המאבק בצ׳ה גווארה מלב תל אביב

הגאונות של טקטיקת המתבגר התבררה לי במהלך נסיעה חזרה הביתה מארוחת שישי משפחתית ברעננה. הפשטות השטנית שלה היא היא שגרמה לי לא להבחין בה עד לאותו רגע.

בכל נסיעה כזו משתלט אחד הילדים על עמדת הדי.ג'יי, מחבר את הטלפון למערכת ובוחר מוזיקה לכולם. לרוב זו נגה. לא תמיד הקהל מקבל את הפלייליסט בהבנה. בת החמש כבר יודעת לדרוש ש"יקדישו לה שיר". או עשרה. לעיתים זה מוביל לוויכוח – נגה מסרבת להשמיע שיר מסוים, מתנהל משא ומתן שיכול להגיע לטונים גבוהים והטחת האשמות הדדית.

הפעם תומר החזיק בשרביט הדיג'וי. ביקשתי ממנו פלייליסט מסוים. "אוקיי", הוא מילמל, ושם משהו אחר. ניסיתי שוב עם הוראה מפורשת. "טוב", הוא ענה בקצרה, והמשיך להשמיע בדיוק את מה שהתחשק לו.

ואז זה היכה בי. השיטה. ה"טוב" המסוים הזה. הוראות לסידור החדר ואיסוף בגדים מהרצפה שהוציאו מנגה פנינים ("הכול בחדר שלי במקום חוץ ממך אבא"), הן לא הסגנון של הילד. הוא מפטיר "טוב", ולפעמים מסדר ולפעמים לא. פעם היינו מנהלים ויכוחים כמעט קולניים על שעת החזרה הביתה מבילוי. היום מדובר במשא ומתן קצר שמסתיים בשעה מוסכמת. ובאיחור של רבע עד חצי שעה.

כמו מעצמה בעלת צבא סדיר גדול ומצויד שנאלצת להיאבק בארגון גרילה קטן ומתוחכם אני מנסה להבין מה עושים עכשיו. מה הדוקטרינה החדשה. במקום שבו אחותו הייתה מנהלת מאבק עיקש ומנומק הילד פשוט עוקף וחומק ונעלם ביער. ואני מודה – יש בזה משהו מרגש. אני מביט בו ותוהה מאיפה קור הרוח והתעוזה. גנים שקפצו דור? ממני, חנון צייתן לאורך כל שנות בית הספר, זה לא הגיע. אני מאוד אוהב את הילדים שלי כשהם חכמים וממושמעים ומספקים עוד רגע של קורת רוח, אבל לפעמים דווקא המרד שלהם, עצמאות שמתפרצת פתאום אם ככעס ואם כצעד טקטי מבריק וחמקמק של תומר, מעוררת בי רגש בעוצמות מפתיעות. אהבה גדולה למורד הקטן.

לא שזה מבטל את הצורך לשחק אותה אימפריה ולדכא את המרד. המכנסיים שנשארו על הרצפה – "התכוונתי ללבוש אותם אחר כך!" – נפלו בשבי והושלכו לכביסה. ולגבי שעות חזרה מוסכמות תהיה אסקלציה, כולל האפשרות לנשק יום הדין של איסור מסכים בתגובה להפרות סדר מתמשכות. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד למלא. אני יכול להעריך את צ'ה גווארה ג'וניור עד מחר, אבל בגילי ובמעמדי אין לי ברירה אלא להשתייך לכוחות הסדר והקפיטליזם. מהפכה? יופי. אבל בעשר וחצי בדיוק אתה בבית. ורבאק, תסדר כבר את החדר.

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: