למה לי לריב עם חברים עכשיו

השבוע נפל דבר בסכסוך עם חבר. תקרית קטנה לכאורה, אולם היא עלולה לערער את הקשר עד לכדי התמוטטות. זה מוזר, לא חשבתי שעמוק לתוך שנות הארבעים זה עוד אמור להתנהל ככה. הנחתי שהחברים שרכשתי לאורך השנים ייצעדו עמי לנצח. אין לי כוח או מקום לחדשים. זהו. שקט.

כל זה בניגוד לדרמות הסוערות בחיי בת ה-7 למשל, או האחים שלה בגיל דומה. החברה הכי טובה של היום היא הנמסיס של מחר והבסטי של מחרתיים, עלבונות קלים משיקים למריבות קשות, קליקות נוצרות ומתפרקות, יש אקשן. אבל בגילי?

אני קורא עכשיו ספר – "חיים קטנים" – שהתמה המרכזית בו היא חברות. במאמר מוסגר: זה ספר מעולה, יצירת מופת, שאני מתקשה להמליץ עליה כי מדובר באחד הספרים הקשים והמדכאים שקראתי. זה לא מתחיל ככה, אלא נהפך לכזה כשאתה כבר בפנים ואין מפלט. לטובתכם, אל.

אבל חזרה לעניין: הספר מספר על ארבעה חברים, שעוברים שלל גלגולים וטלטלות מגיל הקולג' עד לשנות הארבעים של חייהם, בשלב שבו אני נמצא. הם בלתי נפרדים, וברור שהחברות ביניהם אמיצה ונצחית, אבל ברגע מסוים – ואין פה ספוילר של ממש – נפגע הקשר בין שניים מהם. באופן שבלתי ניתן לאיחוי. וההסבר, באופן שמאפיין את הספר בכלל, נהיר וחכם ופשוט.

זה נכון שחברות מגיל מסוים והלאה, חברות קרובה באמת, הופכת מוצקה וחסינה לפגעי המציאות. אבל היא הופכת גם למעין מעגל סגור, שהיחסים וההתנהלות בתוכו שונים מאשר מול שאר העולם. יש איזו ברית שמייצרת סטנדרטים אחרים. לפני כמה שנים, אחרי פרידה קשה שבה אני הייתי הצד הרע, חיכיתי בחשש לתגובות החברים הקרובים. באופן לא באמת מפתיע כולם היו שם בשבילי, גם אלה שכעסו. הקבלה הזו, המעגל הסגור של החברות, היא מה שמגדיר אותה והיא נקודת התורפה.

כי כשחבר מוציא אותך מהמעגל הזה, כשהוא מתייחס אליך כמו שהוא מתייחס לאנשים מבחוץ, באופן שלא חשבת שיופנה אליך, משהו נסדק, לפעמים באופן בלתי הפיך. כשהוא  מתעלם מחולשות, אדיש למה שהוא יודע שחשוב לך, זה בלתי נסלח. אני מקווה שאני מגזים, אני מקווה שאני טועה ושאפשר יהיה לתקן בזהירות. חבר טוב ממש הוא לא משהו שקל לאבד.

תגיות: , , ,

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

5 responses to “למה לי לריב עם חברים עכשיו”

  1. avigailg says :

    נושא החברות מעניין אותי כל-כך עד שעושה על זה סרט דוקומנטרי. תודה על הרשימה הזו שמוסיפה לו ובכלל… אם ייצא ממנו משהו, מקווה לעדכנך.
    ולא יודעת אם אגיע בקרוב לספר, אבל תודה על ההמלצה.

    • noamres says :

      לא צחקתי לגבי הספר. שומר נפשו ירחק

      • avigailg says :

        בדיוק התגלגל אלי השיר הזה של שון לנון שיש לי חיבה גדולה אליו פשוט כי נולדנו באותו יום אותה שנה רק שהוא בניו-יורק ואני בבאר- שבע.
        השיר "אש ידידותית" על חברות שנגמרה.

        גם אני הערצתי את היה היתה- גם כי מאיר את הצד הטוב של חברות.

  2. שלומית לוי says :

    לגבי חברים יש דינמיות. כי אנחנו ממשיכים לגדול ולהתפתח. תמיד, אני מקווה. היתה לי עד לא מזמן חברת נפש. ממש אחות. וכשזה נגמר זה נגמר טוטאלית. אני עדיין אוהבת אותה – אבל לא מוכנה לקבל מה שהייתי מקבלת ממנה בעבר. אני פחות חמודה עם השנים.:)
    ולגבי הספר- תודה על ההמלצה. החזקתי ובדקתי והתלבטתי לגביו ונשאר בחנות בסוף. לעומת זאת ספר הטיסת חזרה שלי בסוף השבוע הוא "היה היתה" .

    • noamres says :

      היה היתה נפלא ממש. לאן טסה? וטוב שנשאר בחנות. הוא גורם לי סבל פיזי ואני לא יכול להפסיק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: