קודם כל תעיפו מבט בסרטון הבא. רק 25 שניות.

מה שבאמת מדהים כאן הוא לא האטימות. לומר על ברק שהוא אטום, זה כמו לומר על ברוך מרזל שהוא לא מיינסטרים. בסדר, אפשר להתקדם. מה שמבהיל באמת הוא שיקול הדעת. כלומר היעדרו.

ברק ניצב כאן מול מצלמות ערוץ 2, בזמן ששרשרת הפיגועים בדרום היתה בעיצומה. הוא יודע שמצלמים. הוא כבר שנים בפוליטיקה על אור הזרקורים שמציף אותה. הוא אמור היה לדעת איך להתנהג.

אפשר להגיד שהאיש לא צבוע. הוא לא מסתיר את הציניות שלו בחדרי חדרים – הוא מאוורר אותה, לא עושה חשבון. אבל זה קל מדי. נראה שיש כאן בעיה קשה בשיקול דעת, בתפיסת מציאות, בהבנה אנושית בסיסית. לפעמים צביעות ובושה מעידים על מודעות. אם אתה מתבייש במעשה או צורת התנהגות, סימן שאתה לפחות מודע לזה שאתה נוהג כחרא קטן.

וזה מה שמטריד אותי אצל ברק. היעדר בושה/מודעות מוחלט. לא בדיוק משהו שמרמז על קבלת החלטות מוצלחת אצל מי שאחראי על הצבא עם הכי הרבה פצצות במזרח התיכון.