אז למה באמת אני לא סובל את אהוד ברק?

תקראו את הראיון איתו בהארץ. מרתק.

תמיד מציק כשאי אפשר להצמיד את ההיגיון לדעה שגיבשת. ברור לי שאהוד ברק מעורר בי, כמו גם באנשים שסובבים אותי, תיעוב. דחייה מיוחדת. לא מהסוג שמעוררים אנשי ימין קיצוני מגוחכים, או פוליטיקאים אופורטוניסטיים ומושחתים. השם אהוד ברק מעורר רגשות שנמצאים בליגה משלהם.

מה שמוצלח בראיון שערך גידי וייץ הוא שסוף סוף קיבלתי תשובה. חשוב לומר – ברק צודק. באמת אין סיבה הגיונית לשנוא אותו יותר מאשר אחרים. מגדלי אקירוב? מה עם החווה של שרון, או הבית של אולמרט בכרמיה? וסיגרים וקוניאק – הוא מזכיר בראיון כמה וכמה פעמים את המשקה הזה, אני מקווה שהרמז שהושתל בין דפי העיתון עבר לאנשים הרלוונטיים שמתכוונים לבקר אותו – גם אחרים מעשנים ושותים. וטעויות מדיניות, ופיאסקואים אישיים. גם לאחרים היו. גדולים משלו.

הבעיות של ברק הן:

א. הציפיות. ווייץ מנסח את זה היטב. אולמרט הוא פרקליט נהנתן, שרון היה גנרל אקסטרווגנטי. ברק הוא קיבוצניק מהסיירת. ממנו לא מצפים להפוך לנובוריש חמדן. הוא גם לא המנהיג של הליכוד או קדימה – הוא בא מתנועת העבודה, שאמורה להיות סוציאליסטית, שהאבות המייסדים שלה היו אנשים עם עקרונות ונטייה לסגפנות.

ב. כישורים חברתיים אפסיים. אהוד ברק לא היה עובר את מבחן וויגט-קמפף בבלייד ראנר. היו יורים בו, מתוך ודאות שהוא רפליקנט. לאורך כל הראיון האיש לא מודה באף טעות, לעתים תוך סתירה עצמית. הוא מציג תמונה מושלמת של עצמו, תוך התעלמות מוחלטת משני דברים: העובדה שאנשים לא סובלים בני אדם שלא מסוגלים להודות בחולשה או טעות, אפילו כמס שפתיים – והמציאות. אי אפשר ליישב את הדעה של ברק על עצמו עם ההתנהלות שלו ותוצאותיה בפועל, ואי אפשר לקבל שכל העולם אחראי להכל, חוץ ממנו.

אבל מה שהכי מרתק הוא הניתוק המוחלט, כמעט קומי, של ברק מהמציאות. כשהוא מחווה דעה על מצבה של ישראל, ועל הפעולות המדיניות שצריך לנקוט, הוא נשמע כמו איש אקדמיה, או פרשן. כשווייץ מעמת אותו מול הסתירה בין מה שהוא טוען שצריך לבצע, לבין מה שקורה בפועל, הוא מסתפק באבחנה העמומה שהוא מנסה להשפיע על הדברים מבפנים. זה בלתי נתפס כמעט. ברק מעביר ביקורת מלומדת, לא משתלחת, על ראש הממשלה, הנשיא, והממשלה עצמה, כאילו היה יועץ חיצוני שקפץ לכאן ממדינה ידידותית.

יש משהו מעורר קנאה ביכולת של ברק לחיות ביקום מקביל. קצת כמו הקנאה שחשים לעתים מול מטורף. הוא אולי סגור במוסד, אבל בעולם הדמיוני שלו הכל נפלא. וברק – ברק הרי סגור בדירת פאר באקירוב. מה רע.

תגיות: , ,

About noamres

אבא לשלושה ילדים מדגם משובח. פעם עיתונאי, היום בהייטק. גיק, לא אוהב מלפפונים וקישואים

9 responses to “אז למה באמת אני לא סובל את אהוד ברק?”

  1. אורן says :

    קראתי את מה שכתבת עוד אתמול, ועוד לפני זה את רוב הראיון, ועלו לי כל מיני סיבות לראש מדוע אני מתעב את האיש הזה. כבר היתה לי תגובה מוכנה שכורכת יחד את האגו העצום של האיש, העובדה שכל אמירה שיוצאת מפיו היא שקר מוחלט, ואת מעשי ידיו שתמיד תמיד טובעים בים.

    אבל לפני כמה דקות קפצתי ל"הארץ אונליין", ובמבזקים מצאתי את זה:

    13:08 הארץ
    שר הביטחון בעניין ההכרה בכבאים כחללים: חייבים לקבל החלטות שקולות משום שכל הרחבה שרירותית עלולה לגרור דרישות תגמולים מאז קום המדינה

    והנה לך, במשפט קצר, אהוד ברק בכל מירעו: בעיניו- אמת מוחלטת, וכושר ניתוח חד שתופס את המציאות בעיקרה. לשאר העולם- גסות לב ורוח של אדם שלא מסוגל להבין שמסביבו קיימים אנשים בשר ודם, ולא הולוגרמות.

    בשתי מילים: טינופת אנושית.

  2. מוטי סגרון says :

    עיתון הארץ ממציא לאחרונה כותרות ריקות, לא יהיה שום צונאמי לא מדיני ולא משפטי
    הכול פרי תקוותיהם החולניות של עורכי וכותבי הארץ
    חג עצמאות ה-63 שמח.
    לכולם

    • דרור בל"ד says :

      איך מסתדר "לא יהיה צונאמי מדיני" עם "האיש מקצועי כול השאר בטל ב60"?

      ממליץ לך ולשאר תומכי אהוד ברק לראות ראיון של גאולה אבן (הערב, 5.5.11 בערוץ1) עם מי שהיה יועץ התקשורת של אהוד ברק, ראיון מביך במיוחד בו אומר היועץ כי הוא מקווה שאפשר יהיה להוכיח כי דבריו של אהוד ברק – איראן לא תתקוף עם נשק גרעיני – יצאו מהקשרם. תמונה אחת (של הבעת פניה של גאולה אבן) שווה אלף מילים. לראות ולא להאמין!
      http://www.iba.org.il/media/

  3. מיכאל says :

    לא מושלם אבל אפשר לומר לזכותו הרבה דברים

  4. אסתי says :

    והרשני להציע לך אופציה נוספת:
    אהוד ברק הוא סיפור ההצלחה הישראלי הגדול ביותר של כל הזמנים (ואני לא אומרת את זה בציניות):

    http://2nd-ops.com/2ndop/?p=6064

  5. טלי says :

    אני לא מקנאה בברק בכלל אבל אני אכן לא סובלת אותו, ומסכימה עם הניתוח שלך.

    מה שאני באמת ובתמים לא מצליחה להבין זה את אופן ההתגוננות הזה של "אבל גם אחרים לא בסדר". זה בדיוק איך שישראל הרשמית מתגוננת על רבים ממעשיה וזו אסטרטגיה שכבר כשהייתי בגנון למדתי כמה היא לא רלבנטית (בבחינת "ואם כולם יקפצו מהגג?") בסדר. גם אחרים הם נובורישים נהנתנים אופורטוניסטים. איך בדיוק זה אמור להצדיק אותך(ו) ?

  6. יוריק says :

    גם אני אינני אוהב את אהוד ברק, אבל רגשותיי האישיים אינם מאד חשובים בנושא זה.
    נראה לי חשוב יותר ש"מר בטחון" איננו משרה עלי ביטחון. לא אחת אירעו כשלונות חמורים בפעולותיו דווקא בתחום הביטחון. שתי דוגמאות שעולות בדעתי – אסון צאלים (והבריחה במסוק מן האתר) והנסיגה מלבנון אחרי הודעה מראש על תאריך היציאה. רק במזל ההודעה הזאת מנעה אסון. שני אירועים שאינם מראים על שיקול דעת של שר בטחון.

  7. מוטי סגרון says :

    בכתבה בהארץ, יש נסיון של העיתונאי לתפוס רכילות בסגנון גיא פינס , אלה לא שאלות ששואלים איש פוליטי כמו ברק
    מערכת הארץ מנסה להנמיך עוד יותר את קומתו של ברק,זה מכוון ודי שקוף כול השאלות המטופשות על הדירה היקרה שלו,למה מישהו חשב שזה צריך להיות חלק מראיון של שר הביטחון בתקופה לא פשוטה
    אני מברך על מזלנו הטוב שאהוד ברק שר הביטחון וחבר בממשלה לא רוצה לדמיין מצב אחר

    האיש מקצועי כול השאר בטל ב-60 "בזמן הזה"
    או לא רלוונטי

    • דרור בל"ד says :

      לא נותר לי אלא להסכים עם תגובתו של מוטי סגרון. 'הארץ' אכן מועל בחובתו העתונאית. לא נותר לי אלא לברך על מזלנו הטוב בהיות פושע המלחמה אהוד ברק שר בטחון. עקב עברו, לא תוכל ממשלה זו לטבוח בפלסטינים. נתניהו – שלא כמו לבני או מופז, אינו פושע מלחמה כלל וכלל – לא יוכל להשתולל כפי שהשתוללו קודמיו. "בזמן הזה", שלא כמו ב"זמן ההוא", הזהיר פושע המלחמה ברק מצונאמי מדיני (אותו הביא במו פשעיו). דבר זה לא יעלה ולא יוריד, לא יוסיף ולא יגרע, מהדין הצפוי לו ע"י בית המשפט בהאג.

      שואל מוטי סגרון: "למה מישהו חשב שזה צריך להיות חלק מראיון של שר הביטחון בתקופה לא פשוטה"?
      התשובה ברורה. כדי להסיח את דעת הקהל מפשעיו של פושע מלחמה זה. ומה מסיח יותר את הדעת ממגדלי אקירוב? רק, אולי, כתבה של אורי בלאו על בית קפה חדש בשדרות בן מימון בירושלים.

      על הצונאמי המשפטי המצפה לאהוד ברק, כמו גם לאהרון ברק ולשאר השותפים, אפשר לקרוא דווקא ב'הארץ': "מיכאל ספרד | הצונאמי המשפטי בדרך"
      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226358.html

      כמו אהוד ברק, גם אלוף בן, עורך מדור המאמרים של 'הארץ', יוכל לומר: אמרתי לכם. על הסחת דעת וזריית חול בעיניים עדיין לא נשפטים בהאג.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: