בסוף כל כותרת על אלון חסן יושב מפוטר של טבע
אלון חסן הוא מאפיונר, מנהיג ארגון עובדים מושחת שמבוסס על נפוטיזם, אבטלה סמויה ומה שלא תרצו. טבע היא חברה מודרנית, חכמה, אלגנטית וטובת מראה. ההפך מכל מה שחסן מייצג.
את חסן והארגון שלו צריך להפיל, כדי לייעל, לשפר, להוזיל, לקדם. את טבע צריך לאתרג, כדי שתמשיך להשקיע בארץ, ולייצר מקומות עבודה. עד כאן שלל הנחות היסוד שמבקשים מאיתנו לקבל כאקסיומות. ועל כך נאמר: בולשיט.
כבר כתבו אנשים חכמים ממני על כך שחסן והאיגוד שלו הם לא באמת הבעיה. אם תשברו את ארגוני העובדים, לא תשלמו פחות בסופר. מישהו אחר, איש ה-1%, פשוט ירוויח יותר. לכם – ולי – יש שתי בעיות עם חסן ודומיו:
- הם לא נחמדים. הם כוחניים, לעתים מושחתים, ומעדיפים את האינטרס הצר שלהם על זה של כלל החברה.
- אנחנו מקנאים. כי תנאים, שכר ובעיקר ביטחון תעסוקתי כמו של נהג בנמל לא יהיו לנו. גם לא, למשל, לעובדי טבע.
אז מה עם טבע באמת, אותו פלא ישראלי של מודרניות וקדמה. 800 עובדים יישלחו הביתה בישראל בלבד, אומרות הכותרות. לא כי החברה מפסידה – היא מרוויחה, המון – אלא כדי למנוע פגיעה ברווח הזה בעתיד. אף בכיר לא ייאלץ להסכים לקיצוץ בתלוש או בבונוס או בהוצאות הנסיעה. 800 איש ילכו הביתה.
המקרה של טבע מרגיז כל כך כי הוא בוטה. החברה מקבלת הטבות ענק מהמדינה על בסיס תירוץ ייצור מקומות העבודה. מתברר שהיא לוקחת את הכסף ואז משתינה מהמקפצה. מעצבן? אולי. אבל בשורה התחתונה אנחנו אשמים.
בגללכם, כן?
כי טבע היא רק תוצר של השיטה. השיטה שמעדיפה את ג'רמי לוין על אלון חסן. השיטה שבה הדבר הכי קל ופשוט הוא לפטר עובדים. אין שום חסם שמונע את זה, והרי יכול היה להיות. אפשר להתנות הקלות מס ושאר הטבות במשרות, לא? אפשר להציב שלל תנאים לפיטורי עובדים, לא רק בטבע, שיהפכו אותם לפתרון מסובך, מורכב ויקר לחברה.
אבל אלה לא כללי המשחק של מפלגות השלטון שבחרנו. אלה לא כללי המשחק של אנשים שמה שמעניין אותם הוא ערך המניה (וכתב על זה יפה תומר קמרלינג). הנורמה השלטת מדברת על כוחות השוק, לא על זכויות אדם. לא באמת.
שם המשחק הוא קפיטליזם. סוציאליזם היא מילה גסה. התראה של חודש ואתה בחוץ, אחרי שהבוס עשה וי על חובת השימוע. נתניהו לא ינאם על זה במושב הפתיחה, לפיד יספר שדיבר עם ג'רמי לוין, ביקש ממנו לעשות טובה, ושמספר המפוטרים לא ידוע עדיין. אף אחד לא שואל למה שיהיו מפוטרים בכלל. למה מותר לפטר בכזו קלות.
בנמל זה לא היה קורה. ואם לעובדי טבע היה מין אלון חסן משלהם, האופציה הזו של פיטורים המוניים לא היתה ריאלית. אבל גם עובדי טבע שותפים לשיטה. גם אתם, גם אני. כולנו קרבנות פוטנציאליים מרצון. כשאתה חותם על חוזה נאה מול חברה מצליחה, אתה בעצם חותם גם על תנאי ההעסקה שלך ביום שבו השמיים יתקדרו. אתה הופך לחלק מהשיטה. אל תתלונן כשהיא תבעט לך בתחת. אני לא מדבר על עובד גרוע שקיבל צ'אנס ועוד אחד ופוטר. אני מדבר על מסות שנשלחים הביתה על קידוש המניה.
אפשר לבוא בתלונות לחברות – יש כאלה שבוחרות להתנהג בהגינות לעובדים, וראויות לכל שבח. אבל מי שיכול לשנות את המצב היא הממשלה. זה עניין של סדר יום, של החלטה. כך שבעצם הכדור חוזר למגרש של העובדים, כלומר האזרחים, שבוחרים במפלגות שדופקות אותם. שמעדיפים את לפיד התקווה הלבנה החדשה, ומשאירים באופוזיציה אנשים עם רקורד חברתי מוכח.
אלון חסן הוא לא הבעיה. חסן הוא דוגמה רעה לתופעה חיובית – ועדי עובדים שמטרתם ביטחון תעסוקתי, וזכויות לעובד באשר הוא. עובדי טבע הם דוגמה טובה (?) לתופעה שלילית – שוק חופשי שבו העובד הוא הדבר הראשון שזורקים כדי להקל את משקל הכדור הפורח, ושבו העובד הוא שותף מרצון לשיטה, כי מי יודע, אולי מחר הוא יישב בכיסא המנכ"ל ויפטר אנשים בלי לגעת לעצמו בבונוס.
במקום לכעוס על השכר של נהג בנמל, תתחילו לכעוס על הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול המעסיק להפוך את היום יום שלכם לאין עתיד. מהפכה? לאו דווקא. אחריות חברתית ושינוי כללי המשחק מן היסוד? כן, בבקשה, תנו לי קצת מזה.
5 תגובות ל-“בסוף כל כותרת על אלון חסן יושב מפוטר של טבע”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
באותו עניין, פיטורים של עובד בצרפת היא משימה מסובכת ויקרה. אשתי עושה מחקר על דיני העבודה בצרפת ואני נדהם כל פעם מחדש למשמע שלל ההגנות שהעובדים זוכים להם גם בשוק הפרטי. אצלינו עברו לקיצוניות השנייה פיטורים מבוצעים כלאחר יד ללא עלות למפטר. איכשהוא צריך למצוא את דרך האמצע.
" בין ועד עובדים חזק מצד אחד, לעובדי קבלן חסרי זכויות מצד שני, המיקום שאבחר על הסקאלה יהיה קרוב יותר לחסן מאשר לטייקונים ונצלנים אחרים" – אין סתירה של ממש. חסן הוא לא רק מנהיג עובדים אלא גם מעסיק לא קטן בפני עצמו.
ראה את תחקיריה המצוייינים של שרון שפורר אודותיו. אולי המצמרר ביותר הוא הסיפור של יגאל גוזלנד, חברו הטוב של חסן ושותפו העסקי, ששלח עובד שלו להצית עסק בבעלותו לצרכי ביטוח. העובד נספה בשריפה וגוזלנד הורשע בהונאה. חסן דאג לכך שמשרתו של גוזלנד תשמר עבורו עד שייצא מן הכלא, ואיים להשבית את הנמל אם יעזו לפטרו!
אחד הטובים.
אחד הגרועים. רק סוציאליסטים עיוורים ומטומטמים לחלוטין יכולים לחשוב שוועדי עובדים בכלל, וחלאות כמו אלון חסן בפרט, הם טובים לנו. תראה לי מקום שיש בו ועד עובדים ואראה לך מקום מושחת, טפילי, לא יעיל ובזבזני, שמתנהל על חשבון הציבור. למה מי משלם את המשכורות העצומות של חסן והנמלים, חברת חשמל, הרקבת וכדומה? אנחנו, זה מי.
א. אני לא רוצה מדינה קומוניסטית, אני רוצה מדינה שיודעת לקחת את המרכיבים הנכונים של מדינת רווחה וסוציאליזם.
ב. אין לי חיבה יתרה לאלון חסן ולוועדי עובדים, ואני חושב שזה עולה מהטקסט שכתבתי. אבל בין ועד עובדים חזק מצד אחד, לעובדי קבלן חסרי זכויות מצד שני, המיקום שאבחר על הסקאלה יהיה קרוב יותר לחסן מאשר לטייקונים ונצלנים אחרים. וכספי המיסים שלנו הולכים בכמויות גדולות יותר למקומות אחרים, בזבזניים לא פחות, ואולי יותר. פנסיה תקציבית בצבא, והטבות לחברות כמו טבע למשל.
ג. יש מספיק מקומות שבהם הופרטו שירותים כמו החשמל בקליפורניה או הרכבת בבריטניה, והתוצאות היו גרועות למדי. הרעיון הוא למצוא את הפשרה הנכונה, ולהבטיח באמת את זכויות העובדים – ולא את זכויות בעלי המאה שמעסיקים אותם.