אייפון, אנדרואיד והשליחות הסודית שלי במזרח אירופה
הבנתי שהאייפון, כמו גם אנדרואיד, יודע לספר איפה הייתי. כתבו על זה בכל מקום פחות או יותר – למשל כאן וגם כאן.
יש לי שתי שאלות:
1. למה זה מפתיע, בעצם? אם אנחנו מורידים אפליקציות מבוססות מיקום, אם אנחנו רוצים שהטלפון החכם לאללה יידע לספר לנו איך לנסוע, ובאיזה בית קפה אנחנו יושבים כדי שנעשה צ'ק אין – הרי שעניין זיהוי המיקום הוא די חיוני, לא?
2. חשוב יותר – למה שזה יהיה אכפת לי, בעצם? כן, אם אני עבריין, סוכן מוסד במשימה חשאית (במזרח אירופה! המלחמה הקרה שולטת!) או באמצע תהליך גירושים מכוער במיוחד, המידע הזה יכול להיות בעייתי. וכן, ראוי שאפשר יהיה לכבות את האופציה הזו. מסכים.
מצד שני, כבר שנים ניתן לאתר את המסלול שעברנו באמצעות מידע שהתקבל מהמכשיר הסלולרי. אני לא מבין למה זה צריך להפריע לאדם הסביר. כן, אפילו אם אפל תמכור את המידע, והפרסומות שמציקות לי יהיו פתאום – פה פה פה פם! – מבוססות מיקום ורלוונטיות יותר.
ואתם תמיד יכולים לקנות נוקיה.
10 תגובות ל-“אייפון, אנדרואיד והשליחות הסודית שלי במזרח אירופה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
נעמה כרמי כתבה פעם על "אין לי מה להסתיר". נדמה לי שהפוסט לווה בתמונה אחת שאמרה הכל – צילום מגוגל מפס של אישה משתינה מאחורי מכונית חונה.
החיים מלאים בפרטים קטנים של דברים שהם חוקיים, נורמטיביים ואפילו טבעיים שאנחנו לא רוצים שידעו עלינו.
אבל יש כאן בחירה. אתם כותבים כאן תגובה, ומתבטאים בפייסבוק, וקונים סמארטפון עם GPS, אבל מסרבים לוותר על פרטיות. אני לא רואה איך זה מסתדר. יש פער בין חדירה למרחב הפרטי המובהק – כמו אותה שכנה עירומה במרפסת – לבין זה.
מי זה "אתם"? ומה זה "פרטיות"? הכל שאלה של איפה מותחים את הקו. אני לא מחזיקה פרופיל בפייסבוק (אבל כן ברשתות חברתיות אחרות שלדעתי פחות פוגעות בפרטיות), מחזיקה סטופידפון ולא מכונה משוכללת עם ג'יפיאס מובנה (אפילו שזה יכול היה לעזור לי) ולא משתזפת בערום.
לארלי-אדפטרס יש נטייה לחשוב ש"כולם" נוהגים כמוהם. זה כמובן לא נכון, אחרת הם לא היו כאלה.
אתם העולם.
לפייסבוק יש מעל 3 מיליון גולשים בארץ. זה לא בדיוק ארלי אדפטר סיטואיישן. כנ"ל לגבי אייפון-אנדרואיד- כבר די נפוץ.
ואם אין לך פייסבוק, סמארטפון וכו', ממילא את לא מסתכנת, לא?
טוב, עם "העולם" קשה לי, וגם אין לי ממש כוונה, להתווכח.
הרבה אנשים שמחזיקים חשבון פ"ב וסמארטפון באמת דואגים פחות לפרטיות שלהם בהקשרים האלה. אבל חלקם פשוט לא מודעים להשלכות של השימוש בדברים האלה.
מעניין לראות איך העולם משתנה. פעם בשביל שמישהו ידע בדיוק היכן הייתי הוא היה צריך לעקוב אחרי, מעשה לא חוקי STALKING בכמה ספרי חוק. או למצוא עילה חוקית לאסור אותי ולחקור אותי. או לחקור אנשים שיודעים עלי. הנה עכשיו אני צריך להסביר מדוע אני לא רוצה שידעו היכן הייתי. הנה למשל צילום עירום של שכנתי? שמשתזפת על הגג או העתקה, ללא ידיעתי, של צילומים אינטימיים שמצויים באחד המכשירים שלי, באמת, מישהו בטוח שזה כבר לא קיים?. אנחנו נמצאים בתהליך של אובדן הפרטיות שאופינית גם לבע"ח ירודים וצריכים להסביר התנהגויות שהנן חלק מהותי מהיותנו מה שאנחנו.
אני עם העלמה העפרונית. זה מעורר בי צמרמורת חוסר הפרטיות הזו, אפילו שעד כמה שבדקתי – אין לי מה להסתיר.
ברררררררררר
לא סתם אני מתעקשת על מודלים ישנים ופרימיטיווים של המכשיר הקטן והמסרטן הזה
זה הרבה יותר מורכב מאיך שאתה מציג את זה. קח למשל יחסי עובד מעביד. המעביד שלך נותן לך אייפון כחלק מתנאי ההעסקה שלך. בשלב מסוים המעביד חושב שאתה לא עושה את עבודתך מספיק טוב, ומבלה זמן רב מדי מחוץ לעבודה, בבתי קפה או בשאר מקומות מפוקפקים שאין קשר בינם ובין העבודה. האם המעביד יכול להסתכל בקובץ המדובר שנשמר באייפון שלך ?
ועוד דוגמה. היום המדינה צריכה צו מבית משפט כדי שחברת סלולר תיתן לה את דוח איכוני המכשיר הסלולרי. הדוח הזה גם עולה למדינה די הרבה כסף. לעומת זאת, אם יש לך קובץ כזה באייפון, כל שוטר פשוט יכול להוציא את כל המידע הזה באמצעות חיפוש פשוט במכשיר שלך.
ודבר אחרון – אסור לנו להניח שאנחנו אף פעם לא נהיה חשודים בעבירה ולכן אין לנו ממה לחשוש. זה עלול לקרות לכל אחד מאיתנו מתישהו, בעבירה כזו או אחרת. ואז תרצה שהפרטיות תלך תהיה מוגנת הרבה יותר.
אני חושב שאני כותב פוסטים כאלה באופן תת מודע כדי שתגיב.
ולעניין – זה לא שונה בהרבה מענייני המייל שהמעביד מעניק לך. צריך יהיה להגיע לכללים כלשיהם בנושא. ולגבי עניין העבירה – אולי יש בזה גם משהו חיובי, אם יש מידע שיסייע להוכיח שלא הייתי במקום העבירה, או יסייע לתפוס אשמים.
אני לא חושב שאין כאן בעיה. אני מקצין בכוונה. אבל אני חושב שזה לא משמעותי ברוב המקרים, וחשוב מזה – כמעט בלתי נמנע.
כי אנחנו זכאים לפרטיות גם כשאנחנו לא עבריינים וגם כשאין לנו שום דבר להסתיר.