השמאל הקיצוני וימי הולדת בגן

אם יש משהו שמוכיח את התזה של קהלת לגבי "ראינו-שמענו" הרי זו קבוצת הווטסאפ של הורי הגן/כיתה. נער הייתי וגם זקנתי, ומה שהתחיל באימיילים התפתח לקבוצה באפליקציה של מרק צוקרברג, אבל דבר לא השתנה, דבר לא נלמד. למעט האפשרות הברוכה ל-mute.

וכך, מפעם לפעם, עולה וצץ הדיון בסוגיית ימי ההולדת – האם מדובר באירוע אליו יוזמנו כל הילדים, או שמחה אליה יזמין כל הורה רק את מי שמתחשק לו. כלומר את מי שהילד שלו מחבב. כלומר את הילדים המקובלים.

זה המקום לציין לשבח את בית הספר של תומר, שבו מכיתה א׳ הודיעה המורה שאין חיה כזו, יום הולדת שאליו לא מוזמנים כולם, ושלא יתעסקו איתה. אבל לרוב אין בסביבה דיקטטור נאור שישליט סדר. וכך נותרת הבמה פנויה לשלל ויכוחים ודיונים בקרב ההורים.

van-halen-smoking-baby

והשחקנים המרכזיים הם לא פעם הורים נאורים ומודעים כיאה לתל אביבים, אקולוגים במידה, מחזיקים בתארים אקדמיים מרשימים ובאג'נדה מנומקת נגד בנייה על קו החוף, שמספקים שלל הסברים והצדקות ליום הולדת כאירוע חברתי בדלני. יש את עניין הרצון החופשי של הילד, ויש מגבלות לוגיסטיות – הדירות בתל אביב קטנות וחצר אין.

מיותר לציין שהילדים של אותם הורים מוזמנים לכל ימי ההולדת באשר הם. כשהילד שלך פופולרי, הכול קל יותר. אני יכול רק לדמיין איך היו אותם הורים מגיבים אם הצאצא הפרטי היה חוזר מהגן בוכה, כי הילדים דיברו על המפעיל המגניב ביום ההולדת בו בילו אתמול, ושאליו לא הוזמן. אני יכול להבין את הגישה הזו עד גבול מסוים – רובנו אנוכים, רובנו רואים רק את הילדים שלנו ורק את טובתם. גם אני.

אבל חלק מאותם הורים מבטאים ביומיום גישה שלא מסתדרת עם עמדתם בסוגיה הזו. אני מתכוון לאנשים שנוטים לקצה השמאלי של המפה, שרגישים לכל עוול מגדרי, לכל קיפוח מגזרי, לתחלואי הכיבוש, לגזענות. אנשים שיפגינו, יצייצו ויימחו על הפרת זכויות אדם, אפליה ורמיסת החלש, אבל איכשהו לא מצליחים לדמיין מה עובר על ילד שרואה פתאום בגינה את כל ילדי הגן בחגיגה שלא הוזמן אליה. הצבעה לרשימה הערבית המאוחדת אין, הזמנה לילד המעצבן אאוט.

אני קורא את הדיונים האלה וחושב על השמאל הישראלי, שההורים האלה ואני מספקים לו מנדטים מדי שנתיים-שלוש. זו אותה גישה. אידיאליזם תאורטי, אמפתיה על תנאי, צדק סלקטיבי. לרחם על פלסטינים – שיק. לרחם על קורבנות פיגוע ופועלים מפוטרים – שוק. זה מתנשא, זה מעצבן ובעיקר לא אפקטיבי. נכון, גם הימין לוקה בראייה חד מימדית, יחד עם עוד תופעות איומות בצד ההוא של המפה. אבל אני מסתכל על הצד שלי. ואני לא מחבב את מה שאני רואה.

הדיונים לגבי ימי ההולדת מגיעים לרוב לפשרה הגיונית. עד לאותה נקודה הם מעייפים ומעצבנים. אני מייחל להורה שיכתוב משהו כמו ״אני מבין שזה לא מוסרי, אבל על הזין שלי, אני אזמין ליום ההולדת של הילד את מי שבא לי״. זה יהיה ישר והגון יותר מלהמציא עוד תירוץ. בין אידיאולוג טוויטר לדושבג חסר בושה, אני מעדיף את הדוש.  

תגיות: , , , , , , , , , , ,

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

7 responses to “השמאל הקיצוני וימי הולדת בגן”

  1. יוסף מלר says :

    כאחד מאלה שלא הזמינו אותם, אני מתנגד לחובת הזמנה. אני תמיד ידעתי מה מצבי החברתי, לא הייתי צריך הזמנות למסיבות כדי לדעת את זה. הפסקתי ללכת למסיבות יום הולדת עוד כשהיו חייבים להזמין אותי, פשוט לא רציתי להיות ליד הילדים האלה.

    עדיף להיות לצד הילד שלך, להבין אותו ולעזור לו למצוא חברים קרובים בתוך הכיתה המגעילה שהוא חייב ללכת אליה, מלנסות לדחוף אותו בכוח להיות עוד עם אנשים שלא רוצים אותו באופן מאוד מופגן, כי ילדים לא מסתירים כלום.

    • noamres says :

      מבין. אני חושב שזה פחות רלוונטי לגילאי הגן, ולילדים שהם לא מקרי קצה, ולא פעם כן ימצאו את עצמם באירועים כאלה אם רק יוזמנו.

  2. שלומית לוי says :

    מה זה דושבג?… שאלה מפגרת. הגיע הזמן להודות בבורות.

  3. ימימה says :

    דיקטטור נאור. פכככך. היתה לנו מורה כזאת, בדיוק כשעברנו לעיר אחרת ולבית ספר אחר. לא הספיק זה שהיא רצתה שכולם יוזמנו, היא גם דרשה שכולם ילכו. מה כולם ילכו – שמי שלא הלך יעמוד למחרת בכיתה ויסביר לכולם למה. זה דיקטטור כה נאור. לא חשוב שהילדה רק עברה בית ספר ולא מתאים לה לבלות אחר צהריים עם ארבעים ילדים שהיא לא מכירה ומפעילה צרחנית ברמה של פעוטון עם חטיפים דביקים דוחים מאיימים להתנפל עליה מכל פינה. לא מספיק שאמא שלה מפורקת ממעבר הדירה הזה וממש לא בז#ן שלה לרוץ עכשיו בכל העיר ליומולדת בכושלהרבאק, כי לא היה מקום יותר רחוק. לא. ילדים חייבים להיות בימי הולדת. אני באמת לא כל כך מבינה מה רע ביומולדת צנוע של חמישה עד שישה חברים קרובים. אבל זה לא יעלה על הדעת, כמובן. הו, כמה טוב שמגיעים מתישהו לכיתות גבוהות וזה נרגע. הו, כמה טוב ששוב עברנו עיר והשתחררתי מכבלי ה"לא נעים" ומי שלא מתאים לו ללכת ליומולדת לא הולך. ברוך שפטרנו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: