פסק זמן? זאת המחאה?
שנייה, שאני אבין: שטראוס היא חברה פרטית. היא רוצה להיכנס לשווקים בחו"ל, אז היא מוכרת בהם במחיר תחרותי. למשל בארה"ב, שבה הדברים עולים פחות מאשר כאן – לא באשמת שטראוס. ועל זה מחאה, חרם צרכני, בלגאן.
זה מפגר לגמרי. רשות השידור מבזבזת מיליארדים, אבל אף אחד לא מוחה על זה. אף אחד לא מכריח אותך לקנות פסק זמן, אבל על טופס האגרה מסבירים יפה איך יעקלו את חשבון הבנק שלך אם לא תשלם.
אף אחד לא מקים קבוצה עצבנית בפייסבוק כשדופקים את העובדים הסוציאליים, ואף אחד לא מדבר על עובדי הקבלן עד שעופר עיני מחליט לעשות עליהם הון פוליטי. אף אחד לא מארגן מרד מסים על רמת החינוך, הרופאים שובתים פחות או יותר לבד. השוקולד של שטראוס? זה מה שמבעיר לכם את האדמה מתחת לרגליים?
בא לי פסק זמן. מריר.
5 תגובות ל-“פסק זמן? זאת המחאה?”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
הבעיה היא, למה אין בישראל שוק תחרותי ?
"קוטג'? זאת המחאה?"
כבר ראינו איך מקוטג' מגיעים לנושאים אחרים ול-400,000 אנשים ברחובות. אולי גם מפסק זמן.
מה לא ברור ? הישראלי שונא לצאת פראייר. לא אכפת לו שאחרים – עוסים או רופאים- נדפקים
יא וורדי, כתבתי אותו דבר בסלונה אתמול
גרייט מיינדס וכו' 🙂