גזענות. השאלה היא כמובן למה. זה לא שהעמים והמדינות סביבנו קיבלו בשלב מסוים זכות בחירה בין דמוקרטיה נאורה לדיקטטורה חשוכה, התלבטו, ובחרו באופציה ב'. הן נולדו מקולוניאליזם וניצול, ובראייה היסטורית רחבה, אולי אביב העמים שהם עוברים כרגע הוא חלק מתהליך ארוך וכואב שיוביל לדמוקרטיה. עכשיו, בעוד 20 שנה, לך תדע. גם באירופה אלה היו תהליכים מדממים קשות. צרפת של היום היא הרפובליקה החמישית, אם אני לא טועה בספירה, אחרי אי אלו נפוליאונים וגיליוטינות. למה זה קרה קודם באירופה? לך תדע. שאלה של משאבים כלכליים, מזל, כל מיני.

אבל זה לא באמת משנה. כן, יש מסביב המון קיצונים דתיים שחושבים שסקילה של אישה נואפת זה אקט סביר, למשל. גם אצלנו בבית, אגב, רק שהחוק הישראלי למזלנו לא בעד זה. בכל מקרה, אלה האנשים שגרים בשכונה, איתם צריך להסתדר, לעשות שלום. ואנחנו צריכים להתעסק בסוגיות המוסריות של עצמנו. הטפה מתנשאת לצד השני לא תועיל בדבר. אז כן, מר נרצח על ידי קנאים חשוכים, אבל הדיון הפנימי בזה צריך להתרחש בחברה הפלשתינית. לשמאל – או לימין – הישראלי אין מה לומר בנושא, מלבד להתאבל (או לשמוח לאיד). העובדה שישראל מתקדמת יותר מבחינת שיטת המשטר שבה, בין היתר, לא הופכת אותנו לצודקים אוטומטית, ואפילו מטילה עלינו אחריות גדולה יותר. אם אנחנו כאלה דמוקרטים ונאורים, אנחנו אמורים להתנהג בהתאם, כולל ועדות חקירה על מעשים שמעבר לגבול נחשבים אולי לגיטימיים.

אם הילד שלכם היה מתרץ התנהגות בריונית ב"גם שאר הילדים בכיתה התנהגו ככה" הייתם מחרימים לו את האייפוד או משהו. הייתם מסבירים לו שאתם מחנכים אותו, לא אותם. ביקורת פנימית היא לגיטימית וחיונית. זה לא שחסרים מקומות בישראל שבהם אישה בלבוש לא צנוע או הומו מוחצן מסתכנים באלימות. אבל השכנים שלנו, הרבה יותר רב גוניים ומתלבטים ממה שנוח לנו לחשוב, צריכים ויכולים לעבור את התהליכים שלהם בעצמם. הם יסתדרו גם בלעדינו.

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

10 responses to “ארי שביט על ג'וליאנו מר, וגם גלן בק נדחף באמצע”

  1. יוני says :

    מסכים אתך בכל מילה. לא שיש לי בעיה עם ביקורת כלפי השכנים שלנו, אבל כיצד ארי שביט החצוף בכלל מעז להטיף על מוסר כפול כשכל מה שהוא יודע זה ללקק לשליטים ולהציג את צה"ל באור הומני עם סטיות פה ושם תוך כדי ביקורת חסרת פרופורציות לעתים כלפי הפלסטינים. הוא כנראה לא שמע על "רשעי עירך קודמים" (טוב, אף אחד לא, אבל אני מניח שהובן למה אני מתכוון).

  2. שחרור יונים says :

    "ביקורת פנימית היא לגיטימית וחיונית"…אולי לגיטימית אבל לא תמיד חיונית. ביקורת לשם ביקורת לא הועילה לשום עניין. ובזה עסקינן.

    הדבר היותר חמור שאתה לא מעלה הוא שהביקורת היא מזמן לא פנימית ומכפישה את ישראל ברחבי תבל תוך הצגת הפלסטינאים באור מחמיא.

    אני לא יודע כיצד מדינה אמורה להגיב על טיל שנורה על אוטובוס תלמידים, אבל אני כן יודע איך אנשים נאורים היו מגיבים לאירוע.

      • שחרור יונים says :

        במבטים לצדדים ולשמיים והמהמום מנטרות שמתארות את אלה שירו בתור היובל של הפלג של הפלג שמולו נעשה שלום אם רק נוותר על שטחים.

        בניגוד ליובל של הפלג שכבר עכשיו אפשר לעשות איתו שלום אם רק נוותר על שטחים.

        או בקיצור – האשמה להקזת הדם היא שלנו.

  3. אזרח. says :

    גלן בק הוא תואם ביבי .הוא וביבי שחקני במה אשר יאמרו לך מה שאתה רוצה לשמוע.

    גלן בק מתאמן בבכי לקראת ההופעה.

    ובאשר לדבריו של בק. חייתי בארה"ב שנים רבות ומכיר אותה מלפני ולפנים. השיטה בארה"ב ה"דמוקרטית" וה"חופשית" מתוחכמת .למעשה מדובר במדינה בעלת מאפיינים פשיסטים במסווה של חופש וליברליות.הליברליות השנואה בארה"ב היא נחלת מעטים (השנואים מאוד ) בארה"ב .מתי מעט הנמצאים במדינת ת"א של החופים המזרחי והמערבי.

  4. חיים ו. says :

    אני חושב שגם אתה וגם שביט מפספסים את הנקודה.
    האם אפשר בכלל לעשות "שלום" עם החברות שסובבות אותנו? האם צרפת במאות שנות הדימום הייתה אומה רודפת שלום? לא ממש, היא סבלה משוביניזם, הזיות אימפריאליסטיות ושאר רעות חולות.

    מדוע אתה מסוגל להבין שחברה כלשהיא רואה בסקילת נשים ענישה ראויה ומוכן לקבל שאלו הם שכניך ולא מסוגל לקבל שאותה חברה רואה בשלום איתך כניעה משפילה ולא תקבל אותך כשכן לעולם?
    מה זה מדכא לך מדי?
    זה מדכא גם לנשים הנסקלות אני מתאר לעצמי, אבל הן מעבר להרי החושך, אז זה כנראה בסדר.

    • noamres says :

      אני לא מבין או מקבל. ואני לא חושב שההשוואה לצרפת היא אחד לאחד. יש מדינות כמו איראן שמן הסתם כרגע אי אפשר להגיע איתן להסכם תיירות הדדי או משהו, ויש מדינות שכן. מה שבטוח – גישה טהרנית של קודם הם יתנהגו כמו בני אדם, ואז נדבר, לא מובילה רחוק.

      • חיים ו. says :

        זה אתה העלת את צרפת

        הם מתנהגים כמו בני אדם, או לפחות כפי שבני אדם התנהגו משחר בריאתם
        אני לא מבין מדוע אתה חושב שאפשר להפריד בין הדברים. אני בטוח שאתה יודע לאמר שהכיבוש משחית, אתה לא חושב שהסקילה משחיתה? שדיכוי קלריקלי משחית

        האם היית נושא ונותן עם שכנך סוחר העבדים על שימוש בחצר המשותפת להצגת מרכולתו? כנראה שלא, אבל כן תישא ותתן עם מדינות בהן גודמים אברי גנבים, בהם אסור לנשים לנהוג, בהן המשטר רצחני, מדכא ופושע. אתה אפילו מעוניין למסור נכסים אסטרטגיים חיוניים תמורת הסכמי ״שלום״ עם המשטרים הללו

        מלבד הרתעת המשטרים הללו עד שיקרסו תחת ליטרות הדם ששפכו אין באמת על מה לדבר ועם מי לדבר, לא היית משכנע את רובספייר לוותר על הגליוטינה, לא היית משכנע את טורקמדה לבטל את האוטו דה פה. לא היית משכנע את סטאלין לעשות שלום עם ארה״ב
        צריך להכיר במגבלות שלך

  5. נועם לסטר says :

    אם מזכירים מאמר מ"הארץ", מוטב כבר להפנות לעמירה הס שכותבת דברי טעם ולא בליל של קלישאות כמו שביט.
    מוקדם לומר מי לא רצח ומי כן רצח. מה שברור – הנרצח, ג'וליאנו מר-חמיס, היה יהודי ופלסטיני. גשר של אדם אחד. ומתאבלים עליו בתל אביב ובחיפה ובג'נין. ההלוויה שלו היתה רגע של אחדות בין העמים. בקיבוץ על הכרמל, עם דגלי פלסטין.

  6. גולדבלט משה says :

    אני לא חושב שארי שביט צודק. אם מר נרצח בעמידה על משמרתו מול כוחות החושך הלוחמים בתרבות ובשלום יש למותו משמעות בעיניי השמאל-למרות העצב. הבעה הקשה תתעורר אם יתברר שמר נרצח רק על מנת להראות לזכריה זביידי שהוא לא כל כך חזק ואפשר לפגוע בבני חסותו-במקרה כזה מדובר יהיה באירוע של כנופיות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: