תמיד כיף להתחיל את היום עם איום בחסימת חשבון הבנק שלך. מכתב התרעה עם הקפה של הבוקר, זה מעורר וממריץ את מחזור הדם.

תקציר העלילה: פתחתי חשבון בבנק אגוד. בא בנק מזרחי, ההוא עם דביר בנדק, וקנה את בנק אגוד, ואת החשבון שלי איתו. כל זה לא השפיע על חיי באופן מיוחד, עד שלפני כמה שבועות התקשרה מישהי מהבנק ואמרה שאני צריך לקבוע פגישה ולהגיע לחתום על מסמכים, בגלל אותו מיזוג בנקים. אילו מסמכים? היא לא יודעת. היא רק קובעת מועד לחתימה. קבענו לאוקטובר, וחשבתי שבזאת תם העניין.

החיים נמשכו כסדרם, עד שקיבלתי מסרון שהודיע שטרם חתמתי על המסמכים, והוסיף ואמר שאם לא אחתום החשבון ייחסם תוך 60 יום. התקשרתי, הבהרתי שכבר נקבעה פגישה, שאוקטובר עוד לא הגיע ואוגוסט וחם. אמרו לי אה, אז הכול בסדר. 

חלפו כמה ימים, והנה מגיע מכתב מהבנק. תשמע, הם כותבים, עוד לא חתמת על המסמכים. יש לך פרצוף יפה, ואם לא תחתום, נחסום לך את החשבון. חבל עליך. התקשרתי שוב, הפעם עצבני קצת יותר. אין מה לעשות, אמרו לי בצד השני. זו מערכת אוטומטית ששולחת הודעות לאנשים. ככה זה. המילים ״מערכת אוטומטית״ נשמעו קצת כמו ״כוח עליון״. זה אוטומטי, אין בן תמותה שיכול לשנות. חוק טבע. זה התחיל במסרון, עבר למכתב, ומן הסתם יש פקס שמנסה למצוא חרך בדירה שלי, ואולי אף יונת דואר שחורת כנף שתנחת על מעקה המרפסת שלי כשבמקורה פתק מגולגל שקורא לי: תחתום, חת'כת עבריין, תחתום.

הלכתי לבדוק בגוגל. בנק מזרחי הרוויח במחצית הראשונה של השנה 2.77 מיליארד שקל. רווח נקי, כן? חיים לא רע שם בבנק, דביר בנדק וכל החבר׳ה. האם לא יכול מישהו בבנק להקצות חלק מהסכום היפה הזה לצוות מתכנתים נועז ופורץ דרך, שיתקן את המערכת האוטומטית, כך, שלמשל – ואני רק זורק פה רעיון, כן? – אפשר יהיה לסמן וי ליד מי שנקבעה לו פגישה, ולהפסיק לשלוח לו הודעות?

כי הודעות מהבנק זה מלחיץ. הודעות מהבנק זה מינוס, וריבית, ושקיעה בבור כלכלי, ועיקולים והוצאה לפועל ועוד ועוד מושגים שלא עושים נעים לאף אחד. אבל לבנק לא אכפת. הבנק הוא מכונה גדולה, דורסנית ותאבת בצע. הוא יוציא כסף על דביר בנדק ועל מירוק התדמית, וימשיך לשלוח הודעות אוטומטיות, כי הלקוחות שלו לא מעניינים אותו. אנחנו לא בני אדם, אנחנו מספרים ועמלות ושורה תחתונה. הבנק מורכב ממעט מנהלים עשירים והרבה בני אדם עייפים שנכנעו מזמן לאוטומציה הקדושה. הם חוטפים את העצבים של אנשים כמוני, שמתקשרים למחות על איומי הסרק שנחתו בתיבת הדואר שלהם, ואין להם מה לומר. הם רק בורג במכונה. 

יש משהו כל כך מרתיח ומעליב באדישות של המכונה הזו, שמתגלגלת לה הלאה מעליך בדרך לשורת הרווח של הרבעון הבא. אני יכול לעבור בנק אבל ההבדל היחיד יהיה כנראה זהות הסלב שיספר לי עד כמה הבנק אוהב אותי. במקום, כנראה שאגיע לחתום על המסמכים, וכשאצא מהסניף אסתובב ואניף אצבע משולשת לעבר השלט עם הפרצוף מדושן העונג של פאקינג דביר בנדק.