ארכיון תגים | קארפול

רק עוד ניצחון אחד ולישון

השבוע יגיע אל קו הגמר פרויקט חמוד להפליא שעבדתי עליו, ואני בפניקה, סינדרום הקיץ של אביה קלאסי, בלי סיבה טובה באמת. וכל העצבים האלה על שום מה ולמה? בגלל ההתעקשות המטופשת שלי לחשוב במונחי ניצחון. לא הצלחה – זה כבר עניין חמקמק ומורכב יותר. אני רוצה שהפרויקט יוכתר בסימן קריאה מהדהד, אני רוצה מחמאות וליטופים לאגו. ילדותי, אבל זה חזק ממני.

הפרויקט המדובר הוא שיתוף פעולה ראשוני של ווייז קארפול עם הופעה של הראפר ג׳ימבו ג׳יי ביום רביעי השבוע. הרעיון פשוט: במקום לחפש חנייה או לנסות להגיע לאמפי שוני בתחבורה ציבורית (בהצלחה עם זה) סעו יחד. השאלה שמטרידה אותי היא כמובן מה יקרה אם זה לא יצליח? 

התשובה היא כלום. מהסיבה הפשוטה שמדובר בניסוי, משהו חדש שצריך ללמוד ממנו ולהשתפר. אם מסתכלים על התמונה הגדולה, לערב המסוים הזה לא תהיה השפעה מכרעת על כלום ושום דבר. זה בדיוק ההבדל בין הצלחה, שנובעת מתהליך לטווח ארוך, לניצחון, שקשור יותר לטסטוסטרון ולצורך האנושי-ילדותי לאישור וחיזוק כאן ועכשיו.

לכאורה גם ניצחון זה עניין מורכב ורב מימדי, בנוסח הסטיקר שהופיע בסוף מלחמת לבנון השנייה, ״העיקר ההשתתפות״. זה קשקוש. רוקי אולי מפסיד בסוף הסרט הראשון, אבל ממהר לנצח ברוקי 2 וכל המשכוניו. יש ציטוט ספורט ידוע שאומר שהניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה הדבר היחיד. התוצאה בסוף, השורה התחתונה, היא חזות הכול. מי נשאר עומד בזירה, מה מראה לוח התוצאות. זה מפתה, זה מסוכן.

כי ניצחון הוא הסיפוק המיידי של כאן ועכשיו, גם אם זה על חשבון המחר. זו האורגזמה של נצחון ששת הימים, ועשורים של כיבוש וטרור אחר כך. זה מנכ״ל מייקרוסופט שקורא לאייפון צעצוע שלא יציל את אפל, ומסתכל רק על שורת המכירות של מחשבים מבוססי חלונות. זו קבוצת אן.בי.איי שמחתימה כוכב ענק מזדקן כדי לזכות באליפות השנה ומוותרת על בחירות דראפט עתידיות שיבנו אותה לשנים קדימה. אלה בנות הברית שמוחצות ומשפילות את גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה, רק כדי לראות אותה חוזרת, הפעם עם צלב קרס, פחות משני עשורים אחר כך.

בראיון שאחרי אחד מקרבות ה-UFC שראיתי עם תומר נשאל הלוחם המובס מה בדיוק קרה בזירה? לאורך הסיבובים הראשונים היה ברור שהוא מוביל בנקודות, ואז לפתע הוא חטף אגרוף ללסת ואיבד את ההכרה. I was winning until I wasn't, הוא ענה, וחשבתי שזה מקסים, שזה מוטו לחיים. שאת הצורך האובססיבי הזה לתמונת ניצחון צריך לשים בצד, ולהתארגן במקום על אורך רוח ומבט נחוש קדימה. אני על זה. מתכוון להתחיל עם זה תכף. כלומר בשבוע הבא.

%d בלוגרים אהבו את זה: