אלמלא מקום העבודה שלי, ספק אם הייתי מודע למונדיאל המתקרב. אני לא חובב ספורט גדול, אבל כשזה מגיע לכדורגל אני עובר מאדישות לעוינות קלה. יש משהו בכדורגל שמנוגד לאופן שבו אני רוצה לתפוס את העולם. ואם חייבים לתלות את ה״משהו״ הזה על וו אחד, הרי זה הקונספט המעצבן של תיקו. 

החיים מורכבים, קשים ומתסכלים גם בלי התוצאה הבלתי נתפסת הזו של כלום ושום דבר. החיים שלי טובים, אפילו מצוינים, אבל היום יום של האדם הבוגר מלא פשרות, הבטחות שלא יתגשמו ותסכול. עבודה, ביורוקרטיה, ביקור במוסך, ענייני בריאות – לא כיף, לא סקסי. 

כדורגל הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים היחידים שבהם משחק – עימות! – יכול להסתיים ללא הכרעה. בכדורסל אין חיה כזאת. אם משחק אן.בי.איי מסתיים בתיקו יש הארכה של חמש דקות, ואז עוד אחת, ועוד אחת, עד שקבוצה כלשהי תצא מנצחת. בבייסבול המצב דומה. בפוטבול תיקו אפשרי תיאורטית במשחקי העונה הרגילה. התיקו האחרון נרשם בספטמבר 2025. זה שלפניו התרחש 140 שבועות קודם לכן. בפלייאוף אי אפשר לסיים משחק בתיקו, ממשיכים להארכה, שקיבלה את השם ההולם Sudden Death. הראשון שמבקיע מנצח. 

התיקו ההוא מספטמבר 2025, במשחק הפוטבול בין הגרין ביי פאקרס לדאלאס קאובויז? התוצאה היתה 40-40. משחק כדורגל יכול להסתיים בתוצאה הבלתי נתפסת של 0-0. תצוגה של אימפוטנטיות מופלאה. ריצה ומסירות ועבירות ומאמץ, והנה חלפו תשעים דקות ודבר לא קרה. אין לי עניין בזה. כשזה מגיע לבידור אני חובב סיפוקים מהירים, דרמה, ווליום גבוה. 

וספורט מבחינתי הוא בידור, לא אמנות. ספרים, סרטים ויצירות אחרות שמספקות זווית מבט נוקבת על החיים, שמציגות ייאוש וכישלון, תוגה ונהי? כן בבקשה. אבל כשאני הולך לסרט חדש מבית מארוול אני מצפה לצאת מהאולם עם האשליה המתוקה שהטובים מנצחים והכל מסתדר בסוף. כשאני רואה משחק מכל ענף ספורט שלא יהיה אני רוצה הכרעה. או שהטובים ינצחו, או שיפסידו כדי לבנות את הסיפור של הפרק הבא, שבו הם חוזרים לנקום. תיקו אפרפר כמו החיים עצמם? לא תודה.