ההצגה הכי טובה בעיר (הזאת)
סוף ההצגה, צועדים יד ביד
מחוץ לצוותא הלילה שחור
העיר הומה, מלאה אפשרויות
היינו מנצלים אותן, אבל בחניון היה תור
|
"אתה צריך לכתוב על זה פוסט
להמליץ לאנשים
הרי תמיד אתה מציק לכולם כשאתה מתלהב ממשהו
וזה מופע די מרשים
|
הוא מגניב
הוא מלהיב
יצירתי כזה
אמיתי כזה,
הוא נותן בראש, הוא מזיז את התחת
זה מצחיק, זה מדליק
תכלס – זו הצגה די מוצלחת"
|
"טוב זו לא בדיוק הצגה", אמרתי
"אם רוצים להגדיר בדיוק
זו מין אופרת היפ הופ אם תרצי"
היא השתחררה לי מהחיבוק
|
"מה זה משנה הגדרות, אבא?
זה סיפור בלשי מצחיק עם שירים
עם מעט שחקנים והרבה דמויות
וכולם שם נורא מוכשרים
|
הם מצחיקים יותר מהמפץ הגדול
מגניבים יותר מאייפד ארבע
מוכשרים יותר אפילו ממני
ואתה סתם עילאי ומתנשא
אבא"
|
"אוקי", ניסיתי, "בסדר"
כבר הייתי עייף, היה מאוחר
"אבל אם לדייק יש כאן שילוב של ראפ
עם סיפור בסגנון פילם נואר"
|
"זה בדיוק מה שאמרתי אבא
אתה סתם מתעקש על שטויות
בוא ניסע כבר הביתה. מחר בית ספר
תראה, כבר כמעט אין כאן מכוניות"
|
בדרך היא שאלה על הפוסט
"חשבתי לכתוב משהו בחרוזים"
היא גלגלה עיניים
"אוי אבא, אתה לא כזה מוכשר
אל תגזים"
|
יותר מדי סרטים 
טוקבקים אחרונים