כמה מחשבות על האוס, הסדרה הגרועה הכי טובה בטלוויזיה
נכון לאמצע עונה 3. וכן, יש ספוילרים.
- היא גזענית. מודעות עצמית לא מספיקה, בבחינת כמה מחברי הטובים ביותר הם יהודים. האוס מציגה מיעוטים שונים, אבל בסופו של דבר משאירה אותם מחוץ לגדר. לרופא השחור היחיד בצוות יש עבר פלילי, והאישה היחידה רכה וחומלת כמו – ובכן, אישה. חולה שמן במיוחד הוא בן המעטים שלא שורדים פרק ומתפגרים. במירוץ מי יחיה – תינוק של זוג לבן כל אמריקאי, או זה של זוג לסביות, ברור איזה עולל שורד. זוג של לבן ושחורה מסיים את הפרק בטרגדיה, וכו' וכו'.
- היא מופרכת. זריקת פלא שמחזירה אדם ממצב צמח של 10 שנים ליומיים של ערות ותפקוד מלא תוך שניות? מחיקת זיכרון סלקטיבית בהלם חשמלי? נו באמת.
- דמויות המשנה נעדרות היגיון פנימי. ההגנה הבלתי מתפשרת של ווילסון על האוס, מול ההתעללות שהוא חווה, מעלה חשד לתשוקה הומו ארוטית חולנית שתסביר הכל. כנ"ל היחס של קאדי, והימנעותה מפיטורי האיש. היא מאוד שווה, קאדי.
- לא בטוח שהיא היתה עובדת עם שחקן אמריקאי. הגדולה שלה היא היות הדמות הראשית בן-זונה באמת. שחקן הוליוודי היה הופך את זה לדמות מז'אנר המניאק בחוץ, רך וענוג מבפנים. יו לורי הופך אותו לחתיכת חרא ארסי.
- היא נוסחתית להפליא. גם מבנה כל פרק – התעלומה, התפניות, הפתרון השגוי, הפתרון הנכון, כולם משקרים. וגם במבנה העונות: סוג של נבל שמייצר עלילת משנה של כמה פרקים ומאתגר את האוס.
- היא מחסלת את האמון במערכת: האוס הוא האינדיבידואל שעושה מה שהמערכת לא יכולה לעשות. שובר חוקים, משתמש באינטואיציות, ומציל חיים. נראה אתכם נכנסים לבית חולים אחרי צפייה מרוכזת בכמה פרקים, ומרגישים בטוחים בידי רופאים מן המניין. הארי המזוהם בחלוק לבן, רפואה פשיסטית בשלטון יחיד.
- היא ממכרת ומעולה. הכתיבה לדמות של האוס גאונית, ואולי זה גם בזכות הביצוע. שחקני המשנה מצוינים. וקאדי, אם לא ציינתי עד כה, שווה. היא נוסחתית וקלה לעיכול, והיא כיף טהור על הספה אחרי יום עבודה.
9 תגובות ל-“כמה מחשבות על האוס, הסדרה הגרועה הכי טובה בטלוויזיה”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
למי שמתלהב מהשחקן, שווה לגמרי להכנס קצת לתכניות ישנות וגאניות שלו
a bit of fry and laurie
למשל
הוא קומיקאי מעולה, והיה גם ממש טוב ב
blackadder
בעיקר עונות 3 ו4
ובשבלב מסוים, הפסקתי לשאול את עצמי למה.
הזדהות עם דמות הגיבור המאנייק, הכתיבה המעולה, ההתייחסות לבריאות כסוג של תעלומה, המשחק ש יו לאורי…. מה אכפת לי?
בסופו של יום, זו התוכנית היחידה היום שאני שוקל, לפעמים, מדי פעם, לבטל תוכניות בשביל לראות אותה.
את רצינית?
קראתי שדיוויד שור התייחס אליו כמקור השראה, וזה אכן בולט. ומגניב.
http://www.housemd-guide.com/holmesian.php
אישה חזקה? גברית? די מכוערת, אם כי מהווה האיזון המושלם להאוס, היא היחידה שיכולה לו, בטווח הרחוק
ועוד מופרכות מופלאה ולגמרי הוליוודית: כל הרופאות הצעירות (חוץ מקאדי) יפות מדי. יופי קיצוני של אופרות סבון ומלרוזים למינהם. יפות מדי. יפות ממש. אבל נתנו לזה צידוק בעלילה של הפוך על הפוך: האוס בוחר רק רופאות יפהפיות וכוסיות על. זה הוא, לא השיטה
ולא הזכרת את המתח המיני שקיים בכל הסדרות בין האוס למישהי (שווה ביותר. כל פעם מישהי אחרת אבל תמיד שווה) מהדמויות הנשיות כשברקע כל הזמן היחסים המעורפלים בינו לבין ווילסון
ואין ספק, כמה מופרכת שתהיה העלילה, ההתמכרות גדלה ואך ורק בגלל האוס. שהוא גם דמות מופלאה מבחינה תסריטאית, וגם שחקן ענק שכל פעם מחדש נותן לך את התחושה שלא – זה לא חרא שובניסטי ומתעלל נמצא שם מתחת למקל, אלא דמות רגישה להפליא. כל פעם אתה מתאכזב וכל פעם אתה מתמלא תקווה וכל הזמן כל הזמן אתה נפעם (ויותר מכל – מאוהב) במסתורין שבדמות.
מופלא ממש.
כל בדיקות המעבדה, כל פעולות התמיכה בחולים נעשות מבלי שיהיו בבית החולים הזה סניטרים, לבורנטים ואחיות.
אבל – יש ליו לורי יש כריזמה בטונות, ואני חושדת שהוא יכול היה להפוך אפילו את היפים והאמיצים לסדרה צפייה.
הוא אמר באיזה ראיון שהוא רוצה שיכתבו פרק שבו האוס חוטף זעזוע מוח ומתחיל לדבר במבטא אנגלי, כך שעוד חזון למועד….
(סדרה 5 למשל, מאכזבת מאוד ברמת העלילה, ממכרת להחריד ברמת יו לורי)
היית יכול לבחור דוגמאות טובות יותר.
L-DOPA אכן מחזיר חולים מסויימים לתפקוד במהירות מסחררת –
http://en.wikipedia.org/wiki/Encephalitis_lethargica#Treatment
מצד שני, מחיקת הזכרון אכן בלתי סבירה למיטב ידיעתי, אם כי ליועצים הרפואיים של הסדרה יש יותר רקע רפואי מלי. אני מאמין שכמעט כל מה שהם מתארים אפשרי, אך -מאוד- לא סביר.