סקייפול – על בונד החדש באולם ה-VIP

1. בונד החדש הוא אחלה. תלכו.

2. הבעיה היא שהוא אחלה כי בחלק גדול מהסרט הוא לא נראה כמו בונד. הוא נראה כמו ג'ייסון בורן, או ג'ון מקליין בגירסה הבריטית.

3. כי אין גאדג'טים מגניבים. יש בדיחות על גאדג'טים מגניבים. אבל מודעות עצמית היא לא תחליף למגניבות לא-ריאליסטית. עטי לייזר ומכוניות בלתי נראות זה אידיוטי, אבל נעים.

4. אף אחד גם לא מנסה להרוס את העולם בדרכים מופרכות, תוך כדי שהוא מעסיק בריונים ביזאריים עם בעיות שיניים או כובעים עם שולי מתכת משוננת. שזה נחמד, כי זה הגיוני ומציאותי. כלומר לא ג'יימס בונד.

4. חוויאר ברדאם הוא איש רע ממש רע, והכי קרוב לגימיק שיישאר בזיכרון מהסרט הזה. הית' לדג'ר מוחא כפיים בנימוס מקברו.

5. ודניאל קרייג הוא בונד מעולה.

6. אבל עם כל הכבוד למבקרים וכו' – סצינת הפתיחה של קזינו רויאל היא הכי בונד שנראה על מסך הקולנוע בעת הזו.

7. VIP זה נחמד, אבל המסך לא חד מספיק, וכל העסק קצת מריח מדקדנס לא מספיק מושחת. כן, יש בוטנים עד אין קץ. אבל אי אפשר להכניס בירה?!?

8. אני מניח שאם הייתי חוזר בזמן לקולנוע אורות ברעננה, עם כסאות העץ ומקרנת האנטי-דיגיטלי-סופר-לואו-די, הייתי נחרד מהסטנדרט שבו  ראיתי סרטים כילד.

9. רק שאז הם נראו לי מופלאים, אני זוכר אותם מפעימים וגדולים מהחיים. היום אני נשען לאחור בכורסת ה-VIP ומקטר על הרזולוציה. ועל הבוטנים.

10. והשיר של אדל די פח.