הצצה אל העתיד בתור לשירותים
הגעתי עם חבר לתערוכת צילומי העיתונות במוזיאון ארץ ישראל. שישי בבוקר, אחרי הקפה והעיתונים וחומוס בכרם, יום לפני הסגירה, החלטנו ללכת.
כשהגענו הקפה נתן את אותותיו, ופנינו לשירותים, דקה או שתיים מאוחר מדי: בדיוק נגמרה הרצאה באחד האולמות בבניין, ומצאנו את עצמנו עומדים בתור ארוך, שהשתרך מחוץ לשירותי הגברים. טור ארוך של גברים מעל גיל 60, ואנחנו. טור ארוך של פרוסטטה רגישה ושלפוחית מבוגרת. ניסינו להתאפק לא לצחוק.
ואז יצאה מישהי משירותי הנשים, שעמדו כמעט ריקים ומיותמים. נהרה נשפכה על פניה, אושר שרק שמחה לאיד יכולה לייצר. היא הפטירה משהו בנוסח "עולם הפוך" והלכה, והשאירה אותנו בתור עם דמויותינו בעתיד לבוא.
6 תגובות ל-“הצצה אל העתיד בתור לשירותים”
כתיבת תגובה
טוקבקים אחרונים
 | espressocup על שקרים וזכרונות |
 | arikbenedekchaviv על לא מחבב את מארי קונדו |
| על קשיי פרידה ועל או… על ימים מוזרים בטוקיו | |
 | Cateded Ur על מזייפים מחאה בספוטיפיי |
| שתהיה שנה לא שקטה |… על חייבים לשחרר |
יותר מדי סרטים 
כבר אמרתי לך את זה ואומר זאת שוב, מגיע לכם.
תודה. באג לא ברור במערכת, הורד.
וזה -mynet.co.il
הלינק ל"מקום העבודה שלי" לא עובד.
נכנסים לשירותי הבנות
נהיים מובילים חברתיים לכמה דקות
מה רע?
השתן, השלפוחית והפרוסטטה זה עוד כלום, אנחנו הרי גם מתים לפניהן, לפעמים הרבה לפני, ואז אגב, הן באמת מתחילות לחיות, אלו שהיו נשואות
סוף הצדק לנצח 🙂