למה מותר להחרים מתנחלים ואסור להחרים הומואים
זו שאלה לגיטימית, לא? זו ההשוואה שעושה מאמר הדעות הזה בויינט. איך זה שאנשים נאורים מזדעזעים כשמחרימים הומואים וערבים, אבל מוכנים לקבל חרם על מתנחלים. 
המאמר הזה כל כך אידיוטי, או לחלופין דמגוגי, שזה מוציא מן הדעת. והבעיה היא שמה שנראה לפעמים כסוגיות בסיסיות באזרחות בחטיבת הביניים, הוא כנראה מורכב ונתון למחלוקת הרבה יותר.
דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב. לא רק. דמוקרטיה היא פלורליזם, היא החלטות שמקבל הרוב, תוך התחשבות במיעוטים – מיעוט פיזי, כלומר מספר קטן יחסית של אנשים, ומיעוט ייצוגי – נשים למשל, שייצוגן בעמדות הכוח קטן. היא זכותו של כל מיעוט להביע דעה, גם אם היא מעצבנת, לקיים מנהגים שונים וכו'. יש כמובן מגבלות. לא להסית לרצח (ראש ממשלה?) למשל. אלימות וגזענות אמורות להישאר מחוץ לקווי המגרש.
החרמת הומואים, או ערבים, או יהודים, או שחורי עור, היא גזענות. אסור להחרים אדם רק בגלל מוצא או מין, כי זה לא שייך למשחק הדמוקרטי. זה שייך למשטרים חשוכים וגזעניים. מותר להחרים קבוצה על בסיס אידיאולוגי. החרדים מחרימים עסקים שפתוחים בשבת כי זה נוגד את דרך החיים שלהם. זכותם. מעצבן, אבל זכותם. עד כאן אזרחות 101.
מה שמטריד בחוק החרם הוא לא כל כך החוק עצמו, כמו היותו חלק ממגמה עכורה של חוקים שנועדו לסתום פיות. זה לא לגיטימי. פובליציסטים ימניים קופצים וטוענים שהשמאל בעד קיום החוק רק כשזה נוח לו. זו שטות גמורה. יש לא מעט חוקים שיתקבלו בהפגנות והתנגדות לגיטימית של השמאל, אבל לא בערעור על עצם חוקיותם. אלא שכשזה מגיע לחוקים אנטי דמוקרטיים, הסיפור שונה.
הוויכוח על חוק החרם, חוק ועדות החקירה נגד השמאל וכו' לא צריך להיות ויכוח ימין-שמאל. אפשר למצוא גם מספיק גורמי ימין – רובי ריבלין בהארץ, בן דרור ימיני (!) במעריב – שמתנגדים לו. כי זו הדמוקרטיה, טמבל. אלקין ושות' לא מנסים לנצח במשחק. הם מנסים לפוצץ אותו לקחת את הכדור לעצמם.
14 תגובות ל-“למה מותר להחרים מתנחלים ואסור להחרים הומואים”
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
אין להחרים שום קבוצה – בוודאי לא על בסיס גזעני – אך גם לא על בסיס אידיאולוגי! מדובר בדיוק כן בהרס הדמוקרטיה, וחוק החרם נועד לשמור עליה. לא ניתן לעשות חרם על מתנחילם, לא ניתן לעשות חרם על שמאלנים. יש לפעול לשינויי על פי החוקים!
חוק החרם זו סופה של הדמוקרטיב שכן הממשלה אומרת לך מה מותר לחשוב ומה אסור. את זה כל נוהמי הימין לא מבינים בכוונה תחילה.
לדעתי, אתה צודק לחלוטין באבחנה של שיעור דמוקרטיה 101 בין הומואים למתנחלים. אבל זה כמו לנבוח על רכב חונה.
לגבי רובי ריבלין ובן דרור ימיני, כאן אני לחלוטין לא מסכים איתך. רובי ריבלין ברח מההצבעה בכנסת ולא ניצל את כוחו ומעמדו להצביע נגד. זה שווה ערך להצביע בעד. לאחר המהומות שפרצו הוא ראה את עגלת הנשיאות בורחת ממנו והחליט לקפוץ עליה בכל מחיר. הוא צבוע, ואופורטוניסט. לא יותר.
בן דרור ימני מצר על כך כי מחאת החרם דווקא פוגעת במאמצים של הימין לקעקע את ממסד השמאל. הוא לא מתנגד לחרם אלא לדרך שבו הוא בוצע, כי עכשיו באופן פרגמטי הוא רואה עצמו מפסיד יותר ממרוויח. אל תטעה, הוא בעד החרם, רק הנשורת שמסביב פקחה את עיניו. הוא ישכנע את חבריו להמשיך אבל בדרך אחרת.
אתה מוזמן לקרוא את מה שכתבתי בנושא:
http://colaholic1972.wordpress.com/2011/07/13/extremerules/
אתה צודק, אבל ההקצנה שלך מלכתחילה הלכה רחוק מדיי.
נכון, לא כל חקיקה, ברמה התיאורטית, מייצרת נורמה לגיטימית. אבל שוב, אם לרגע קצת נרחיב את הדמיון – בתקופה שבה פתאום הפך ללא-נורמטיבי לא להעסיק עובד על סמך נטיות מיניות, אני בטוח שהיו מספיק מעסיקים שאמרו שמדובר במשהו לא דמוקרטי – הרי לאדם, בתור מעסיק, מותר לבחור את מי הוא עובד. הוא לא אוהב הומואים, ועל כן מותר לו לא להעסיקם.
אינני מסכים לרגע עם הקביעה הזו, ולדעתי מדובר דווקא בהליך דמוקרטי (של לאסור אפליה על רגע נטיות מיניות) – אבל תסכים איתי שהיו הרבה אנשים שלבטח אמרו כך.
הלגיטימיות פה אינה נושא של שחור או לבן, לדעתי. כמו שאמרתי, יש לי רגשות מעורבים לגבי החוק, אבל לדעתי עדיין המחאה נגד החוק מציגה אותו באופן דמוני מדיי. כמו במקרה של ההומואים, ברור לי שאתה רואה את החוק כמשהו שלילי – אבל תזכור שאתה מסתכל דרך העיניים שלך. הכנסת נבחרה בידי רוב שלא חושבים כמוך, ועל כן מחוקקת לעתים חוקים שנוגדים את השקפת עולמך.
החוק היה נורא, לדעתי, אם היה מדובר במשהו פלילי. אם היה מדובר בכל הצהרה באשר היא (סתימת פיות אקטיבית ונוקשה). "סתימת הפיות" פה, אם בכלל, דומה יותר לחוק לשון הרע, והיא גם מדברת על נזק כלכלי. זה שאתה כותב בבלוג שאתה מחרים מוצרי התנחלויות לא אומר שאתה אפילו קרוב ללהסב נזק. לכלא בטוח לא תכנס (כי זה לא חוק פלילי), ופיצויים גם לא תשלם (אף חברה לא תיקח כל אדם לבית משפט, זה יעלה להם יותר מדיי).
הטענה שמדובבר בחרם על מוצר ולא על מי שמייצר אותו היא באמת עלבון לאינטיליגנציה. אם מפעל עושה ניסויים בבעלי חיים ואלו ניסויים חוקיים אזי חרם כלכלי הוא פסול בעיני,להבדיל מהימנעות רצונית מלרכוש את מוצריו ולהבדיל מגינוי ציבורי שאלו דרכי ביטוי לגיטימיות. אם אני טועה גישתי אזי קריאה אקטיבית להחרים עיתון לרבות כל מי שכותב או מפיץ אותו מטעמים פוליטיים גם היא לגיטימית והחרמת מרצה באוניברסיטה היא לגיטימית וכך גם החרמת מוצרי חלב באופן גורף כי הם מיוצרים בקיבוצים בעיקר המענים ממש את הפרות לצורך תפוקת יתר-רשימת המועמדים היא בהחלט גדולה וראויה.
ולמה להתספק בחרם על המוצרים? אם שופרסל מוכרת עוגיות עבאדי המיוצרות בשטחים לה לא להחרים גם אותה?-ההבחנה בין הייצר לשיווק באמת כבר לא נוהגת בשום מקום.
עלבון לאינטליגנציה? או-לה-לה.
הטענה פשוטה: הייצור "נגוע". כפי שמותר להחרים כל מי שלא מעסיק משגיח, מותר להחרים מי שמכניס בשר למוצריו, מותר להחרים (כן – מותר!) מי שמנסה מוצריו על בע"ח, כך מותר להחרים את המיוצר בשטחים. אתה צריך לנמק מדוע לא – והטענה שלך שבכך אולי נגרם נזק ליצרן אינה ממין העניין. שים לב שאתה מודה שמותר להימנע מלרכוש המוצרים – אזי מדוע קריאה לפעולה מותרת היא לפתע אסורה?
הניסיון להשוות חרם מוצרים להחרמת אנשים על דעותיהם (או על הבעתן) תמוה – בלשון המעטה.
לגבי השאלה מדוע להחרים את העוגיות ולא את המפיץ: כי מחרימים מה שיכולים. העיקרון: "אם אינך יכול להחרים את כ-ו-ל-ם (גם אם מידת אחריותם שונה), אזי אינך יכול להחרים אף אחד" שוב תמוהה ולא מנומקת.
לא נועה זה לא כול כך פשוט, אין שום סיבה רציונלית להזיז את המתנחלים לקו הירוק וגם לא טעם עדיף שהם יישארו אזרחים של מדינת פלסטין.
הדמגוגיה שלך תמוהה בה במידה-מהיכן שאבת את המגדיר לחרם מותר ולחרם אסור? ההשוואה לחרם של דתיים על עסקים הפועלים בשבת היא בכלל מופרכת לחלוטין. דתי לא יאכל במסעדה שפתוחה בשבת כי הדעת נותנת שאם על שבת לא משגיחים אזי גם לא על כשרות . מדוע מותר להחרים קבוצה על רקע אידיאולגי?-האם בגלל רקע כזה מותר לגרום לעסקיה לפשוט את הרגל ויחידיה להידרדר לעוני הגם שהם לא פגעו בך? אם מותר להחרים אנשים על רקע אידיאולוגי מדוע לא לפטר מרצים שמאלנים ולפגוע בעבודתם ובפרנסתם? זה לא רקע אידיאולוגי נאות?
קריאה לחרם כלכלי מאורגן היא אקט של אלימות. מדינות מחרימות עסקים של מדינות אחרות כאקט כוחני שהוא פחות ממלחמה [סנקציות] כאשר הדבר נעשה נגד קבוצות הפועלות במסגרת החוק בתוך מדינה מדובר באקט הפוגע בזכויות יסוד של בני אותה קבוצה-אם אקט כזה ייחשב כמותר במאבק הפוליטי הרי שהשמאל מספק בנק מטרות עשיר מאד לתגובות דומות.
חרדים שלא קונים קוטג' ברשת סופרמרקטים כי חלק מסניפיה פתוחים בשבת, משתמשים בנשק החרם. ביעילות. וכן, לגיטימי להשתמש בו. כולל, למשל, במקרה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. כלומר במקרים שאפשר להצדיק באופן רציונלי, באידיאולוגיה. החרמת קבוצה על בסיס מוצא או מין אינה רציונלית. זו גזענות, וזה פסול בחוקות ובחוקי יסוד של מדינות דמוקרטיות, כולל שלנו (חוקי יסוד, כן?). זה לא מסובך, וזו לא דמגוגיה. ואם מחר מתנחלים יחליטו לא לקנות תקליטים של אמן מסוים כי הוא לא שירת בצבא – זכותם.
הבל שחוזרים עליו נשאר הבל.
1. אבל קודם, חרדים מחרימים עסקים שפתוחים בשבת (גם) משום שהם פתוחים בשבת. וזהו. לא משום שזה "סימן למשהו אחר".
2. לקרוא לחרם אלימותל לא הופכו לכזה.
3. החרם כאן אינו על אנשים על-שום אידאולוגיה או אמונות ודעות. החרם הוא על המוצרים – מה שמיוצר בשטחים הכבושים תחת השלטון הצבאי וכל-זה. בדומה למי שמחרים את מה שנוצר בשבת, או ע"י (יין למשל) גוי, או ע"י ילדים, או במפעלים בלי שכר מינימום, או תוך ניסויים בבע"ח, או מה שלא יהיה. מה לא ברור כאן???
מה לא ברור כאן? א. הסגנון הבוטה – הבל וכל זה – ב. חוסר ההבנה שלך. כן – גם חרם על מוצרים שנוצרו במפעל שעורך ניסויים על בעלי חיים הוא לגיטימי. על המוצרים, ברור, אלא על מה? חרם צרכנים או חרם אידיאולוגי הם זכות דמוקרטית, לפחות עד שמגיע ח"כ לא דמורקטי ומנסה לשנות את זה. ובזאת תמו נסיונותי, קבל או לא, זכותך.
התגובה שלי היתה למשה שהגיב לך – וטענתי בדיוק את מה שאתה טוען בתגובה אלי… איזו אי-הבנה משורשרת. מין הסתם באשמתי.
מעבר לכל נימוק: הומואים/שחורים ושות' לא יכולים להפסיק להיות הומואים, שחורים וכו'. מתנחלים יכולים להפסיק להיות מתנחלים. פשוט לזוז פנימה, לתוך הקו הירוק
נועה, בתור אחד שקרא בבלוג שלך כמה פעמים אני חייב להגיד שהנימוק (שבא מעבר לכל נימוק אחר) הוא דיי מצער ומפתיע לרעה… עבור גזען שקורא להחרים ערבים, הם אמנם לא יכולים להפסיק להיות ערבים, אבל הם גם יכולים להפסיק לגור כאן (כי, לראייתו, זו לא הארץ שלהם ואין להם מה לחפש פה). נכון שאת לא מסכימה עם הקביעה הזו, אבל לא צריך להרחיב את הדמיון יותר מדיי כדי להבין שכמו שערבים גרים כאן כי הם מרגישים שזה הבית שלהם, אותו הדבר נכון לגבי מתנחלים (שבואי לא נשכח שחלקם הגדול נולדו בתוך התנחלות ואלה החיים שהם מכירים). גם אם קבוצה מסויימת "יכולה להפסיק" להיות קבוצה מסויימת, זה לא אומר שהם אינם זכאים להגנה (אחרי הכל, גם הומואים יכולים להתחתן עם נשים, הם פשוט בוחרים לא לעשות כן).
יש לי רגשות מעורבים לגבי חוק החרם באופן כללי, אבל אני דווקא כן הסכמתי עם הטיעון "למה אסור להחרים הומואים/ערבים ומותר להחרים מתנחלים". החוק זה נחקק על ידי ממשלה ימנית, שנבחר על ידי עם שרובו, תרצו או לא – ימני. כפי שבעבר אולי להחרים הומואים היה נורמטיבי (שוב, על ידי הרוב, לא על ידיכם כאנשים פרטיים בעלי דעות עצמאיות), ואז התקופה השתנתה וזה הפך ל-לא נורמטיבי (ועל-כן נאסר), כך הכנסת הזו, ששוב – רובה ימנית, הגדירה מחדש את הנורמה לגבי החרמת מתנחלים.
כך דמוקרטיה פועלת.
ביום שרוב העם ינטה שמאלה, ותבחר ממשלת שמאל, החוק יבוטל בהליך דמוקרטי בדיוק כמו ההליך של חקיקת החוק.
זו אמירה מסוכנת. אני אקצין: אם מחר הממשלה תחוקק חוק לפיו אפשר לירות בשמאלנים ברחוב, זו תהפוך להיות הנורמה. עד שתעלה ממשלת שמאל, כמובן. לא כל חקיקה מייצרת נורמה לגיטימית. אלימות, גזענות וכו' לא הופכות לחלק מהדמוקרטיה בגלל חקיקה.