עקרונות התיעדוף הנכון (או הטיול השנתי)
שבועיים לפני היא יודעת עם מי היא בחדר.
ומה הסדר במקלחות.
שבוע לפני היא יודעת מה היא תלבש לטיול (בשלב האריזה מתגלה גמישות מסוימת מחד, וחוסר מקום בתיק מאידך).
ארבעה ימים לפני אני מקבל רשימה מדויקת של רכישות לקראת הטיול (קליק ירוק או אדום, פרינגלס בטעם טבעי ועוד). בעת ביצוע הרכישה אני מקבל ס.מ.ס שמעניק לי חופש לבחור חטיפים נוספים. אם בא לי.
יומיים לפני היא בלחץ, אם תספיק לארוז, אם לא תשכח כלום.
יום לפני היא מגלה ששכחה את הרשימה שהכינה. אבל לא משנה, היא זוכרת מה צריך באמת.
בארוחת הערב ביום שלפני היא מראה את החולצה שהכיתה הכינה במיוחד. ואז עולה שאלה מסביב לשולחן: "תגידי נגה, מה המסלול?"
היא חושבת על זה רגע ואז מושכת כתף. "אין לי מושג. אני אף פעם לא זוכרת לאן בדיוק מטיילים".
3 תגובות ל-“עקרונות התיעדוף הנכון (או הטיול השנתי)”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
| פריבילג אבל אופטימי… על אופטימיות זהירה | |
| פריבילג אבל אופטימי… על הדגל ואני: זה מורכב | |
| פריבילג אבל אופטימי… על הכל עוד אפשרי | |
 | noamres על הדגל ואני: זה מורכב |
 | espressocup על הדגל ואני: זה מורכב |
יותר מדי סרטים 
הקראתי את זה כבר כמה פעמים לכמה אנשים , (כן, אמרתי שזה מתוך הבלוג שלך) והם התפקעו מצחוק, אני מקווה שאתה לא מפסיק לכתוב עליהם. אני ממש מקווה ככה:)
זה נשמע כאילו כתבת על הבת שלי. כשהיא חזרה מהטיול, מלאת רשמים על איך היא קיפלה לבד את האוהל ואיך הם בישלו לבד את האוכל, שאלתי אותה איפה הם היו בדיוק. היא ענתה שאין לה מושג, היא התרכזה בליהנות מההליכה והחברות. אין על תיעדופים נכונים
גדול!!!! איזה מזל שהיא ביקשה שתכתוב עליה; איזה מזל שיש לה אבא שכותב בצורה
מדויקת וציניות במידה הנכונה; ומזלי שאתה נעם בני המקסים!