סירס פושטת רגל: ציניקנים ומצפון מתאבקים על החוף של הרצליה פיתוח

סירס פושטת רגל. רשת חנויות הכלבו האמריקאית שהוקמה ב-1892 היא קורבן נוסף של העידן הדיגיטלי, עובדה שאני מניח שהיתה חומקת מעיני אלמלא עבודת ההייטק הראשונה שלי היתה בסירס ישראל. כך שמבאס, גם אם לא מפתיע, לשמוע את הבשורה.

כבר כתבתי על ההלם התרבותי שבמעבר לעולם ההייטק, ועל הפערים בינו לבין עולם העיתונות. על פני השטח קשה למצוא נקודות זכות לסביבת העבודה הישנה שלי, בעיקר בכל מה שנוגע ליחס לבני אדם באשר הם. אבל אחת החוויות שקשורות בשינוי הקריירה היתה אובדן המשמעות, יחד עם ההפתעה המוחלטת שלי מלגלות שהיה לי צורך בכזו.

כמו דג שלא יודע להגדיר מים שייטתי בעולם העיתונות, מקטר ומתמרמר כמו כולם, עד שהגעתי ליבשה של הרצליה פיתוח. בסירס ישראל עשו המון דברים מעניינים שמטרתם הסופית היתה לסייע למיליארדר אמריקאי ספק מטורף למכור מקררים. היו המון שמות יפים למה שעשינו, למשל סושיאל-קומרס. בוא נבנה קהילות, בוא נעזור לאנשים להמליץ לחברים על מוצרים שיתאימו להם, בוא נייצר אנגייג'מנט ונוריד פריקשן בשביל שהיוזר ג'רני יהיה חלק כמו חמאה. בוא נמכור מקררים.

מכיוון שאני ציניקן לא חשבתי שזה יפריע לי. מכיוון שאני נוטה לטעויות בתחום החיזוי גיליתי שכן. כשעבדתי בעיתון רוב הזמן לא נחשפתי לאינטרסים האפלים של אימפריית מוזס – שאולי היו בוטים ונואשים פחות אי אז – אבל כן ראיתי את הטוב שכותרת מייצרת. תחקירים וכתבות, ידיעות שנולדו כי צריך למלא דפים ופתאום יצא מהן משהו. וגם כאלה שלא יצא מהן כלום, רק תלונה ומחאה. האידיאלים לא דוברו במסדרונות גבוהה גבוהה. הם פשוט היו שם באוויר.

אבל לא בהרצליה פיתוח. רק כסף ומכירות ושורה תחתונה. והדיסוננס בין הסיפוק האישי והלמידה לבין מה שיוצא מכל זה היו כמו רעש רקע צורם וחדגוני שבהתחלה לא שמים לב אליו ובאיזשהו שלב עושה חשק לשבור משהו.

ואז הגיע המעבר לווייז והרעש נדם. בגוגל בכלל ובווייז בפרט ההשפעה לא מדומיינת או משוערת. דברי במספרים גברת, טבלאות וגרפים. אפשר ללכת לישון בשקט ולהביט לפני כן במראה, העבודה היומיומית לא רק ממלאה את חשבון הבנק, אלא גם עושה טוב לאנשים. מי ידע שאכפת לי בכלל.

בשנים האחרונות ראיינתי לא מעט אנשים מחברות אחרות, דיברתי עם חברים, שמעתי סיפורים. מטריית ההייטק מחביאה תחתיה גם חברות הימורים, פורנו, פורקס וריגול. הכתבה בהארץ על בוגרי 8200 שמסייעים לרודנים לרדוף מתנגדי משטר, הומואים וכו' חשובה. לא מעט מהמרואיינים שם מדברים על התוכנות שהם מייצרים כמו על אקדח. אתה לא יודע מה יעשה איתו הקונה. אבל שוחחתי עם אנשים שתפקידם היה לגרום למכורים להימורים לבזבז עוד קצת כסף כל יום. כולם צריכים להתפרנס, לשרוד. קשה לי להעביר ביקורת, למרות שיש דברים שאני רוצה להאמין שמצפוני לא היה מאפשר לי לעשות. אני בעיקר אסיר תודה שהדילמה המסוימת הזו נחסכת ממני. ומאחל רק טוב לכל עובדי סירס ישראל שירגישו על בשרם את גלי ההדף של קריסתו של הענק מעבר לים.

***

אנקדוטה להספד. סירס החלה את דרכה כחברה שאיפשרה הזמנות דרך קטלוג. שרשור בטוויטר סיפר איך הפכה סירס לכלי שסייע לשחורים באמריקה להתמודד עם האפליה הבוטה מצד לבנים. במקום לחכות שעות בתור כשכל לבן בחנות מקבל שירות לפניהם, הם יכלו פתאום להזמין את מה שנזקקו לו בלי המתנה והשפלה מיותרות. מומלץ לקרוא את השרשור, ולזכור לסירס חסד נעורים בזמן שהמסמר האחרון ננעץ בארון שלה.